המילון המלא למונחי יין
מאפלסיון דרך טרואר ועד לשרדונה, הסומלייה מורן עשור מסבירה לכם את כל המושגים שיגרמו לכם להיראות מביני עניין מול כל החבר'ה. חלק א'
ארומה - הריח האופייני לזן ענבים (לצורך העניין, הארומה האופיינית לגוורצטרמינר היא ליצ'י).
ליין שלושה תווים: תו הריח הראשוני הוא הארומה, השניוני הוא הבוקה (הריחות שמתלויים ליין בעקבות תהליך הייצור והתבגרות היין בחבית), והשלישוני הוא הריח האופייני לטרואר (ע"ע).
אופוס 1 (Opus one) - אחד היינות הנחשבים של יקב מונדבי המפורסם, מנאפה ואלי שבקליפורניה. בעצם, מדובר בתשובה האמריקאית ליינות הגדולים של צרפת ואיטליה. אופוס 1 הוא למעשה יין מהעולם החדש, שמיוצר בשיטת העולם ישן. דהיינו, בלנד בורדולזי (קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו), המתיישן בחביות צרפתיות למשך תקופה שנעה בין שנה וחצי לשנתיים. החדשנות שלו היא באזור הגידול הקליפורני.
אלזס - אזור גידול יין בחלק הצפון מזרחי של צרפת, הגובל עם גרמניה. מענבי האזור, המאופיינים בריח מינרלי (מטרואר עשירה במינרלים) ופטרולי, מפיקים בעיקר יינות לבנים כמו גוורצטרמינר, ריזלינג, סילבנר ופינו גרי. בנוסף,
אפלסיון (Appellation) - האפלסיון הינו דירוג אזורי הנהוג במדינות העולם הישן, והוא נמצא תחת איגוד מפקח ארצי. מטרתו: בדיקת היבול מהכרם עד הבקבוק - מפיקוח על הענב, דרך הקפדה על מכסות יבול, עירוב זנים, רמת אלכוהול, טרואר בכלל (ע"ע), ועד לחלקות בפרט. בנוסף, הדירוג אחראי גם לבידול של חלקות, כגראנד קרו ופרמייר קרו (ע"ע). בצרפת, מכונה הדירוג הגבוה ביותר "AOC" ובאיטליה מכנים אותו "DOCG".
אייסווין (מגרמנית:Eiswein. בעברית: יין קרח) - יין קינוח אצילי, העשוי מאשכולות ענבים שקפאו על הגפנים. אותה קפיאה, אגב, גם מעלה את ריכוז הסוכר בעינב. את האשכולות בוצרים בבציר ידני והמיץ שמופק מהענבים הוא מאוד נקטרי. תהליך התסיסה ארוך ובסופו יוצא לאור יין קינוח יקר ואצילי, סביבו נערכים לא מעט אירועיםברחבי העולם. מיוצר בקנדה, גרמניה וארצות קרות נוספות.
בוטריטיס (עברית: הריקבון האפור או הריקבון האציל) - בתנאים מסוימים של קור וערפל כבד בכרם מתפתח על הגפן ריקבון, מה שגורם לצימוק הענבים ועליית ריכוז הסוכר בהם. בדרך כלל, ריקבונות הם בגדר אסון מבחינת הכורם, אבל לא ריקבון מסוג זה. בעיירה סוטרן (Sauternes) שבדרום בורדו מברכים כל שנה על הבוטריטיס, כיוון שבזכותו הם מפיקים את יינות הקינוח היקרים ביותר בעולם.
בוקה - זר הריחות שהיין מקבל בתהליך הייצור שלו ומהטרואר (ע"ע) בהתאמה
בורגון (Bourgogne) - אזור יין בצפון מזרח צרפת, ממלכת הפינו נואר והשרדונה. עיקר היין המיוצר באזור הוא אדום. מייצרים אותו בעיקר מענבי פינו נואר ואילו את היין הלבן מיוצר מענבי שרדונה. האזור מתחיל בצפון, באזור שבלי, מדרים אל העיר דיז'ון, ומגיע עד העיר ליון, בדרום.
בירת המחוז היא בון. החלק המפורסם ביותר הוא הקוט ד'אור, המחולק לשניים: קוט דה בון, וקוט דה נואי. את בורגון נוהגים לחלק לחמישה אזורים עיקריים: קוט דה בון וקוט דה נואי, שצוינו לעיל, שבלי, אזור מקון וקוט שלונייז.
באזור בו למעלה מ-400 סוגי אדמה שונים, הטרואר משחק תפקיד מאוד חשוב. החלוקה הפנימית היא לחלקות גראנד קרו ופרמייר קרו (הפחות נחשבים הם יינות המגיעים מהמישור ויינות קומונל). כאמור, היינות הנחשבים של האזור הם הפינו נואר והשרדונה, שנחשבים לטובים בעולם לסוגם (וגם להכי יקרים), דוגמת אלו של דומיין דה לה רומנו קונטי (Romanée Conti). הקרב הגדול בצרפת, אגב, ניטש בין חובבי יינות בורגון לבורדו. בכל מקרה, אנחנו כבר החלטנו.
בורדו (Bordeaux) - אחד מאזורי היין החשובים בהיסטוריה. האפלסיון של האזור נקבע במדויק ב – 1855 ועשור מאוחר יותר הגיע לגדה הימנית, בסט. אמיליון. היקבים בבורדו כונו אז (כמו היום) שאטו Chateau, שפירושו בצרפתית טירה, המציינים את הימצאותם בתחומיהן של טירות. באופן ישיר, האפלסיון בבורדו הוא לפי שאטו, זאת בניגוד לבורגון, בה הדירוג הוא לפי חלקות.
לא שאטו אחד ולא שניים ניסו להיכנס לדירוג של מדוק ברשימה שהוכנה על ידי סוחרי יין בציווי נפוליאון, והרשימות הללו לא השתנו עד היום. זאת, פרט ליקב אחד, שהצליח להתברג לרשימת הגראנד קרו קלאסה: שאטו מוטון רוטשילד ב-1973.
ניתן למצוא בבורדו זנים ספציפיים כמו קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו (אדומים) וסמיון, מוסקדה וסוביניון בלאן (לבנים), כמו גם את היינות הגדולים בעולם, דוגמת שאטו פטרוס, שאטו לאפיט ושאטו לאטור.
בלנד - עירבוב של מספר זנים ביין אחד. יין זני מורכב לפחות מ-85 אחוז מאותו ענב. כשיין הוא בלנד, צריך לכנות אותו בשם גנרי. למשל, הר חרמון.
גפן - ויטיס ויניפרה (לטינית: סוג הגפן ממנה מפיקים יין) היא משפחת גפן היין, שמענביה מייצרים את כל היינות בעולם. הגפן הוא צמח ממשפחת המטפסים וגווניו נעים בין ירוק צהבהב ואדמדם עד חום. לגפן מחזוריות קבועה לאורך השנה: תרדמה בחורף, הנצה באביב, תפרחת פרי בקיץ ושלכת בסתיו. הטמפרטורה הממוצעת בה גפן אמורה לצמוח בשנה היא 20 מעלות.
גראנד קרו (Grand cru) - ובצרפתית: חלקה גדולה. הכוונה היא לחלקה, שמבחינת הטרואר (ע"ע) מניבה את איכות הטובה ביותר של ענבים - ומכך של יינות, קצת כמו "סינגל ויניארד".
דירוג החלקות (האפלסיון) נהוג בכמה אזורים בצרפת: בורגון, אלזס ובורדו. הדירוג השני אחריו הוא פרמייר קרו – (עברית: חלקה ראשונה) שמניבה ענבים איכותיים, אך מעט פחות מהגראנד קרו.
דקנטר- כלי העשוי מזכוכית או קריסטל עם שטח פנים רחב, בו נמצא היין בחשיפה מירבית לאוויר, הגוקמת לחידרור היין (ע"ע).
איך זה עובד? בדקנטר המגע של הנוזל עם החמצן גבוה יותר. בגלל שיין משתנה במגע עם אוויר, בשל תהליכי חמצון מסוימים, הוא מתרכך קמעה.
כך, יין עם רמת טאנינים גבוה יוכל להיפתח מהר יותר בדקנטר. השימוש בדקנטר נפוץ יותר ביינות מיושנים ובוגרים ולא ביינות צעירים.
הרמיטז' - יין מצפון עמק הרון, שנחשב ליין במיתוג מאוד גבוה. הרון הוא איזור גידול אידיאלי לענבי סירה וויונייה, ומהם גם מפיקים את ההרמטיאז' (בתים גדולים: גיגאל, שפוטייה, ז'אבולה ועוד). הזנים הללו מתאימים גם לאזור הגידול שלנו, ולכן ניתן לראות לאחרונה רנסנס בגידול זנים אלו בישראל.
הכובע– בתהליך התסיסה של היינות האדומים, ובעקבות הגז שנוצר בתסיסה (פחמן דו חמצני) הקליפות של הענבים האדומים צפות למעלה במיכל ולשכבה שנוצרת קוראים כובע. חשוב לערבב את הכובע חזרה לתוך היין כיוון שהוא תורם לצבע ולמורכבות התוצר הסופי. כמובן שמדובר על יינות אדומים בלבד.
ויטיקולטורה - תורת הגפן, הכוללת את טיפולי הגפן לאורך כל השנה; מזמירה ודילול שריגים ואשכולות, הדלייה, הטיפול בגפן ומניעת מזיקים ומחלות שונות, השקייה ודישון.
זנים - ישנם אלפי זני ענבים ליין. הנה הבולטים שבהם:
קברנה סוביניון - ה"גבר" של הענבים. ענב בשרני מאוד, בעל קליפה עבה, שיניב בדרך כלל יינות איכות תלוי כמובן באזור הגידול שלו.
מרלו - הענב ה"נשי" שבבחבורה. מבשיל מהר יותר מהקברנה ותכונותיו יותר רכות. מניב יינות עגולים יותר ובטעמיו נותן גם מרירות וגם מתיקות (כמו אישה, בעצם).
סירה – (או בשמו השני: שיראז). ענב קל לגידול, המניב יינות עם חמיצות אופיינית לזן יחד עם פירותיות.
שרדונה - האציל שבלבנים. מפיקים ממנו רק יינות לבנים יבשים, המאופיינים בדרך כלל בחמיצות טובה, פירותיות לכיוון התפוח, מינרליות וחמאתיות מסויימת, כולם תלויים באזור הגידול (טרואר).
סוביניון בלאן - התכונות הבולטות של ענב זה הן עשבוניות וחמיצות גבוהה. תמיד יהיה יבש או יבש מאוד.
ריזלינג – ענב שמקורו מאלזס. יש מי שייצר ממנו יין חצי יבש וחלק יבש. הענב מאופיין במינרליות יחד עם ריחות של פטרול, עם מעט פרחוניות. אם עושים אותו חצי יבש הפטרוליות נעלמת ונשארת רק הפרחוניות המבושמת.
מוסקט - העינב האולטימטיבי ליין קינוח. מוסקטו ד'אסטי. המתיקות של המוסקט גבוהה גם בתור עינב.
זמורה - הענף שמתפתח על הגפן וממנו צומחים השריגים ואחר כך האשכולות.
(יין) זני - הוא יין שמכיל לפחות 85 אחוז מהזן עליו הוא קרוי.
זיקוק - תהליך אידוי של פרי או יין, שמפיקים ממנו אלכוהול באחוזים גבוהים.
נא להמתין לטעינת התגובות
