ראשי » סגנון ופנאי » תיירות » תיירות בארץ

חג המים

ימי הקיץ החמים בפתח, והגוף משווע לטבילה במים צוננים. שבועות ידוע גם כחג המים, לכן זכיתם בשורת אלטרנטיבות קרירות לטיולים בחג

"התורה‭,"‬ אמרו אבותינו, "משולה למים‭."‬ בדיוק כפי שאנחנו זקוקים לנוזל החיים כדי להתקיים, כך אנחנו זקוקים גם לספר התורה. שבועות, החג שבו עדות רבות בישראל נוהגות להתיז מים, ממחיש היטב את הקשר בין השניים.

זוהי העת בה אלפי דרדקי בית ישראל אורבים לעוברי אורח, משליכים שקיות מלאות מים על כל מי שאתרע מזלו לחלוף בדרכם. בין אם המנהג מוכר לכם או לא, אין כמו חג הקציר כדי להתקרב אל מקורות המים: מזג האוויר מתחמם, הגוף משתוקק לטבילה צוננת, כמה לרחצה במי מעיין צלולים.

לעיתים מספיק להרטיב רגליים עייפות או סתם להתכופף, לחפון מים קרירים ולשטוף בהם את הפנים. לא רק תחושת המים על הגוף ממלאת את הלב שמחה. גם המראה של מעיין יפה, עטוף בטבע וחופשי לרחצה משובב את הנפש. לקראת חג המים, וימי הקיץ הקרבים, אספנו עבורכם מקומות נבחרים לצנן בהם את הגוף ואת הנשמה.

מים חיים בים המוות

ממול נפרס ים המוות בצבע טורקיז מהפנט. מימיו של הים רגועים. לעיתים מתרומם בעצלות גל קטן הגולש אל החוף בלחישה, חלילה לו מלהפריע את דממת ים המוות. ממערב מתנשא מצוק העתקים, אחריו כהד חולפת שרשרת הרים מחודדים המטפסים לכיוון ירושלים.

ים המלח הנסוג חשף במשך השנים מעיינות לאורך החוף, אלה חרצו את מסלולם בבוצה כנחש שחור מתפתל. בתוך השקעים זורמים אל הים מי בדולח צלולים הים, כדרכו, פלט לחוף כל שנקלע לדרכו. אפילו גזע עץ המונח במים לא

הצליח להימלט מגורלו המיותם, צבעו הכהה נעטף בשכבה עבה של מלח לבן ונטיפים כבדים יורדים ממנו.

באחד המקומות על חוף הים, ליד העלייה למצוקי דרגות, יד אוהבת יצרה סכר בעזרת גזעי עצים, ובכך יצרה בריכת טורקיז חמימה ומזמינה. עומקה של הבריכה כמחצית המטר, חול רך לבן בקרקעיתה. כל שנותר הוא לפשוט את הבגדים ולהיכנס למים, ואפילו אין צורך בבגד ים. אחרי כמה דקות של טבילה בטלה, הגוף משתלב בשקט הקוסמי, בנוף המדברי, והזמן מפסיק לשחק תפקיד.

איך מגיעים: מירושלים יורדים בכביש מס' 1 לים המלח, בצומת בית הערבה פונים דרומה, לכביש ‭.90‬ נוסעים עד העלייה למצוקי דרגות, השביל נמצא ממול לכניסה. סמוך לקו המים פונים ימינה והולכים כ-750 מטר.

עצי קטלב בין הטרסות

מעיין נחבא בין טרסות, מוקף בנוף היפה של הרי ירושלים - הגענו ל'עין טייסים‭.'‬ מעל שלט ירוק המכריז כי מדובר בשמורת טבע. צועדים בשביל קטן אל בריכה יפיפייה, באחד העיקולים חולפים על פני עץ שיזף גדול מימדים. המים יוצאים מנקבה קטנה ובזרימה קצרה הם נוחתים ברחש אל תוך הבריכה. אם דואגים לאטום את פתח היציאה של המים ניתן לאגור אותם בבריכה, שבנויה מאבן ומטויחת.

המים זורמים במנוחה, והשטף ממשיך אל שפת הבריכה, משם הוא גולש חרישית לתוך ערוץ נחל הטייסים. למי שרוצה להיכנס לבריכה, המים נקיים - אך קרים מאוד. המקום יפה, מוצל ושולחן לפיקניק ממתין לחובבי האוכל. אוהבי התצפיות יכולים לשבת על שפת הבריכה ולעקוב אחרי מסלולם השובב של השפיריות (המכונות גם הליקופטר),‬ או להתרווח ולהתענג מהנוף ומהשלווה שהוא משרה.

שמו הערבי של המקום הוא עין אל-ג'ודידה, פירושו: מעין חדש, אך בגלל מיקומו למרגלות הר טייסים קוראים לו גם 'עין טייסים‭.'‬ ההר יושב על שלוחת הרי צובה, לא רחוק מהמושב רמת-רזיאל. בפסגתו ניתן למצוא ריכוז גדול של עצי קטלב, בעלי הגזע החלק.

איך מגיעים: נפרדים מכביש מס' 1 (תל אביב-ירושלים) במחלף שער הגיא, פונים לכביש 38 שמוביל לבית שמש. בצומת אשתאול פונים מזרחה לכביש ‭,395‬ שמוביל לקיבוץ צובה. ממשיכים בכביש אחרי הכניסה לקיבוץ, פונים ימינה ליער קק"ל (יער האסטרונאוטים)‬. מיד אחרי הפניה ישנו כביש סלול המתעקל שמאלה. ממשיכים בו. הדרך יורדת, הופכת לדרך עפר כ-4 ק"מ נסיעה. מצד ימין מבחינים בשלט עין טייסים. מפת טיולים וסימון שבילים מס' 9 (סימון שביל ירוק הוצאת החברה להגנת הטבע).‬ בסיום תצטרכו לשוב באותה הדרך.

מסלולי הנחיתה של השפיריות

במקורות הירקון מתקיימת פסטורליה של נחל נקי ועצי אקליפטוס ענקיים, שם גם משייטים על פני המים עליו הגדולים של צמח הנופר, המשמשים, בעיתות מצוקה, אתר נחיתת החירום לשפיריות. בעונה זו מתחיל הנופר להתקשט בפרחים צהובים, והמראה של החרקים הזעירים המקפצצים בין עליו מלבב ביותר. זו פינה קסומה באזור המרכז, ותמיד נעים לחזור אליה.

המקום עטוף בחגורה עבה של כבישים, מחלפים ופסי רכבת, ומשמש כאי של טבע פראי. הנופר הצהוב הוא צמח רב שנתי, בעל קני שורש עבים הזוחלים על פני הקרקע, ומצמחים מתחת למים 6-3 עלים גדולים וירוקים. כמות הנופרים הצפופה ביותר נמצאת מול צינורות השאיבה הגדולים, הממוקמים במקורות המעיינות. ליד הבריכה הראשונה ממוקם מאגר נוסף, אליו זורמים המים, אך כדי להגיע אליו יש לחזור לשביל. בהמשך הדרך נמצאת בריכה נוספת, החוסה בצילו של עץ אקליפטוס ענק. שילוט מטעם רשות נחל הירקון מכוון לבריכות הנופס רים השונות.

איך מגיעים: נוסעים מזרחה בכביש ‭,5‬ עד צומת קסם. פונים דרומה בכביש 444 עד לצומת ראש העין. ואחר כך ימינה לכביש 483 עד הכניסה למקורות הירקון (מול מרכז המבקרים של מקורות).

שמורה פראית ליד הבית

לפני שנפרדים מהיום ועולה הלילה, משחקים להם המים וסלעי השונית בשמורת ים שקמונה הסמוכה לחיפה. סרטנים קטנים ממהרים בהליכת צד משונה למצוא להם מסתור. דגיגים וחסרי חוליות מתכוננים ללילה. זהו המקום אליו ממהרים זוגות אוהבים להתחבק מול השמש השוקעת, אחרים לבושים בבגדי חתן כלה מרוויחים תמונה של שקיעה אחרונה לפני שיהפכו לזוג נשוי.

על אף שהשמורה נושקת לעיר מתועשת וגדולה, היא נשארת פראית, אם מצליחים להתעלם מהפסולת הרבה שהשליכו כאן עוכרי הטבע. האתר מציג רצועת ים סלעית וחשופה, עשירה בדגים וביצורי ים שונים. על משטח הסלע, הריף הגדול, זרמי מים מרס קידים את אצות הים, חוטים ירוקים נעים עם תנועת המים.

במרכז השונית הארוכה בריכה מעוגלת התופסת חלק מהגל, המים גולשים לתוס כה במפלים זעירים הגוזלים, קרני שמש אחרונות מכתימות אותם בגווני השקיעה. בשעה זו של סוף היום, הים רך וכנוע, הגלים מסתערים בעצס לות מתפנקת, שולחים לשונות של מים מעוטרות בכרבולות לבנות של קצף.

המקום, כנראה שריד לנמל קדום, בעל קרקעית רדודה של כמס חצית המטר, אך המים בו צלולים וגלים גולשים לתוכו ברכות, חוזרים לים בזרמים קטנים. אל תשכחו להצטייד בסנדלים כיוון שסלעי השונית מצוידים בזיזים דוקרניים ואצות ים חלקלקות, המקשים את ההליכה עליהם ברגליים יחפות.

איך מגיעים: ביציאה הדרומית מחיפה יורדים בכביש המהיר בשד' ההגנה, נוסעים עד תחנת הדלק ומסעדת מצא, משם יורד כביש מתחת למסילת הברזל ויוצא לחוף הים. פונים צפונה ונוסעים בזהירות לאורך החוף (רצוי ללכת ברגל).‬ הג'קוזי העגול נמצא לפני המכון לחקר ימים ואגמים.

אקליפטוסים בלב אגם זכוכית

השפיריות מתפנקות, נוגעות במים ומיד מתרוממות לאוויר. קרני השמש משחקות בצבעי הירוק-כחול של המים, הרוח מלחשת בין עצי האקליפטוס התמירים, עלים ארוכים נושרים מהעץ ומסיימים את חייהם במחול סיבובי שמגיע לקרקע. אור השמש מתאמץ וחודר בעקשנות דרך צמרות העצים, מפלח את המים בקרן זהובה המרככת את צבע הטורקיז העז.

עתה נראה המבנה במרכז האגמון כנעוץ בבריכת זכוס כית תכולה, הרוח יוצרת אדווה רכה על פני המים. שני שבילי אבן מיועדים לאמיצים, שמוכנים להרטיב את קצות האצבעות וללכת אל המבנה, פעם בית אוהב למשאבת דיזל קולנית. המראה המהפנט הזה מסתתר בתוך חורש אקליפטוסים, שם נחבא עין יזרעאל, מעיין שכבה הנובע למרגלות הגלבוע.

המים מובלים לבריכה דרך מערכת נקבות ואמת מים ארוכה, הנמצאת סמוך לכביש ‭.675‬ מדובר על פינה נסתרת בעמק יזרעאל, עטופה ביופי, פינות ישיבה ופיקניק שהכינו עבורכם בקרן הקיימת לישראל. המקום מאפשר לחזור לימי הילדות, לייצר סירות בקיפולי נייר ולהשיט אותן עם הילדים באמות המים. בדרך ממתינים לסירות הזעירות מפלים זעירים מהווים סכנה למפרשים הדקים שמנסים לשווא לנווט דרכם במים הקרירים.

איך מגיעים: נוסעים על כביש 675 מצומת יזרעאל מזרחה. בתום הירידות, לפני צומת נבות, פונים שמאלה לדרך עפר ארוכה עד עין יזט רעאל. במקום שילוט מסודר.

בנשיכה אחת רכה

אגדה היתה מהלכת בעמק חרוד על מעיין קטן, ובו מים צלולים וזכים, לידו גדל עץ דקל, שבשונה מבני מינו מסרב לצמוח לגובה אלא נוטה, והיה צומח במקביל לקרקע. כנער יצאתי עם בת זוגי לחפש את המעיין ואחרי שהטרדנו את כל חקלאי הסביבה מצאנו אותו, עין מודע שמו. אז היה המקום פינה קסומה למרגלות הגלבוע, שרק בני המקום הכירו.

מי מעיין צלולים זורמים בו אל בריכה גדולה, מוקפת אקליפטוסים ועצי אורן. המקום הקסים אותנו ונטינו את אוהלנו ליומיים תמיט מים, את רובם בילינו ברביצה במים הצוננים. לפני כמה זמן חזרנו למקום, אני כבר בגרתי, בת זוגי הפכה לאשתי, ושוב הגענו למעיין. הכל השתנה בו: שלטים גדולים כיוונו את הנבוכים, תחת עצי האקליפטוס הונחו ספסלים לפיקניקים, הבריכה סודרה ונוקתה ונסללו בו שבילי גישה עבור נכים.

כמובן שלא התאפקנו ומיהרנו להיכנס לתוך המים, צינה נעימה עטפה אותנו, אך כעבור רגע בלבד הרגשנו נשיכה עדינה באצבעות הרגל, אחריה עוד אחת, ובמים הצלולים נראו שני דגיגים זריזים שעמלו לפצח את ציפורן רגלינו. הזזנו את הרגל והדגיגים מיהרו לנוס כמו היו זבוב טורדן. רשות הניקוז הירדן הדרומי וקק"ל סיימו את העבוט דות במקום: הבריכה הוגדלה, נוקתה, עצי האקליפטוס, הקזוארינות ועצי אורן מסביב טופחו ונשתלו נוספים. עץ הדקל שבע הימים נשרף על ידי בני בליעל ובמקומו הוצב פסל הדומה לגזע הדקל השוכב. מגרש חניה סודר והדרך אל המעיין נסללה בכביש צר. 
איך מגיעים: בצומת הסרגל (על כביש 65)‬ פונים ימינה לכביש 675 ונוסעים עד צומת נבות. פונים ימינה לכביש 71 ונוסעים עד צומת השיטה. פונים ימינה לכביש 669 ונוסעים עד אחרי קיבוץ רשפים, שם פונים ימינה לדרך קטנה. שילוט: עין מודע.

המפל נסתר של הכנרת

האזור עטוף כנסיות יפות, חצרותיהן גולשות עד שפת הכנרת. ליד כפר נחום מגלים את עין שבע (ט'בחה).‬ בבקעה הגדולה מרוכזים שבעה מעיינות: אחד מהם נקווה מזרם מים הפורץ מתוך צמחיית פטל עבותה ומסיים בהתרסקות קולנית על חלוקי נחל לבנים. שפיריות צבעוניות מרפרפות כהליקופטרים עצבניים מעל המים. זרם המים הצלולים מפלס דרך פתלתלה בין סלעים חלקים ונעלם במי הכנרת.

אגדה עתיקה מספרת על איוב המקראי שהגיע לכאן, לטבול במי המעיין, להירפא ממחלת השחין שהכתה בו. מדי יום עשה את דרכו למים ממערה סמוכה, הנמצאת ממערב למפל (ונקראת כמובן 'מערת איוב).‬ על שמו נקרא המקום גם 'מפל איוב' או 'חמאם איוב‭.'‬ המים זורמים במרץ רב במשך כל השנה. למעשה זהו קידוח של מקורות, המזרים את המים לכנרת.

איך מגיעים: נוסעים על כביש 87 המערבי, סובב כנרת. מיד אחרי כנסיית הלחם והדגים מפרץ חניה לאוטובוסים, אחריו שביל בין שני גדרות אבן שמוביל לחוף הכנרת. פונים ימינה ואחרי הליכה של כ-100 מטר מגלים את המפל הנסתר.

סיפורי האהבה של פאן

ולסיום, קשה, קשה להתאפק ולא לציין את היפה מבין כולם, שם פורצים מים צלולים מהסלע, מקום מסתורו של האל היווני פאן. האגדה מספרת שבלילות יוצאים האל וחבורת הסאטירים שלו להציץ בנימפות העירומות הרוחצות במים הצלולים. כל עת שהיו רוצים לפתות את הנימפות הצעירות, היו נושפים בחליל הפאן, כך לפי המיתוס. לנו נותר רק לדמיין מה בדיוק קורה שם בלילות.

איך מגיעים: שמורת עין פאניאס, על כביש 99 מצד שמאל (הכניסה בתשלום).

מקום מומלץ ללא תשלום לטיול בנגב, בעיקר למשפחות הוא גני הדס שליד דודאים. האתר הגדול להטמנת אשפה הקים במרכזו פינת חי מדהימה ובה מדשאות ובעלי חיים מאייל נקוד ועד פסיונים ותוכים. שעות פתיחה: 8:00-17:00. טלפון לבירורים: 08-6483094.

מקום נוסף בנגב המערבי הוא ציר הירקות והטכנולוגיה בהדרכת האגרונום אורי אלון. במהלך הסיור יוכלו ההורים והילדים לקצור חיטה וללוות בעצמם את כל השלבים בהכנת הפיתות על האש. הסיורים הם בתשלום. פרטים בטלפון: 052-8535442.

אורי בינדר הוא ראש מערכת מעריב בנגב.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...