ביקור אצל אהובה
לירושלים הרבה פנים: אתניים, תרבותיים, פוליטיים וטכנולוגיים. דובי זכאי בירך את העיר בכמה סיורים לפי פניה השונות
מתחם עיר דוד הוא שלוחה מאורכת מחוץ לחומת העיר העתיקה. בחלקו הדרומי שכונת מגורים, סימטאות צרות יורדות לנקבת חזקיהו ובריכת השילוח ולעבר הכפר סילוואן. בדרך היורדת לערוץ הקידרון נראים בתי סילוואן (כפר השילוח) הצפופים, חלקם יושבים על מערות קבורה עתיקות. בפתח גיא בן הינום, מדרום, מבנה יפה שנח על המצוק, מנזר אונופוריוס השייך לכנסייה היוונית האורתודוקסית. ליד נמצא מסלול המטפס להר ציון. בדרך חולפים סמוך לגן ציריך הנאה, במרכזו מבנה אבן של המרכז למוזיקה. גן וולפסון מקנח את המסלול סמוך למבנה העתיק של מלון הר ציון. בצידו הצפוני של המבנה נמתחים כבלים מעל הגיא. איך מגיעים: מדרך יריחו פונים ימינה לדרך העופל, נוסעים עד שער האשפות אל "חניון גבעתי".

ירושלים מכילה רבדים רבים של היסטוריה: חלקם גלויים וחלקם נסתרים. מדריכת הטיולים דורית סדובסקי הובילה אותי לאתר חבוי ברווח הצר שבין המרכז למורשת מנחם בגין והכנסייה הסקוטית.
דלת כבדה מוליכה למרפסת אבן המשקיפה על העיר העתיקה. אם ממשיכים לחצר האחורית מגלים מערות קבורה חצובות בסלע, המתוארכות לתקופת הבית הראשון. המקום שימש כאתר קבורה למשפחות אמידות מירושלים. הארכיאולוגים גילו כאן ממצא מקראי חשוב, טקסט של ברכת הכוהנים. בחפירות התגלו שלדים, מטבעות כסף ותכשיטים. במערות הסמוכות נתגלו גם שלדים של חיילים רומיים. איך מגיעים: בדרך חברון יש עלייה מול הסינמטק. סמוך למשכנות שאננים, הכניסה דרך מרכז למורשת מנחם בגין.

שתי חנויות עם צילומים עתיקים של ירושלים ממתינות לחובבי הצילום בסימטאות הרובע הנוצרי בעיר העתיקה. הרחוב היורד מהפטריארכיה היוונית, חולף בין חנויות המזכרות והשטיחים. בלי כוונה הורכב במקום פסיפס היסטורי של העיר: תמונות בשחור לבן של התימנים שהגיעו לירושלים, נשות בית לחם הערביות שהתהדרו בכובע גבוה, שבחזיתו חרוז רחב של 'סקיני' (סוגי מטבעות) שהבהיק בכל תנועה של הנשים. חובבי צילומים יכולים כאן לרכוש כאן תמונות מאותה תקופה. צלם מלון אמריקן קולוני תיעד את ירושלים בצילומים מיוחדים, ואלה מוצגים במסדרונות המלון. אם תבקשו יפה אני מניח שיאשרו לכם להתבונן בתערוכת הקבע. איך מגיעים: מרחוב דרך שכם פונים לרחוב לואי ונסן.

צמוד למתחם הכנסת ניצב צריף זעיר של התחנה לחקר ציפורי ירושלים, פרויקט יחודי השייך לחברה להגנת הטבע ועוסק בשמירת הטבע העירוני. מסתבר שירושלים היא תחנת מעבר לציפורים רבות, החולפות מעל מתחם הכנסת, ומוצאות משכן בחורש הסמוך לו. אנשי החברה זיהו את המקום ובנו מסתור שממנו אפשר לצפות בציפורים שמגיעות לחורש, שם הכינו עבורן מים ואוכל. המקום נועד בעיקר לילדים, מכיוון שהוא מאפשר להם להכיר את הטבע גם בסביבה העירונית. ממערב תוחם את האזור בית הקברות של גבעת רם שיח באדר, ובקצה החורש שביל יורד בתלילות לגן סאקר, ממנו ניתן להשקיף על הנוף הצפוף של הבתים בשכונת נחלאות. איך מגיעים: מגן סאקר, נחלאות, דרך בית המשפט העליון ומהכניסה הראשית של הכנסת.

תמונת הנוף הנשקפת דרך הכביש הציורי העולה דרך יער ירושלים לבירה מגלה כי מבין העצים הצפופים מתפתלים שני נחשי כביש שחור ונעלמים אי שם לקראת הקסטל. כביש ירושלים תל אביב נשקף מהמקום, וכלי הרכב שדוהרים עליו נראים כמכוניות צעצוע קטנטנות, במיוחד אם יש בכביש פקק. המראה מנקודת התצפית יפה, כיוון שאי אפשר להריח או לשמוע את המכוניות, רק ליהנות מהמראה המיניאטורי. בשעות הלילה מנצנות המכוניות בשורות של אורות צהובים ואדומים, מראה רומנטי ששווה עצירה לתצפית. זוגות יכולים ליהנות מערב קסום של בהייה בפלא הטכנולוגי מבעד לאיי הטבע הירושלמיים. איך מגיעים: נוטשים את דרך מס' 1 בצומת בית זית, מטפסים בכביש העולה לבירה, ממשיכים ישר, פונים שמאלה אל חנייה קטנה נקודת התצפית.

באתר האינטרנט, "צמח השדה",מצאנו שמונה פרחים שנושאים בגאווה את שם ירושלים בצמוד לשמם הבוטני. הראשון הגאה והגבוה מכולם, אורן ירושלים, עץ יפה נוף שנוסף לו השם ירושלים בגלל שהוא נפוץ בסביבתה של העיר. פעמונית ירושלים - מחזירה אותנו לאדמה, צמח סלעים נמוך המשתרע על הקרקע ופרחיו ורודים. את השם, ירושלים, קיבלו הפרחים מהחוקרים באוניברסיטה בירושלים, חוקרי הבוטניקה הראשונים שהזדרזו בכל פעם שמצאו זן חדש של צמח לפאר את שמה של ירושלים והצמידו לשם הבוטאני את שמה של העיר. 8 צמחי הבר המיוחסים לירושלים עם תמונות והסברים תמצאו באתר 'צמח השדה'. גרגרנית ירושלים, צבעה צהוב עז, גובהה כ-30 ס"מ. סיתוונית ירושלים, שפרחיה ורודים והיא פורחת בין אוקטובר לדצמבר. נורית ירושלים, שונה מהנוריות שאנו מכירים, בולטת בצבעה הצהוב הנדיר. טופח ירושלים - צבעו צהוב כתום דהוי, ובעליו עוברים כעין עורקים אדומים, הטופח מסיים את פריחתו בימים אלה. מרוות ירושלים - עוד צמח שמתקשר בקשר אמיץ לירושלים, ההשערה ששמו מתקשר להר המוריה, יש המשערים שהפרח שימש כמודל לבצלאל בן אורי לבניית מנורת הזהב שדלקה בבית המקדש. בימים אלה פורחת המרוות בגן הבוטני שבהר הצופים.