המלך מת, יחי הקבר
הארכיאולוגים בהרודיון עדיין מתקשים להירגע מהתגלית המרעישה שגילו אתמול במקום: קברו המקורי של הורדוס. הסיפור המלא
"לפני 2011 שנה עברה כאן, בהרודיון, הלוויה מפוארת של המלך הורדוס", מספר פרופ' נצר. "הורדוס הכין את המקום מראש במשך כמה עשרות שנים. הוא קבע היכן ייערך מסע ההלוויה והיכן תיטמן גופתו. ההרודיון היה מקום מגוריו המועדף של המלך, ועובדה שפה הוא בחר להיקבר".
ההיסטוריון יוספוס פלביוס, יוסף בן מתתיהו, שסיפר הרבה על חיי הורדוס, ציין בספרו כי הורדוס נקבר בהרודיון. "אני הלכתי עם תיאורו ההיסטורי של יוספוס פלביוס ביד. הוא תרם להבין את מה שאני חקרתי, ואני תרמתי להבין משהו מיוספוס פלביוס", סיפר פרופ' נצר.
אך למרות זאת, התעלומה עדיין היתה בעינה: היכן בדיוק בהר ההרודיון הסמוך ליישוב תקוע, קבור המלך. במשך עשרות שנים סברו כי מקום קבורתו של הורדוס נמצא בראש המגדל שעל פסגת ההר. בראש התל נבנה בניין מפואר עשוי אבני גזית באורך של 130 מטר ורוחב 60 מטר. דרך סלולה באורך של כ-350 מטר הובילה אליו. החוקרים סברו כי הדרך הזו נסללה במיוחד עבור מסע ההלוויה של המלך.
"ככל הנראה זו היתה כוונתו הראשונה, להיקבר בראש ההר, אבל הוא שינה את דעתו", אומר פרופ' נצר. "אני מלכתחילה סברתי שהורדוס לא נקבר בבניין. יהודי לא נקבר בבית מגורים, והארמון שהקים נועד בעצם ליורשיו".
פרופ' נצר, חוקר בעל שם עולמי בארכיאולוגיה, מומחה לבנייה ההרודיאנית, חפר וחקר במשך שנים ארוכות את מפעלי הבנייה של הורדוס-הארמונות ביריחו, מצדה, מתחם הר הבית וההרודיון - החליט "להמר" על המדרון הצפוני-מזרחי של ההר. "החלטנו לעבוד באזור הזה, בעקבות קיר אבנים שהצביע על משהו יוצא דופן. קטע הקיר הראה חפירה לא חוקית, שכוסתה בחופזה. מתברר שבזמן שלטון הירדנים באזור, קנוניה כלשהי הביאה מספר אנשים לחפור במדרון הזה בחסות בית המלוכה. נראה שהחפירה התכסתה בסחף, וקטע הקיר היווה עדות לכך. אמרנו לעצמנו שהקיר הזה יכול להתקשר עם הקבר", סיפר.
החוקרים המשיכו לחפור עד שגילו פתח שלא היה גלוי לעין. מתברר שהאזור כולו היה מכוסה במילוי אדמה עם חרסים. המילוי הזה נחשף אט אט על ידי חוקרים ופועלים והנה יום אחד, בגובה המערה התחילו להופיע פריטים אחידים של ארון קבורה עתיק. "מדובר בפריטים של ארון מלכותי, בעיטורים ייחודיים ומדויקים, שלא שייכים לסרקופג ששימש את פשוטי העם. זה נראה לנו כמו ארון קבורה מהודר. ארון דומה מצאנו רק בעוד מקום אחד-בקברי המלכים שברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים", סיפר פרופ' נצר. לדבריו, הארון, שאורכו כשני מטרים וחצי היה עשוי מאבן ירושלמית ורדרדה ומעוטר ברוזטות.
סימנים נוספים לכך שמדובר בארון הקבורה של המלך הורדוס נמצאו בשברים קטנים ורבים של הארון שנמצאו במקום. על פי השערתו של פרופ' נצר, הארון נותץ לרסיסים על ידי מתנגדיו של המלך, שלא אהבו את עריצותו ואכזריותו. הורדוס דיכא באכזריות
מבנה קברו של הורדוס, המאוזוליאום שנתגלה על המדרון בסמוך לגרם המדרגות פורק ברובו ומה שנותר ממנו היום הוא מסד אבנים מפואר, ריבוע בגודל עשרה על עשרה מ"ר, שעליו חדר הקבורה. במקום התגלה גם פודיום - מבנה שלם האופייני למקדשים ולקברים, ובחלקו העליון פרופיל בולט.
"לא היה לנו שום ספק שהגענו למונומנט שאנו מחפשים", הוא אומר. "שפע הפריטים האדריכליים יוצאי הדופן מרמזים על איכות מבנה הקבורה שהיה עגול בחלקו.
חלקי כותרות ועמודים שנמצאו במקום משלימים את התמונה". במקום נמצא גם פריט שנראה כבצל - "אורנה", כד שבו מאחסנים את אפרו של אדם לאחר שריפה. "האומן שיצר את עבודת האבן במבנה הקבר של הורדוס, הובא ככל הנראה מרחוק. העבודה מדהימה ביופייה ובעדינותה ושונה מכל מה שנמצא עד כה בהרודיון", אמר פרופ' נצר.
פרופ' נצר מציין, כי קברו של הורדוס עצמו נשדד ופורק עוד במאה הראשונה לספירה ומובן שלא נמצאו במקום עצמות. אף שאין מבנה שלם, ואין ארון קבורה שלם, חשיפה זו של שרידי הקבר היא עדיין אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות של השנים האחרונות, ומהווה נקודת שיא במחקר הארכיאולוגי של תקופת בית שני.
"אני חופר כבר למעלה מ-50 שנה ועדיין מתפעם מחדש נוכח כל ממצא ארכיאולוגי חדש, ובוודאי שבסדר גודל כזה", אמר אתמול פרופ' נצר במסיבת עיתונאים שבה נחשפו התגליות ההיסטוריות.
פרופ' נצר סיים לימודי ארכיטקטורה וארכיאולוגיה ב-1958. הוא השתתף בחפירות בחצור ובבניאס, אך גולת הכותרת של ניסיונו כארכיאולוג צעיר היתה העבודה בצוות של פרופ' יגאל ידין, שחקר את המצדה.
בשנת 1970 הצטרף לסגל המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא היה בראש צוות החוקרים שגילה וחשף את מכלול ארמון החורף של החשמונאים ביריחו. "לצערי לא מספיק הקדשתי בזמנו לפרסום הממצאים שנחשפו שם. הייתי כולי בתוך סערת הגילויים, והיום אין כניסה לישראלים ליריחו", הוא אומר בעצב.
כששואלים אותו אם הממצא הנוכחי הוא המרגש ביותר בחייו, הוא משיב: "החוויה הגדולה ביותר של חיי היתה החפירות שערכתי עם יגאל ידין על המצדה. לא אשכח את ההתרגשות נוכח גילוי המגילות הגנוזות. לראות מגילות כרוכות יחד ופתאום לחשוף את האותיות בעברית עתיקה - זה היה מאורע מכונן בחיי המדעיים", אמר.
לדברי פרופ' נצר, ישנם ממצאים שחשיבותם מתגלה באופן הדרגתי, כמו מבנה הארמון של החשמונאים ביריחו. "זה האתר היחיד שנמצא מתקופת החשמונאים, וחשיבותו גדלה עם הזמן. פה בהרודיון - החשיבות היא מיידית", אמר.
בתשובה לשאלה מדוע הממצא הזה חשוב, שהרי אי אפשר אפילו לראות סרקופג שלם, הוא אומר: "הממצא חשוב בשל אישיותו של האיש שנקבר במקום, גדולתו של המלך הורדוס. אין ספק שהוא היה אחד מהמלכים החשובים והמשפיעים ביותר בתולדות עם ישראל. הורדוס הקים את בית המקדש והרחיב את הר הבית, הוא הקים מחדש את הערים שומרון וקיסריה, בנה את מבצר המצדה ואת ההרודיון. זה מלך שהרבה במפעלי בנייה. מתקופת הבית השני אין הרבה ממצאים, ורוב הממצאים מתקופה זו קשורים להורדוס".
בנוסף, הורדוס, שמלך משנת 37 לפני הספירה מת ככל הנראה בשנה הרביעית לפני הספירה, סמוך מאוד להולדת ישו. כך שלעולם הנוצרי יש עניין רב בתגלית, מעבר לעניין הארכיאולוגי. "אם הקבר היה של אלכסנדר ינאי, למשל, שמלך כשני דורות לפניו ומת ב-76 לפני הספירה, הוא לא היה זוכה לאותה תשומת לב כמו קברו של הורדוס", אמר.
אתמול נראה פרופ' נצר מלא סיפוק ונחת. "אני עייף, אבל עם סיפוק גדול. עדיין לא עיכלתי את זה. תבינו, אני לא אקסטרווגנטי, אני לא צועק מיד כשאני מוצא ממצא היסטורי מרתק. אבל פה, אני לא יכול לעצור את ההתרגשות".
נא להמתין לטעינת התגובות
