כבד אווז: החגיגה נמשכת
אחרי ההיסטריה האמריקנית כנגד המעדן היוקרתי וההתעלמות הצרפתית, הקלחת הקולינרית העולמית ממשיכה לגעוש סביב הפואה גרא. לנו זה בעיקר מעורר את התיאבון
כידוע, השנים האחרונות לא היו קלות עבור מגדלי ומפטמי אווזים ברחבי העולם. במאמר צוטט, למשל, מושל קליפורניה - ארנולד שוורצנגר – שהצהיר כבר כי המדינה תחרים את התעשייה משנת 2012, במידה וזו לא תפתח עד אז דרכי גידול הומניות.
שוורצנגר ציין כי במידה והמגדלים יצליחו במשימה, יוסר מעל ראשם איום החרם. בניסיון למנוע את ההגבלות פותח צינור פיטום מגומי, שנחשב לעדין יותר מצינור המתכת שהיה בשימוש לפניו. גם בשיקגו הועברו באוגוסט שעבר חוקים האוסרים מכירה של כבד אווז. עבירה על החוק משמעה קנס שגובהו נע בין 250 עד 500 דולר. גם סטאר שפים דוגמת וולפגאנג פאקסילקו מנות של כבד אווז מהתפריטים. פאק, אגב, עשה זאת בעקבות לחץ כבד שהופעל עליו מכיוון ארגונים שפועלים למען זכויות בעלי חיים.
בניגוד לגידולי בשר שלא מונעים מהחיות תנאים הולמים, לסטנדרטים הגבוהים של תעשיית כבד האווז (על הכבד, למשל, לשקול לפחות 400 גרם) קשה להגיע ללא פיטום בכוח למשך שבועיים לפחות.
לאחרונה, לעומת זאת, צצות חברות גידול שטוענות שעשו את הבלתי אפשרי וייצרו כבדים ללא שימוש בהאכלה בכוח. כך, למשל, מצהירה החברה הספרדית "Patería de Sousa" שהיא מייצרת כבדים שהגיעו מאווזים "חופשיים" שניזונים מרצונם החופשי משלל מאכלים, דוגמת תאנים ודשא.
התוצרים הסופיים - כבדים שמשקלם נע בין 450-500 גרם - הצליחו להרים הרבה גבות בקרב מביני דבר שהביעו את ספקותיהם לגבי אמינות החברה.
בצרפת, בירת הפואה גרא העולמית, נערכו בשנתיים האחרונות ניסויים בהם מנעו מהאווזים מזון למשך זמן ואז העניקו להם גישה בלתי מוגבלת לאוכל, כדי לעודד אותם לפטם את עצמם כאילו אין מחר. הכבדים של האווזים התרחבו עד פי שלוש מגודלם הטבעי. לא בדיוק הקריטריונים הגבוהים ביותר, אך עדיין ניתן לשווק זאת ככבד אווז.
על אף כל המאמצים והחקיקות, די ברור שבצרפת העניין הזה לא הולך לעבור בשלום. פעילים למען זכויות בעלי החיים בצרפת שמנסים להיאבק בייצור ושיווק של כבדי אווז הצליחו להוכיח שלא רק שפיטום האווזים מנוגד לחוק של האיחוד האירופאי, הוא גם בגדר עבירה על החוק הצרפתי עצמו.
למרות זאת, הצרפתים - שהגדירו את כבד האווז
בארץ, בינתיים, כבר הוכרע המאבק בפיטום לטובת האווזים והאקטיביסטים. באוקטובר 2005 החליטה ממשלת ישראל לסגור את ענף פיטום עופות המים. החוק נכנס לתוקפו באפריל 2006. מאבקים של משרד החקלאות והמפטמים נגד האיסור לא צלחו ובג"ץ סירב לדון מחדש בנושא.
משרד החקלאות הגיש מאז מספר כתבי אישום נגד מגדלים מקומיים שממשיכים בפיטום. ביניהם, אגב, הוגש כתב אישום נגד בני זוג שטענו כי גילו שיטה לפיטום שעומדת בחוק צער בעלי חיים, הכוללת האכלה דרך משפך, ללא החדרה לוושט.
כיום, מייצרים בהונגריה מיוצרים כבדי אווז כשרים, ואלו מיובאים היישר אל המסעדות הישראליות. או בתרגום לעברית: כמות האווזים שנפגעת מהפיטום לא הופחתה, היא פשוט עברה דירה.
האקטיביסטים המקומייםעמלים בכדי לשכנע מסעדנים ושפים להוציא את כבדי האווז מהתפריטים שלהם. האסטרטגיה השיווקית היא שלחץ ציבורי והגברת המודעות הובילו למצב בו דווקא משתלם למסעדות להצהיר על עצמן כ"נקיות" מכל קשר לתעשיית הפיטום.
בין השפים שהצטרפו למאבק אפשר למצוא את אייל שני. שני טוען שמלכתחילה לא השתמש בכבד אווז מתוך מודעות לאכזריות והסבל שקשורים למאכל.
לעומתו, השף ארז קומורובסקי הצטרף לחרם בשלב מאוחר יותר והוריד את כבדי האווז מהתפריטים שלו, לאחר שכיכבו בהם זמן רב.
קומורובסקי אף נוטל חלק פעיל במאבק והצליח לשכנע את חברו, השף חיים כהן, להוריד אף הוא את כבד האווז מהתפריט. כהן עשה זאת תוך הסתייגות מסוימת והצהיר שהוא אמנם לא מכניס את המנה לתפריט, אבל ממשיך לאהוב ולאכול אותה באופן פרטי.
נא להמתין לטעינת התגובות
