היפכו את הצימר לאשראם!
מחקר חדש קובע שמי שמשקיע - מרוויח. צימר בנאלי = מחיר בנאלי, צימר בעל קונספט מיוחד זוכה להערכת הקהל
"ניתוח כלכלי של שוק האירוח הכפרי בארץ מגלה כי המגוון הרחב של מאפייני יחידות האירוח הכפרי מאפשר למפעילים להרוויח מהן מעבר לרווח הנורמלי המקובל בשוק התחרותי", מסבירה ד"ר צ'צ'יק-מנס. "זו הסיבה שבשנים האחרונות חל שדרוג ביחידות האירוח הכפרי בארץ. בעלי הצימרים גילו שמדובר בהשקעה משתלמת". על-פי ממצאי המחקר, גידול בהשקעה בסך 1000 ₪ ביחידת אירוח מביאה לגידול של כ-14 לילות בשנה בתפוסת היחידה.
ד"ר צ'צ'יק-מנס ביססה את ממצאיה על סקר שנערך בקרב 200 מפעילים של יחידות אירוח ביישובים כפריים, פרט לקיבוצים. מנחי המחקר הם ד"ר עליזה פליישר, ראש החוג למלונאות, משאבי מזון ותיירות בפקולטה לחקלאות ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהמחלקה לכלכלה חקלאית ולמנהל בפקולטה למדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. המחקר מומן בחלקו על-ידי קרן המחקר של המדען הראשי במשרד החקלאות וכן על-ידי קרן הורוביץ'.
עוד מצא המחקר, כי חשיפה של מטיילים למידע על יחידות האירוח בארץ – מעלה את שיעורי התפוסה שלהן ובכך גם את רמת הרווחה הכלכלית של משק התיירות בכללותו. לפיכך, מציע המחקר כי הממשלה תקצה משאבים לבנייה של מערך מידע ממוחשב ומקיף בתחום התיירות. לדברי ד"ר צ'צ'יק-מנס: "תמיכה ממשלתית בבנייה של מאגר מידע תיירותי נמצאה יעילה יותר מתקציבי ממשלה המנותבים לשיפור התשתיות של יחידות האירוח".
גורם נוסף שנמצא כחשוב להעלאת הרווחיות של התיירות בישראל – תמיכה ממשלתית בחקלאות. זאת, כיוון שמשק חקלאי עצמאי של בעלי יחידות אירוח מאפשר להם להשתמש בתוצרי המשק לצורכי האירוח. בכך, יוכלו המפעילים לחסוך בעלויות האירוח ולהציע למבקרים מחירי אירוח סבירים, אך רווחיים. "המחקר מצא כי משק חקלאי עצמאי לא כל כך חשוב למבקרים אך מעלה את הרווחיות של יחידת האירוח", מסבירה ד"ר צ'צ'יק-מנס. "המחקר מצא כי במקרה שמפעילי תיירות יינטשו את החקלאות הם יעלו את מחירי האירוח הכפרי באופן משמעותי ותחול ירידה ברווחת כלל המשק. לכן, תמיכה בחקלאות מתורגמת בעקיפין לתמיכה בתיירות".
ד"ר עליזה פליישר הוסיפה כי ממצאי המחקר רלוונטיים לא רק לישראל אלא גם לשוק התיירות הכפרית באירופה ובצפון אמריקה. "התיירות הכפרית הוא תחום שצובר תאוצה בעולם כולו ועד היום לא נעשה מעולם ניתוח כלכלי מעמיק של שוק זה ושל אמצעי המדיניות הנלווים אליו", מסבירה ד"ר פליישר. "מחקר זה הוא ראשוני מסוגו בארץ ובעולם, ופורץ דרך בתחומו".

יורטות
צילום: דקלה קפקא
יורטות במדבר
יצאנו לשטח לחפש דוגמא שתומכות במחקר. שוחחנו עם תיירנים, בעלי צימרים שהביאו לשוק נופש בצורה קצת אחרת. רבקה מולדבסקי למשל, יוצאת מולדובה, שמתגוררת במושב דקל שבחבל הבשור, החליטה להכניס לשוק הצימרים, אוהלים רומנטיים מקזאחסטן, "יורטות" שהיו נהוגות בעבר לארח את בני השבטים הנודדים, שהעבירו סחורות מסין למערב בדרך המשי. רבקה נחשפה לרעיון המעניין כשביקרה בשליחות מטעם משרד החוץ בקזאחסטן ובקירגיסטן, שם עזרה בפיתוח שיתוף פעולה חקלאי ונפגשה, יחד עם בעלה, חקלאי מומחה להשקייה, עם מקומיים
שאירחו אותם באוהלים דומים.
השניים חזרו ארצה לפני שלוש שנים, יחד עם שש יחידות אוהלים שכיום, לרגל החג, מלאות בנופשים. גם לאורך השנה מתמלאות היורטות כמעט תמיד בסופי השבוע. "הרעיון", מספרת רבקה, "פרט לאירוח אותנטי, הוא לחבר את הנופש לעולם אחר בו נוודים, גמלים וסחורות הם חלק מהנוף ותרבות כה מיוחדת של מזרח אירופה נראית כה קרובה". מדבריה של רבקה, מסתבר שהיא לא היחידה בחבל הבשור שמשקיעה בצימרים בעלי אופי מיוחד. היא אומנם הייתה הראשונה באזור עם רעיון שכזה, אך אחריה הקימו את הראקוייה במושב דקל שבנוי כבית יפני, את מגע הקסם בתלמי יוסף שגם הוא כפרי עם טאצ' יפני, חוות התבלינים, כשמה כן היא, יושבת על שדות ירקות ותבלינים, קאסבה מרוקאית וקבוצת אוהלי טיפי אינידאנים.

צימרים אלטרנטיביים
צילום: אלוין סיגוי