זכרונות אהבה מהודו-חלק ב'
אחרי נחיתה הדרגתית בת ארבעה חודשים, שבתי למסלול החיים המהיר בת"א. מצאתי עבודה, נרשמתי לאוניברסיטה והבאתי להורים קצת נחת. את הודו השארתי כחלום רטוב רחוק רחוק מכאן ורק האלבום עוד שומר על הגחלת
כפר באגסו, נמצא באזור דארמסאלה שבמדינת הימצ'ל פרדש. מקום משכנו של הדלאי לאמה וגם עיר מקלט רשמית עבור טיבטים שברחו מסין. באגסו שוכן למרגלות ההימלאיה. כשמאסתי בשגרתו של התרמילאי הממוצע, שנעה בין החדר בגסט האוס למסעדה הקרובה, לקחתי את עצמי עם חבר צלם ליום צילומים באזור שלמרגלות הכפר. בדרך עברתי בבריכה שמקורה במפל קרוב, משמעות הדבר היא מים בטמפרטורה של 0 מעלות שרק נזירים טיבטים בעלי כח סיבולת שכזה מסוגלים לטבול בה ועדיין לצאת מחייכים.
לפרווטי הגעתי יחסית בתחילת עונת התרמילאים ועל כן היה יחסית שקט ומעט אנשים. פרווטי זהו עמק שידוע בתור עמק הסמים. את המקום אופפת הילה של מסתורין. הוא מושך ומפחיד בו זמנית. יש הרבה שמועות על תיירים ש"נעלמים" שם, עסקאות ענק של סמים מתרחשות שם וכל זה קורה
תמונה זו צולמה בכפר קאלגה בעמק פארווטי במדינת הימצ'ל פרדש. לעתים תכופות בהודו יש הפסקות חשמל. חלקן אפילו יזומות. בפרווטי זה קרה הרבה. באזור זה משתמשים בנר לא רק בשביל האווירה והרומנטיקה, אלא כאמצעי הישרדות של ממש המספק חום, תאורה ומקור אש להדליק את ה...
תרמילאים עסוקים במשחקים באש בחצר של הגסט האוס. ישנו תרגול מהיר בכיבוי שרפות קטנות כשכל כמה דקות עפה פיסת בד מהמקל הבוער ומתחילה לשרוף את הסביבה. מישהו פה עוד יעשה פיפי הלילה.
פורטר (סבל/מורה דרך מקומי, סוחב את תיקי התיירים במעלה ההר עבור תשלום סמלי ביותר) עם מוקסינים, וסט של שני תיקים על הגב/ראש במשקל כולל של 40 ק"ג, רץ במעלה ההר, עוקף את כולנו ונשאר מחוייך. אני סוחבת בקושי בקבוק מים ועדיין עוצרת כל רבע שעה "בשביל ליהנות מהנוף".
האנומן אל הקוף ההודי, הלוחם החזק והאמיץ. במהלך עוד נסיעה שגרתית נתקלנו בפסל ענק, בגובה של 15 מטרים לפחות של האנומן. דנה ומיכל מאד התלהבו וכך הן מראות את התלהבותן. ועל זה נאמר קוף אחרי בן אדם אחרי קוף אחרי בן-אדם...
תפילת ערב בגאת הראשית בוראנסי, על שפת נהר הגנגה הקדוש. ההודים מתייחסים אל הגנגה כאל אלה ולא כאל נהר, וקוראים לו "mother ganga". ארטי הוא טקס גדול ומכובד בן אלפי שנים ועם זאת אטרקציה תיירותית מובהקת. אם תשרדו עד סוף הטקס, באבא נחמד יצייר לכם טיקה בעין השלישית ויברך אתכם בצאתכם לדרך.
חבל ארץ שגובל עם סין שהוא בבחינת מדבר בגובה רב ופלא טבע אדיר. האזור עדיין לא מתויר יחסית, ישנם כפרים קטנים ופשוטים, מעט גסט האוסים והרבה דאבות (מסעדות רחוב הודיות).
בכפר צי'טקול שבעמק קינוארבהימצ'ל פרדש, ילדים משחקים בגינה ומשתוקקים למעט תשומת לב מהתיירים. הם רודפים אחריך באומרם: "פוטו פוטו סקול פן סקול פן". לילדים ההודים יש קטע עם עטים, כנראה שכשאין לך הרבה, אפילו עט פשוט הוא אביזר נחשק. זוהי תמונה של ילדה מקומית, אני חושבת שהיא מדברת בעד עצמה.
אחרי לילה קשה במיוחד, בו פרצה שריפה קטנה בחדרי וחברתי ואני הפכנו בין רגע לכבאיות מן השורה, יצאתי לטיול קטן בכדי להירגע בכפר נאקו שבספיטי. באמצע הכפר ישנו אגם וסביבו מבנים עתיקים. תמונה זו היא בהחלט תמונה פוסט-טראומטית שהצליחה להרגיע אותי.
קי, כפר נידח לחלוטין בספיטי. בי"ס לילדים טיבטים שחלקם יגדלו להיות נזירים. מסתבר שהמערב הגיע גם לשם. לא דמיינתי שאתקל שם בילדים שמשחקים באקדח צעצוע. בדרך כלל הם מסתפקים במשחק קריקט עם מחבט מאולתר וכדור מצ'וקמק. אני חשבתי שילדים נזירים זה הדבר הכי טהור שיש, אך מסתבר שהם ילדים רגילים שמשחקים עם אקדחי צעצוע.
דאנקר גומפה הוא מדבר בגובה 4000 מ', בספיטי שבהימצ'ל פרדש. כנראה הנוף הכי יפה שראיתי בחיי. מקדש טיבטי עתיק ומהפנט. הגענו אחרי נסיעה ארוכה וקופצנית בג'יפ הודי מקרטע. התיישבנו על גג מבנה ובהינו כשפלא הטבע הזה פרוש לרגלינו. אחד הרגעים היפים שהיו לי בטיול.
נא להמתין לטעינת התגובות
