ערבה מעבר לפינה
בקו התפר הבלתי נראה שבין מדבר יהודה לנגב, נושקת לקו הגבול עם ירדן, נמצאת הערבה, מלאה במקומות מסתור יפים, בצמחייה ירוקה, ובמים שבוקעים מן האדמה ומעניקים חיים
הגשם פוסח על האזור, ובסך הכול יורדים כאן כ-100 מילימטרים בשנה ממוצעת. גדודי עננים כבדים נעים ממערב מזרחה, מעל הערבה, מהססים לרגע אם לפרוק את מטענם, עד שהחום שעולה מהקרקע מפורר ומפזר אותם. העננים חוצים את הגבול לירדן, נבלמים בהרים הגבוהים המתנשאים לגובה של 1,400-1,200 מטר , נאספים שוב, מתלכדים לענן שחור גדול ומורידים גשם. וכך בצדו האחר של הגבול הדשא ירוק יותר. אצלנו הגשם אמנם פוסח על האזור, אבל מתחת לקרקע זורמים מים רבים, ואלה מעניקים גם לנו פס ירוק של צמחייה לאורך קו הגבול.
כביש קטן עובר בצמוד לקו הגבול, ובין אבני הגבול ישנה שורה צפופה של עצי אשל המתקשטים בימים אלה בפריחה ורדרדה. צמחי הקנה מקיפים כל מקווה מים בחגורה צפופה, ומפעם לפעם אפשר לראות אגמון קטן של מים, אלה הם מי תהום שטיפסו למעלה כדי להקל על האדמה המלוחה. עם זאת, אין זה אומר שאי אפשר לגדל בה חקלאות בריאה וטעימה.
גמלים בערבה
צילום: דובי זכאי
הפלפל הטוב בעולם
בשנות ה-50 פנתה קבוצה תמהונית אל רשויות המדינה הצעירה. חבריה ביקשו כסף כדי לקדוח ולחפש מים בערבה. "מים בערבה?", צחקו השלטונות, "איך זה יכול?". לא עזרו אפילו מילותיו של הנביא ישעיהו "יששון מדבר וציה ותגל ערבה", שכבר בתקופת המקרא ידע שמים רבים טמונים מתחת לאדמה.
החברים
הנבוכים אספו פרוטה לפרוטה, וקדחו בכוחות עצמם ומצאו מים זורמים ובשפע. ההמשך היה ברור. את לעג השלטונות החליפו חוקרים, מדענים וחקלאים חרוצים, שהביאו את תושבי הערבה לספק כ-60 אחוז מתצרוכת החקלאית בחורף, והפכו את האזור לענף יצוא חשוב.
ביישוב הקטן נאות הכיכר מוקדשים כמה דונמים למו"פ (מחקר ופיתוח) הערבה - תחנת ניסיונות "זוהר" ממפעלי קרן קיימת למחקר ולפיתוח. כאן מפתחים בין היתר את זני הפלפל הטובים בעולם. אפילו סין שלחה נציג לבדוק את הפלפלים, ואחרי זמן קצר נבנו בעזרתם של החקלאים והחוקרים בסין הרחוקה חממות ענקיות על אלפי דונמים. חובבי הגויאבות יוכלו לקבל בעתיד גויאבות ללא ריח, ולפגוש את ירק ה"פירקן".
גידולי הערבה
צילום: דובי זכאי
נא להמתין לטעינת התגובות
