הטבע הישראלי על המפה העולמית
שני טקסים רבי-משמעות מציבים את דרך הבשמים וכמה מהתלים המקראיים ברחבי הארץ במועדון היוקרה של אונסק"ו
הנוכחים בטקס זכו לסיור ג'יפים מפנק בדרך הבשמים בשעות הבוקר ובארוחת צהריים על שפת המכתש, במכתש רמון. לארגון האירוע אחראיות רשות שמורות הטבע והרשות לפיתוח הנגב, שביקשו להגביר את ההכרה במקום, גם בקרב הישראלים.
הרעיון להציג בקשה להכרה עולמית בנכסי התרבות ושכיות החמדה בישראל, עלה לאחר שישראל חתמה על האמנה להגנה על מורשת תרבות וטבע של העולם בשנת 2000. הרשות הגישה תחילה את אתר מצדה, שאכן הוכרז בשנת 2001 כאתר מורשת עולמית וזכה בעקבות כך לגידול מרשים במספר המבקרים. לאחר מכן הגישה את דרך הבשמים שתקבל היום את ההכרה המבוקשת ולסיום, ביום חמישי הקרוב יוכרזו התלים המקראיים -- תל מגידו, תל חצור ותל באר שבע -- כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.
יש לציין כי מאות אלפי תיירים מהעולם פוקדים מדי שנה את האתרים המוכרזים, וברשויות רואים פוטנציאל גדול בשיווק התיירות העולמית והמקומית סביב ייחודם של האתרים, לאור הגידול העצום שחל במספר המבקרים באתרים ברחבי העולם שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית.
לצד ההוקרה מוטלת על המדינה מחויבות להמשיך ולשמר אתרים אלה למען האנושות כולה והדורות הבאים. אמנת המורשת של אונסק"ו מעודדת את המדינות לחנך את הציבור לכבד את אתרי מורשת התרבות והטבע בסביבתו, ולחזק את הקשר בין הקהילה לאתרים אלה ולשתפה בשימורם.
דרך הבשמים ההיסטורית השתרעה לאורך 2400 ק"מ, תחילתה בעומאן ובתימן, המשכה בערב הסעודית וירדן בואכה הנגב עד לנמל עזה, ושמשה להובלת בשמים וסחורות מדרום חצי האי ערב לאגן הים התיכון. הבשמים היקרים והמבוקשים ביותר בעולם העתיק הרומי-הלניסטי היו המור והלבונה, סוגים של שרף ארומטי המופקים משיחים קוצניים אשר נחשבו במשך אלפי שנים בין הסחורות היקרות ביותר שעברו בין הודו לרומא. השיחים שמהם הופקו המור והלבונה גדלו אך ורק בעומאן, תימן וסומאליה של ימינו, ועל מנת לספק את הביקוש העצום פותחה דרך הבשמים. פרט לבשמים, הועברו בדרך תבלינים, תכשיטים, כסף, זהב, בדים יקרים ועוד, כבר במאה ה-3 לפנה"ס ועד למאה ה-3 לספירה לפחות.
הקטע המרשים ביותר בציר הראשי של דרך הבשמים, שאורכו 65 ק"מ, השתרע ממואה (סמוך למושב צופר בערבה) ועד לעיר הנבטית עבדת, קטע אשר היה בשימוש במשך 700 שנה והפך את החברה הנבטית מחברה נוודית לחברת קבע משגשגת. בתום המסע הארוך הגיעו השיירות לנמל עזה ומשם הפליגו לרומא ונמלי הים התיכון.
בהחלטתה מפרטת אונסק"ו שני נימוקים מרכזיים שהביאו להכרה באתרים אלה כאתרי מורשת תרבות עולמית. דרך הבשמים וערי המדבר מעידות לא רק על החשיבות הכלכלית והתרבותית העצומה של הבשמים בעולם ההלניסטי-רומי, אלא גם על אנשים ורעיונות. שרידיהם המוחשיים נמצאים בקטע הנגב בו שכנו הערים המשגשגות. נימוק נוסף הוא כי דרך הבשמים מייצגת תרבות פורחת, שצמחה בסביבה מדברית עוינת ומהווה תופעה ייחודית עולמית.
וזוהי לשון ההכרזה שתוצג בטקס: "ברוח האמנה להגנה על מורשת תרבות וטבע של העולם, ועדת מורשת עולמית רשמה את דרך הבשמים וערי
כיום פעילה לאורך דרך הבשמים תיירות שוקקת, מהערבה בדרום מזרח דרך מצפה רמון, חוות הבודדים והערים הנבטיות, ועד צפון מערב הנגב לאורך דרך הבשור. טקס ההכרזה מהווה יריית פתיחה לשנה שלמה, השמה דגש על התיירות לאורך דרך הבשמים. בפסח הקרוב תיערך בממשית פעילות שתשחזר שוק נבטי ואת תרבות דרך הבשמים. קטעי הדרך העוברים בשטחי אש צה"ל פתוחים לקהל הרחב בסופי השבוע.
התלים המקראיים – מגידו, חצור ובאר שבע - הוכרזו ע"י אונסק"ו כבעלי ערך תרבותי עולמי יוצא דופן ונבחרו כמתאימים ביותר לייצג את 200 התלים המקראיים הפזורים בישראל, שהיו בעבר ערים פורחות. הערים הוקמו לצד דרכי המסחר העתיקות, והטביעו את חותמן על ההיסטוריה של ארץ ישראל.
תל חצור הוא הגדול בתלי צפון הארץ ובעבר שכנה בו עיר עשירה שהיוותה צומת מסחר חשוב ומנתה בשיאה 15,000 נפש. בתל מגידו שכנה עיר מבצר אסטרטגית בליבה של "דרך הים" העתיקה שהוליכה ממצרים לבבל, והיא מהווה אתר חשוב גם בתפיסה התיאולוגית הנוצרית. תל באר שבע שכנה בהצטלבות דרך הים ודרך המלך ושימשה כמרכז מנהלי דתי ומסחרי של אזור הדרום.
בהכרזת אונסק"ו נקבע כי שלושת התלים מהווים עדות מוחשית לתרבות הערים הכנעניות והישראליות שנעלמו, וכוללים מכלולים ארכיטקטוניים ייחודיים המייצגים מפגש של ערכים אנושיים. מבין הנוכחים בהכרזה, שתיערך למרגלות האקרופוליס בגן הלאומי עבדת, יהיו השר להגנת הסביבה מר גדעון עזרא, מנכ"ל רט"ג אלי אמיתי ונציגי אונסק"ו העולמית.
נא להמתין לטעינת התגובות
