היעלים שלא מפחדים
טיול בנחל שלמה מזמן מפגש עם נופים צבעוניים, עצים פורחים ובעלי חיים שאסור לתת להם במבה, גם אם הם מבקשים מאוד יפה
על מעקה התצפית כבר נערכו הכלים לקפה ראשון של בוקר, הגזייה הודלקה וקנקן הקפה הונח על האש. במערב מתנשאים הרים בצד המצרי, אחד מהם הוא ג'בל אום ותד, ולצידו שורה של הרים המזדקרים לגובה של כ-800 מטר מעל פני הים. הקפה רתח ונמזג לכוסות הקטנות, ונהג המכונית שהביא אותנו לכאן נפרד מאיתנו והבטיח כי: "נבוא לאסוף אתכם בנקודת המפגש".
עוד לפני תחילת ההליכה בחנו את הנוף המואר באור אדמדם של זריחת השמש. מנקודת תצפית זו ניתן לראות ביום של ראות טובה ארבעה גבולות: ממזרח הרי אדום וירדן, ממערב הגבול המצרי, בדרום-מזרח רואים פיסה מעשנת של סעודיה, ולמטה, משתרעת בעייפות הבוקר, אילת. עם הלגימות האחרונות של הקפה הופיעה לידינו יעל בודדה. בתחילה בחנה אותנו מרחוק והתנהגותה הסגירה כי היא מחפשת אוכל, לא הצענו לה דבר. עיניה בגוון הדבש נראו לנו עצובות, היתה בהן תקווה לאוכל. לאט לאט היא התקרבה, נעמדה על קצות המצוק בפוזה שהיתה מלהיבה כל צלם, ואיפשרה לנו "להרביץ" תמונות מדהימות. ידידות נרקמה לאיטה בינינו והיא התקרבה לטווח הושטת עוגייה בתמורה לדוגמנות.
היעלים בסביבות אילת ידידותיים למטיילים. מרבית המטיילים מכבדים את היעלים בבמבה, ביסלי ושאר מיני מזון השייכים לתפריט המטייל ומשפחתו וזו טעות חמורה. קיבת היעל אינה מסוגלת לעכל את התופינים שאנו מעניקים להם, ולכן פקחי החברה להגנת הטבע הנמצאים בשמורה מרבים להסתובב בין המטיילים ומבקשים שלא לתת אוכל ליעלים. לצלם זה בסדר.

התצפית מהר יואש היא נקודת ההתחלה למסלול ההליכה בה ניתן למצוא מידע רלוונטי צרוב על שלטי הברזל. מנקודת תצפית זו יורד מזרחה שביל ארוך ותלול המוביל אל כביש 12, זהו כביש הגבול המערבי היורד עד אילת. השביל הוא החלק הקשה של ההליכה אך כאשר קרבים לצד הכביש במקום בו ממוקם השלט המפנה ימינה לנחל שלמה מגלים כי ההליכה הופכת קלה ונינוחה יותר.
נחל שלמה הוא מהגדולים בנחלי אילת, הוא מתחיל למרגלות הר יהורם והר שלמה ואורכו כתשעה קילומטרים. את שמו קיבל מהר הגרניט הענק המתנשא לגובה של כמעט 700 מטר ונקרא על שם שלמה המלך. זהו אחד הנחלים הנגישים ביותר למטיילים, עם מראות נוף יפים ופראיים ומסלול הליכה נינוח הן בערוץ הנחל והן בירידה לעבר מפרץ אילת. המסלול מתאים להולכי רגל, לרוכבי אופניים ולרכבי שטח. השילוט במקום ממליץ על הליכה או על רכבי שטח אם כי ניתן לראות לא מעט רכבים קלים (ללא הנעה קדמית) אשר ירדו את הערוץ.
מהכביש ועד לחוף הים נמתחים 7.4 קילומטרים . את ההליכה אפשר להתחיל במפגש הנחל והכביש (יורדים דרומה), או במרומי הר יואש בשעות הבוקר המוקדמות, כדאי להצטייד בנעלי הליכה נוחות, בכובעים ובהרבה מים. הכניסה לנחל שלמה מהכביש נעשה דרך חניון יום,
לאחר שלושה קילומטרים של הליכה ישנו פיצול בשביל. השביל הירוק פונה מערבה (ימינה) למסלול מעגלי אשר חביב מאוד על רכבי השטח ורוכבי האופניים ואילו השביל השני (המסומן בירוק המתחלף לכחול) מקיף את הר רחבעם. בהמשך המסלול מגיעים לגבעת רחבעם אשר היא חרוט יפהפה של חוואר ולאחריה חוצים את ערוצו של נחל יהושפט האורך כארבעה קילומטרים נוספים, בהמשך מתחברים שוב עם המסלול המסומן באדום בערוצו של נחל שלמה. גם פה ניתן לפגוש יעלים אשר אינם חוששים מהמטיילים ואף ניגשים לקבל אוכל (כמו שנאמר כבר קודם, אין להאכיל את היעלים, אפילו אם מתעוררים בכם רחמים) אפשר לראות את היעלים מקפצים בקלילות על סלעי הגרניט הכהים במצוקים מבלי שהם מפילים ולו אבן קטנה בדרכם לנוח בצל עצי השיטה.

הגענו לקטע האחרון של הנחל, המקום בו מסתיימת אילת. לחלק האחרון של הנחל ניתן להיכנס עם רכבים פרטיים , עובדה המשמחת מטיילים רבים. לקראת קצה הנחל, מצד שמאל, עומד בית הבנוי מאבן נחלים, בית זה היה שייך לגיאולוג הבריטי ליאונרד וויליאמס אשר בתקופת מלחמת העולם הראשונה גילה מרבץ גופרית גדול ובשנת 1933 קיבל זיכיון מהמנדט הבריטי והחל בכריית הגופרית. את ביתו בחר לבנות וויליאמס בקצה נחל שלמה, אשר באותה תקופה היה מקום מבודד ומרוחק מכל יישוב אך עם זאת קרוב לים. בבית האבן הייחודי גרה היום אמנית מאילת בשם אילנה, אשר מציגה בו את עבודותיה לקהל המבקרים במקום. גורלו של הגיאולוג וויליאמס אינו ידוע אך ביתו נושא את שמו עד היום.
על אף שאילת "התקרבה" עם השנים לאזור הבית נשאר כשהיה - ייחודי ומבודד. במקום ישנן יחידות אירוח לאותם מטיילים שאוהבים את השקט, הרחק מההמון הסואן של אילת.
מסלול ההליכה מסתיים בכביש המקשר את טאבה ואילת, לא רחוק מהכניסה לנמל. מכאן המטיילים צריכים לדאוג לרכב שיאסוף אתכם.
איך מגיעים:
להר יואש, מטפסים בכביש 12 העולה מאילת מערבה. לאחר העליות יש שילוט משמאל, נחל גישרון הר יואש, למסלול נסיעה קופצני של כחמישה קילומטרים. הכניסה לנחל שלמה נמצאת קרוב יותר לאילת דרומית לכביש. מפת טיולים וסימון שבילים מספר 11, " דרום מדבר יהודה וים המלח", הוצאת החברה להגנת הטבע.