אילת בחורף?
לא רק שהרעיון אינו משונה, אלא עדיף לעומת העומס בקיץ. תצפית מהמזח, דגים בלייב ומסע תנ"כי
אני: "שמוליק, בחייך? אילת בחורף? מה קרה לך? הרי אי אפשר להכניס רגל למים, מרוב קור".
שמוליק תגר, אחראי על התיירות באילת, נשאר נאמן לתקופת ילדי הפרחים של שנות ה-60. על חזהו מדליון ענק, חולצת המשבצות שלו פתוחה, שערו הלבן גולש עד קו הכתפיים. שמוליק, רק שתדעו, נושק את שנתו השבעים. את דמותו הציורית כל אילתי מכיר, והוא גם הפטריוט הגדול ביותר של אילת והסביבה. ולכן ששמוליק אומר, אני עושה.
העמסתי את משפחתי המורחבת וירדנו לסוף שבוע באילת, לראות כמה יפה אילת, דווקא בחורף. את הזריחות הנפלאות במזח הצפוני ליד טיילת מלון "הרודס", את צבעי השקיעה, את התצפית על נחיל האורות בעקבה הקרובה, את מחול העננים, את הים הצלול ואת שפע הדגים. ובעקבות הפיגוע באילת חשוב שבעתיים להגיע, וגם לנצל את מיעוט המבקרים.
כמו טקס פולחני החוזר על עצמו, אני מגיע לראות את הזריחה מקצה המזח הצפוני. אחד המראות המדהימים באילת היא השמש העולה מעל הרי אדום. בצפון אילת, כמעט בנקודה עם ירדן, בנו מזח קטן הנשלח אל הים. סלעים כבדים ועליהם יצוק שביל בטון משמשים כקיר מגן רגוע, לתעלה הרחבה המזרימה חזרה לים את מי המעגן הגדול.
חמש דקות הליכה אל קצה המזח, ושם, על סלע נוח, ממתינים בסבלנות לזריחה היפה. על הים נמתח כעין צעיף אוורירי לבן, המטשטש את גווני הכחול של מפרץ אילת. בשעת בוקר זו המוני עופות ים מגיעים בטיסה נמוכה, נוחתים על פיסת הים בין ישראל לירדן. הרי אדום משתתפים בהצגת הזריחה, הופכים לצל שחור משונן, מעליהם מצטיירת הילה רכה בגוונים אדומים.
השמש עולה, מציצה כגנב מאחורי ההרים, בתחילה רואים את הקצה אור לבן מסנוור,
יואב איגרא, מבעלי מלון "הרדוס" ותושב אילת בעצמו, מתעקש שעיר הנופש עדיפה דווקא עכשיו. "אני אוהב את אילת בימי החורף, הכל רגוע, אפשר ליהנות מהאתרים בעיר, אפשר להיכנס לכל מקום - מסעדה, בית קפה, או בית מלון, בלי לחץ. הים מיוחד בעונה הזו, צלול, רגוע ומשנה את צבעיו בלי הרף. הזריחות והשקיעות כאן הן היפות ביותר בארץ ומזג האוויר צונן ונעים. והעיקר, האנשים כאן נרגעים אחרי עונת הקיץ החמה".
"אתה מדבר ברצינות? בחיים לא היית במצפה התת-ימי? ואתה כותב על תיירות?" שאלה אותי מירב מרוז, מדריכה נמרצת מהמצפה התת-ימי באילת. האמת, לא היתה לי תשובה. בכל פעם שהגעתי לאילת מיד צללתי למי התכלת, או "הפלגתי" לטיול מדברי ברגל או ברכב, ומעולם לא פיניתי זמן למצפה התת-ימי. לכן הגעתי כתייר לביקור ראשון וזה היה מדהים.
בשנת 1974 נשתל מבנה מיוחד בים בדרום אילת, מבנה הנראה כסביבון ענק, קצהו העליון מחודד וקצהו הנושק למים רחב. בתוך המבנה חלונות זכוכית גדולים שמאפשרים לראות את מצולות הים, מבלי להירטב. כך הונח היסוד למקום חשוב לחקר הים. במשך השנים צמחו אלמוגים, ריף חדש נולד, מקלט לדגים ויצורי הים. אלה למדו להגיע למקום וכאן נבנה גשר של חיבה ושותפות בין הים לאדם. כיום אפשר לעמוד שעות מול החלונות הגדולים ולהרגיש כמו בת הים הקטנה בממלכת הים העמוק.
בכל יום מתקיים טקס קבוע, בדיוק בשעה 11:00 יורד צוללן אל בריכת הכרישים להאכילם בנתחי בשר. הקהל, צופה במעט חרדה בהאכלה, כשחלונות ענק מכניסים את המראות. בקיץ, מסבירה לנו מירב, קשה ודחוס בקהל ליד החלונות. עכשיו אמנם יש מטיילים, אבל הכל פתוח. בימים נינוחים של החורף אפשר לערוך סיור בפרויקט החינוכי של ילדי בתי הספר באילת, כל ילד אימץ אלמוג שגדל בתנאי חממה, עוקב אחרי התפתחותו. שגדל האלמוג, מעבירים אותו לים להמשך הצמיחה, והילד שהופך לבוגר יכול להמשיך ולעקוב אחרי האלמוג הפרטי שלו, כך ידע לשמור על שאר האלמוגים.
חוויה מיוחדת היא סרט המדמה צלילה בים, בעזרת סימולטור שמניע את הכיסאות והתחושה שאנו נמצאים בצוללת שחודרת עמוק עמוק למי ים סוף. המראות המדהימים, ורואים אפילו את משפחתו המאושר של ה"פרפרון" (סוג דג) שלמרבה הפלא, בני הזוג נשארים נאמנים כל חייהם אחד לשני.
פארק המצפה התת-ימי, אילת, 08-6364200. הכניסה בתשלום.
שפריץ אדיר של מים צוננים בישר שהסתיימה הירידה הגדולה (והמפחידה) של סירה מגובה של כ-40 מטר. לא הספקנו אפילו לפחד וכבר היינו רטובים מהמים. זהו קטע סיום של מסלול מיוחד בתוך סירה ב"עיר המלכים". גם כאן, מעודי לא בקרתי, כיוון שבימי הקיץ בהם הגעתי לאילת נסוגתי מהתור הארוך לפני הקופות.
עוד לפני המפל הגדול עוברת הסירה בתוך נהר מים, בתוך מופע גדול של בובות בגודל טבעי המספרות את סיפורי המקרא. אפשר לראות את משה בתיבה, את העבדים במצרים, את משפט שלמה ועוד בעזרת הנפשה מדהימה שהשאירה גם אותנו, המבוגרים, פעורי פה. ליוותה אותנו לירז, נערה אתיופית יפיפייה, לבושה בשמלה צהובה הלקוחה מארון הבגדים של תקופת הבארוק, פינוק הדרכה שיש למבקרים בימים חורף באילת. בעזרתה, גילינו מהר מאוד מה עושים בכל מתקן. "עכשיו יש לי זמן לתת לכל אורח את מלוא תשומת הלב" מסבירה לירז.
כדי ליהנות במקום כדאי לפנות כמה שעות. באתר יש מסעדות וכך אפשר להקדיש זמן למסע בעקבות התקופות בארמון המרהיב, למערות הקסומות, למלכים הקדומים, לסרט בתלת מימד, למסע בבטן האדמה במכרות שלמה, ולמערת החוכמה והאשליות שמוקדשת לחוכמתו של שלמה המלך. גם המראה החיצוני של המבנה מרתק, ולעת ערב נדלקים סביבו לפידים מרהיבים. במקום נשמרת השבת והפעילות מתחדשת במוצ"ש.
"עיר המלכים" הלגונה המזרחית, אילת. 08-6060292/6.
את המקום הזה אני דווקא מכיר, ובימי הקיץ העמוסים אני מעדיף להזמין מקום כמה ימים קודם כדי להגיע לארוחה דגים מהנה ב"ממלכת הדניס". בימי החורף, כשהצינה נושקת לעיר הדרומית, אפשר להזמין מקום באותו יום. כאן ממלכתו של דג הדניס, דג נאה, עורו כסוף, בשרו לבן, רך ועסיסי. הדג מוגש כאן עם תוספות של תפוחי אדמה וסלט, אך דואגים גם לאלה שאינם אוהבים דגים.
המסעדה היא חלק מאתר בו אפשר לחזות בשלבי הגידול, מדגיגים זעירים ועד הדג הבוגר, סרט על דגי הדניס, על חוות הדגים הגדולה השייכת לכמה קיבוצים בערבה הדרומית. תוכלו גם להצטייד בדג טרי שיישמר בארגז בתוך קרח, עד שתגיעו הביתה.
ממלכת הדניס, בחוף הצפוני, מאחורי מלון הרודס, אילת. 08-6379898.
נא להמתין לטעינת התגובות
