מרימים עוד כסית
שני ברים נוספים שמצטרפים לעמק האלכוהול החדש שבדיזנגוף, מוכיחים סופית: הרחוב הופך למעצמה לילית
לאחרונה, נדמה שאחת הגזרות המבעבעות ביותר בתחום חיי הברים הליליים בתל אביב היא הרחוב העייף והמאובק הזה. אולי זה בגלל שמלילינבלום כבר נמאס, בגלל שרק למשמע המילה "מתחם" הגב מצטמרר (ע"ע הנמל או יד חרוצים) או כי כבר אין כוח לנדוד לאיזורים אחרים בעיר כשרק רוצים לשתות בירה ליד הבית אחרי העבודה. בכל מקרה, צינה ומאיר מעולם לא נראו רלוונטים יותר.
הפעם האחרונה שבה דיזנגוף הפגין איזשהו סקס אפיל לילי היתה בשנות השמונים ובשנות התשעים המוקדמות. לונג ג'ון סילבר, זיגל, ברומטר – ספסלי העץ הכבדים של כל המקומות הללו משכו אליהם עתודות רוק צעירות, דוגמניות מתחילות ואנשי תקשורת רבים, שהתפננו על שנדי מבירה מכבי ומאלונה קמחי עד אור הבוקר. באמצע שנות התשעים, נולד בר הגלולה ברחוב ברנר וסחף אליו את כל מי שהעדיף עד אז להזדנגף, פלוס ביצת הרוק המקומית, על גרורותיה. התוצאה: מרכזי הכובד העירוניים השתנו ודיזנגוף קשישא נותר מאחור.
תחיית הברים בדיזנגוף מתחילה בכלל בתחום אחר – בעולם האופנה. בעשור האחרון, מעצבי אופנה רבים מספור פתחו חנויות לאורך הרחוב, ומשקלו הסגולי בעולם האופנה גדל כל כך עד שמעצבים צעירים העדיפו לפתוח חנויות בדרום העיר, ולו רק כדי לתת קונטרה למעצבים המבוססים יותר, שהתמקמו בעיקר בחלקו הצפוני של הרחוב.
יחד עם המעצבים, עברה לדיזנגוף אוכלוסיה צעירה, שחיפשה נואשות אחר בר שכונתי שיעמוד בסטנדרטים שהציבו איזורים אחרים בעיר. יחד עם הדרישה, נולדו ברים באווירת פיק אפ שנועדו למלא את צרכי הדיירים.
הראשון להתחיל את הפריחה המחודשת היה האקמן (שנרכש בשנה האחרונה מהבעלים המקוריים והפך לאוורבוך), שנפתח לפני שלוש שנים פלוס. הקונספט נראה אז כמעט מופרך: בר מעוצב ומושקע שניצב על כיכר דיזנגוף, מיקום שבו נפוצו בעיקר ריחות של צ'יפסים מטוגנים מברים טראשיים במיוחד. למרות כל הסיכויים, כך נראה אז, המקום הפך להצלחה מסחררת. סמי ידוענים וסמי כוסיות נהרו לכיכר מדי ערב, משל אורי זוהר עמד לחלק שם חשיש לבנוני בחינם.
אחריו הצטרפו הבוקובסקי, שהצליחו להביא עוד ועוד לקוחות שתרו אחרי פיק אפ באיזור, ה – Mate, שחרת על דגלו את נס
"פתחנו לפני שלושה וחצי חודשים ושיפצנו במשך כמה חודשים לפני כן, כך שיצא לנו לראות מקרוב את ההתפתחות המהירה של הרחוב", מספר גל שור, מבעלי האילקה, "בכלל, חיפשנו מקום באזור כשראינו שדיזנגוף מתחזק. רצינו ליצור מקום שידבר לאנשי השכונה, מקום שיאפשר להם לרדת למטה בכפכפים. 80 אחוז מהאנשים שמגיעים אלינו מגיעים כי הם מחפשים בר שכונתי".
יש הרבה שכונות בתל אביב. למה דווקא דיזנגוף?
"לדיזנגוף יש אופי מיוחד. הוא היה רחוב מאוד רומנטי בעברו ויש בו עדיין לא מעט פינות כאלה. אחרי חצות הוא משתתק. מאוד התחברנו לזה. מסביבו יש שכונות עצומות ואוכלוסיה צעירה התחילה לנדוד לכאן. זיהינו את הצורך שלהם בבר שכונתי איכותי. עבר זמנו של לילינבלום. דיזנגוף הוא המתחם הבא.
"צריך גם לקחת בחשבון שדיזנגוף מתחלק לשניים: החלק הצפוני, שמגיע עד הנמל ופונה לקהל טרנדי יותר, והאזור שלנו, מסביבות ארלוזורוב דרומה, שפונה בעיקר לאנשי השכונה. הרבה מקומות בנמל נסגרו או שהחלו להיתקל בבעיות שונות וצפון דיזנגוף נותן מענה לקהל הבליינים שחיפש אלטרנטיבה".
משל, מצידו, מתחבר לרוח השכונתיות: "רצינו ליצור ארמדילו נוסף, עבור כל דיירי האזור שמגיעים כרגע אלינו במיוחד. מדובר בבר מאוד תל אביבי – יש לו קצב משלו, הגישה שלנו היא מאוד בגובה העיניים, גם מבחינת המוזיקה. לא שופטים כאן אף אחד.
"הייחוד של המקום החדש יהיה שבבר יהיו עשרה ברזי בירה, אחד מהם של המבשלה המקומית – 'The dancing camel'. אם היין כבר הפך לטרנדי ואחריו המאלטים, אנחנו מאמינים שהבירה היא הטרנד הבא. השותף שלי ואני אוהבים בירה ואת תרבות הבירה, וזה סוג המקום שאנחנו ליצור בדיזנגוף".
גם בעלי הבר המצליח הלנה, שצמוד להיכל התרבות, החליטו לקפוץ על המציאה. לאחרונה הם החלו תקופת הרצה של הבר החדש שלהם, Melle 215, שהשתכן במבנה שאכלס עד לפני כמה חודשים את החנות של חברת האופנה קום איל פו. משמעות השם, למקרה שתמהתם, הוא "נסיכה" בפולינזית. בקבלה, אגב, המילה "מלה" אמורה להביא אנרגיות חיוביות.
"רצינו לקחת חלק בכל מה שקורה בדיזנגוף", מספר תומר מור, "בכלל, המון מקומות נפתחים בעיר, למרות שרוב בעלי הברים מעדיפים את המתחמים שהעירייה מעודדת. אנחנו העדפנו להיכנס למרחב מגורים. חיפשנו חלל במשך זמן רב ופשוט התאהבנו במבנה הזה. אנחנו מתייחסים לבר החדש כאל האח הקטן והסורר של הלנה. זה אזור מאוד דינמי ותוסס ומגיע לו מקום שיתאים לאופי שלו".
למרות ההתלהבות, מור מספר גם שסביר כי לא נראה מקומות חדשים שיצטרפו לדיזנגוף: "מבחינת העירייה, שדווקא מאוד באה לקראתנו, רחוב דיזנגוף סיים את מכסת הברים, המסעדות ובתי הקפה. לא יצטרפו לכאן עוד הרבה מקומות חדשים".
אם כך, כנראה שגבולות מגרש המשחקים הוגדרו. עכשיו אפשר לתת לנערים להזרים צ'ייסרים לפנינו. סביר שבשנה הקרובה נגלה אם דיזנגוף יהפוך לחלק בלתי נפרד מחיי הלילה המקומיים או שכמו קפה כסית המיתולוגי – הוא יאבד את אופיו בגלל החלטות מנהליות שגויות, מהסוג שמרחיק את כל הלקוחות הרצויים.
אוורבוך, ריינס 2 (כיכר דיזנגוף), תל אביב. 5237719 – 03
בוקובסקי, פרישמן 39, תל אביב. טל': 5232323 - 03
אילקה, דיזנגוף 148, תל אביב. טל': 8030706 – 054
Mate, דיזנגוף 226, תל אביב. טל': 5241615 – 03
ארמדילו סרווסה, דיזנגוף 174, תל אביב
Melle 215, דיזנגוף 215, תל אביב
רוזה פארקס, דיזנגוף 256, תל אביב. 5460091 - 03
נא להמתין לטעינת התגובות
