הולכים על כל הקופה
יותר ויותר סטאר שפים פותחים מסעדות בלאס וגאס, שם הם מרשים לעצמם לתמחר ארוחות במחירים שערורייתיים
אך בשנים האחרונות אותן מזללות מפנות את מקומן לטובת מסעדות יוקרה שנפתחות בקצב מסחרר, ושפים בעלי שם עולמי תוקעים כאן יתד. מעניין לראות שלא מעט שפים מעדיפים לפתוח מסעדות חדשות דווקא בווגאס ולא, נניח, בניו יורק – העיר שנחשבת לבירת הקולינריה בארה"ב.
יכול להיות ששפים אלה מרגישים קצת כחלוצים ונרגשים מהאפשרות ליצור סדר יום קולינרי חדש, בעיקר כשמדובר באזור שלא היה מתורגל במגוון אפשרויות שכאלו. כרגע, בכל אופן, נראה שווגאס נותנת פייט די רציני לניו יורק.
הנבחרת הצרפתית כוללת את אלן דוקאסעם מסעדת "Mix", אחד הלהיטים הגדולים בעיר, גי סבואה וז'ואל רובושון, שלמרבה הפלא מגדיר את מסעדתו בווגאס(שגם נושאת את שמו) כמזללה (Eatery). בכך, מצטרף רובושון לקבוצה גדלה והולכת של סטאר שפים צרפתיים, המעדיפים להתרחק במודע מהמיתוג האליטיסטי של כוכבי מישלן. אגב, זו גם המסעדה הראשונה של רובושון בארה"ב. מניו יורק נחתו בווגאס נובו, דניאל בולווצ'רלי פאלמר. ואל דאגה: דיויד ברוק ומריו בטלי(המוכר יותר ככוכב הסדרה "איירון שף") כבר הודיעו שהם בדרך.
ובווגאס, כיאות לעיר שמאדירה את ההגזמה והאקסטרווגנזה, הכל נעשה בגדול – גם החשבון. בהתאם, המחירים משתוללים. אם בשיקגו ובניו יורק צריך להיות נועז כדי למכור מנות ראשונות ב - 40 דולר, הרי שבווגאס בעלי המסעדות עושים את זה בלי למצמץ. כך, מרגריטות נמכרות ב - 69 דולר לכוס, וארוחה במסעדה טובה תסתכם בנזק של כמה מאות דולרים.
"המסעדות בלאס וגאס גובות מחירים לא הגיוניים לפעמים", אומר מישל קורניק, השף ואחד הבעלים של מסעדת N9NEמשיקגו. בבעלות קורניק ושותפיו תמצאו גם מסעדת סטייקים בווגאס (המכונה, למרבה ההפתעה "N9NE") וגם מסעדה איטלקית חדשה, "Nove" שמה, שנפתחה בבית הקזינו "Palms " שבעיר.
"אין שום סיבה שסטייק יעלה יותר מ - 50 דולר", טוען קורניק, מה שלא מפריע לו למכור מרגריטות ב - 69 דולר ליחידה. "אנחנו מערבבים טקילה איכותית עם גרנד מרנייה בן 150 שנה", מנסה קורניק להצדיק את המחיר השערורייתי, אבל לפחות מודה שאיש מהלקוחות שמזמינים את המשקה (ויש בערך 100 כאלה בחודש) לא מחפש תמורה מלאה לכספו: "זה כמו שאנשים קונים בגדים יקרים. הם לא משלמים רק על המוצר, אלא בעיקר על הרושם שהוא מותיר סביבו".
הציבור מטומטם אז הציבור משלם? אולי, אבל בינתיים זה עובד נהדר. בתנאי שהארנק שלכם תפוח, כמובן.
בזמן שאני יושבת בבית, אוכלת בייגלה יבש וכותבת על וגאס, פיל ואטל, כתב המזון של ה"שיקאגו טריביון" קיבל מהמערכת תקציב נדיב של 3,000 דולר, ונשלח לבזבז אותם במשך ארבעה ימים בשתי המסעדות המובילות בעיר. תקראו לזה רמז, תקראו לזה משאלה, בכל מקרה: יחי ההבדל הקטן.
ואטל בחר לאכול בשתיים מהמסעדות המובילות בעיר: המסעדה של גי סבואה, שנמצאת בקזינו של מלון "Caesar's Palace", ובמסעדה החדשה של ז'ואל רובושון. אצל סבואה, שנחשב לשף חביב במיוחדובבעלותו ארבע מסעדות בפריז, מציעים תפריט א - לה קארט או שני מסלולים של ארוחת טעימות: ב - 190 וב - 290 דולר.
בנוהל שמזכיר באופן אירוני את מסעדות הדגים בארץ, כל סועד שמתיישב לשולחן מקבל פינוקים על חשבון הבית. רק שאצל סבואה לא מדובר, חלילה, בצלוחיות סלטים ופיתות חמות, אלא בשמפניית פרימיום שמלווה בנשנושים עם פאסון: בין אם זו קציפה של קוקי סן ז'אק בוויניגרט לימון, שמוגשת בתוך צדפה, או הגרסה
ואטל בחר בארוחת הטעימות היקרה, שכוללת 10 מנות והתמוגג מכל ביס: ממרק ארטישוק וקרם כמהין, מצלי ארנבת עם כבד אווז ומפגן של קינוחים מרשימים: אננס מקורמל על טוויל שקדים, עוגת מוס שוקולד גבוהה שעליה מוטבע הלוגו של המסעדה, והשוס האמיתי: צלחת משעשעי חיך, שכוללת פופקורן בקרמל, מרשמלו בטעם קמומיל וגביעי שוקולד ממולאים במוס וניל.
ואם אצל סבואה הוא נהנה מכל רגע, אצל רובושון הוא בכלל התעלף מהאוכל ומהסטייל. כאן אין אפשרות להזמין מנות מהתפריט, ואפשר לבחור בין שני תפריטים של ארוחת טעימות, ב - 250 דולר או ב - 360 דולר לסועד.
ואטל שוב בחר באופציה היקרה, וסיכם את החוויה כבלתי נשכחת: ארוחת שחיתות של 16 מנות, פלוס הרבה גינונים מסביב לצלחת.
זה התחיל במלצרים לבושים בחליפות שחורות הדורות, שקיבלו את פניו בפורמליות והגישו את קוקטייל הבית: גרניטה יוזו עם חתיכות של ג'לי תפוחים, שמגיעה בתוך כוס שעשויה מקרח, עם קוביות צבעוניות של קרח יבש, שיוצרת אפקט של עשן.
בהמשך מגיעה לשולחן סלסלת לחמים, עם מבחר של לא פחות מ - 12 סוגי מאפים: מיני באגט, לחמניות גבינה ולחם תפו"א. ואטל עמד בפיתוי לא להסתער על סלסלת הפחמימות, ולהשאיר מקום למה שחיכה לו בהמשך: פרוסות כבד אווז בקרם כמהין, קרפצ'יו קוקי סאן ז'אק, סי בס בציפוי חמישה תבלינים על טארט ירקות, טונה צרובה על ריזוטו כרובית ואצות וסטייק כריש על מצע פירה בניחוח קפה.
גם הקינוחים לא אכזבו: מרק שוקולד ורום, גלידת בננות מקורמלות בצפוי קראנצ'י של מוזלי וצלחת פטיפורים מושקעים.
תמורת התענוג וכולל בקבוק יין, ואטל ובת זוגתו לארוחה שילמו חשבון של 1212 דולר, כולל טיפ. לא זול בכלל, וכמעט לא מוסרי, אם סופרים את הילדים הרעבים בהודו. אם לא סופרים אותם, זו השחיתות מספר אחת שמככבת כרגע בעולם המערבי.
נא להמתין לטעינת התגובות
