שינקין באיסטנבול
אחרי סיור בין מועדונים, בתי קפה וזולות של נרגילה באיסטנבול, תרוויחו ביושר את הפינוק בחמאם
ביום הראשון הלכנו לרחוב איסתיקלל, שבו בתי קפה, מסעדות, פאבים, מועדונים והמוני אדם, מקומיים ותיירים, בלבוש מערבי לצד נשים מכוסות ברעלות. מאיסתיקלל יוצאים רחובות רבים כמו הנוויזד סוקאג'י, שגם הוא שופע אתרי בילוי ומתחמים שכל אחד מהם עולם ומלואו, כמו הסייט דה פרה.
בפנו פאב, למשל, אפשר לשתות אלכוהול מובחר על רקע מוזיקה טובה. מי שרוצה לראות את העיר ממעוף הציפור יכול להעפיל במדרגות למגדל גלטה שבהמשך הרחוב. מראשו נשקף נוף מדהים וגם מסעדה טובה וקצת יקרה.
ביום השני סיירנו במרכזי קניות בחלק העליון והיוקרתי של העיר. התחלנו בקניון מטרו סיטי, שנמצא באזור לבנט, המכיל מותגים בינלאומיים מוכרים, והמשכנו לג'בחיר (Cevarhir) העצום.
כדי לשנות אווירה יצאנו לסיבוב בין המסגדים והארמונות של איסטנבול - מסגד סולטן אחמד, שנקרא גם
"בלו מאסק", הגייה סופיה הסמוך, ארמון טופקאפי וארמון גולמה באחצ'ה, שבו אפשר להצטרף לסיור מודרך.
סיימנו בבזאר האמריקני השוכן בטופהנה. המקום נקרא כך בגלל שבעבר שימש את הימאים האמריקנים. היום אין כאן זכר לתרבות האמריקנית. אפשר להתרווח שעות על הפופים מבלי לשים לב לכמות התה והנרגילה שצורכים.
ביום האחרון עלינו על מעבורת לשיט של כשעתיים, חוצה מיצר הבוספורוס, שמאפשר להתרשם מהבתים היפים על קו המים. מצד אחד, החצי האסייתי של איסטנבול, ובצד השני, החצי האירופי. היציאה היא ממזח אמינונו ממזרח לגשר גאלאטה, במקום בשם Bogaz Hatti.
משם נסענו למוזיאון שבאנשי, שבו למעלה מ-600 יצירות אמנות וגם הרצאות והפעלות לילדים. המשכנו לחמאם טורקי, אחד מיני רבים הפזורים ברחבי העיר. זה לא היה בתוכניות, אבל ארסין וגם אני חשנו שזה הדבר שהכי ישמח את הגוף שלנו. לא חשבתי שאני יכול ליהנות כל כך מקרצוף ומשטיפה על ידי גבר מגודל העונה לשם מהמט, כשלגופי רק מגבת קטנה.
• הכותב היה אורח לשכת התיירות הטורקית.
נא להמתין לטעינת התגובות
