מתחת לאדמה ב"עיר העליונה"
מאחורי הסופגניות ונרות החנוכייה יש סיפור היסטורי סוער על מאבקם של החשמונאים ביהודים המתייוונים. סיור ברובע בו גרו עשירי ירושלים אותה תקופה מלמד מקרוב על הסיבות למאבק
ברובע היהודי שבירושלים העתיקה נותרו שרידים רבים מתקופת המלוכה החשמונאית (164 עד 37 לפני הספירה - משחרור בית המקדש ועד המלכת הורדוס). קטעי חומות חשמונאיות ניתן למצוא בתוך הקארדו (הרחוב הראשי בירושלים דאז), על יד החומה הרחבה והמגדל הישראלי, וגם בתוך המתחם של מגדל דוד.
שרידים של מפעלי המים החשמונאיים ניתן למצוא במנהרות הכותל, דוגמת אמת המים והבריכה שבקצה המסלול, ואף מעבר לגיא בן הינום - שם נמצאים שרידי אמת מים חשמונאית בסמוך לשער הכניסה התחתון לשכונת משכנות שאננים. בנוסף, קברים חשמונאיים פזורים בעברה השני של העיר העתיקה, על צלעות נחל קדרון.
אחד הממצאים הגדולים והמרשימים ביותר מתקופת החשמונאים הוא "הרובע ההרודיאני", ששמו מרמז על התקופה האחרונה שבה שימש למגורים - תקופת מלכותו של הורדוס, ובו נמצאו שרידי ההשפעות היווניות בצד "טביעות האצבע" הרומיות.
"הרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה", השוכן בלב הרובע היהודי בעיר העתיקה, אינו בנוי כמוזיאון רגיל: במקום להיכנס למבנה ולהתפעל מאוסף הממצאים שבו, המבקרים יורדים למטה, אל מתחת למפלס הרחוב המודרני, ומסיירים בגובה פני הקרקע כפי שהיה לפני 2,000 שנה.
המוזיאון בנוי ברוח גישת "המוזיאון הפתוח", אותה מוביל ניסים ארזי, מנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי. על פי תפישה זו, הרובע היהודי ככלל הוא ממצא ארכיאולוגי שלם וגדול, המאפשר חוויה של מציאות החיים באותה תקופה.
כאן אפשר להכיר מקרוב
בסיור במרחב הרובע ההרודיאני, המכונה גם "העיר העליונה", ניתן להתרשם משרידי בתיהם של דיירי השכונה היוקרתית ביותר של ירושלים באותם ימים, שהיו ברובם כוהנים ואנשים בעלי ממון. הבתים המפוארים, שנבנו במדורג על צלע ההר והשקיפו על הנוף המדהים של הר הבית והמקדש, נקברו בזמן חורבן בית שני ורק שרידיהם נותרו למזכרת.
גם כיום ניתן למצוא במקום עדויות רבות לעושרו העצום של המעמד העליון בירושלים באותה תקופה: פסיפסים מפוארים, מקוואות ואמבטיות בכל בית, מרפסות תצפית לנוף, כותרות מגולפות בסגנונות היווניים הקלאסיים, ציורים ותבליטים על הקירות, ועיטורי תקרה מדהימים ביופיים.
לפני שבועות ספורים נתגלה באתר ממצא חדש, הממחיש את רמת החיים הגבוהה דאז: מתחת לפסיפס מוכר, שנלקח לטיפול תקופתי על ידי אנשי רשות העתיקות, התגלה פסיפס עתיק יותר. ככל הנראה הוא כבר היה מיושן מדי לטעמם של בעלי הבית, והם החליטו להתקין עליו פסיפס אופנתי יותר. כיום מוצגים במוזיאון שני הפסיפסים, זה לצד זה.
באתר גם ממצאים ייחודיים הקשורים ישירות לחג החנוכה: נרות עתיקים ומקוריים בעיצוב ישראלי, ולידם נרות שנמצאו בבתי הכוהנים - בעיצוב יווני "מודרני". מסתבר, שההשפעה התרבותית הזרה, נגדה נלחמו החשמונאים ותומכיהם, חלחלה באופן משמעותי לאורח חייו של המעמד העליון בחברה היהודית.
במקום מוצגים גם פכי שמן מאותה תקופה, הדומים לאותו פך קטן, ש"שמונה ימים שמנו נתן...". ממצא חשוב נוסף הוא תחריט מקורי של מנורת המקדש על קיר אחד הבתים, בזכותו יכולים גם אנשי המאה ה-21 לדמיין בעיני רוחם כיצד נראתה המנורה.
מתחם "העיר העליונה" נשאר היכן שהיה לפני אלפיים שנה, ומעליו, לאחר מלחמת ששת הימים, נבנה הרובע היהודי בן זמננו. כאשר הוחלט על בנייתו, נקבע כי קודם לכן ייערכו חפירות ארכיאולוגיות במקומות שונים. האתר נחפר על ידי פרופסור נחמן אביגד, והחפירות נמשכות בו עד עצם היום הזה.
איך מגיעים? "הרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה" ממוקם מתחת לישיבת הכותל, אשר נמצאת ליד כיכר החורבה שבלב הרובע היהודי, בעיר העתיקה. בסמוך לישיבה נמצאים בית כנסת "החורבה" וכיכר בתי מחסה. גם נתיב הגישה המרכזי אל הכותל המערבי עובר במרחק מטרים ספורים מהמקום. אל המתחם כולו ניתן להגיע דרך שער ציון ומגרש החניה הגדול שלידו.
עוד בסביבה: עם תום הביקור אפשר להשקיט את הרעב באחת מהפיצריות או המסעדות הרבות הפזורות באזור, ומשם לרדת אל הקארדו כדי להתרשם מדגם המנורה המוזהבת המוצב בו, אותו יצר "מכון המקדש", וכן משרידי החומה החשמונאית המבצבצת בין שרידי הרחוב הביזנטי.
הרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה
רחוב הקראים 1, הרובע היהודי, ירושלים
זמני פתיחה: ימים א'-ה': 17:00-9:00, יום ו': 13:00-9:00
טלפון: 02-6288141, שלוחה 102
* הכתב היה אורח החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
