מיס סיקסטי
פטרישה פילד, אישה בת 64 בסקיני ג'ינס, היא הסטייליסטית המשפיעה ביותר בעולם. תרומתה לשובר הקופות "השטן לובשת פראדה" הפכה אותו למתוקתק שבסרטי האופנה. כשהרכיבה את המלתחה של "סקס והעיר הגדולה", היא גרמה לנשים לרייר על נעליים של מנולו בלאניק. השבוע היא ביקרה בתל אביב. איתי יעקב בילה איתה זמן איכות
אבל היו גם מי שפרגנו פחות. "אני לא מאמינה שככה היא יצאה מהמלון", המהמה עיתונאית מקומונים אנונימית. "היא נראית כמו מוכרת כוסברה משוק הכרמל". אחרת עמדה על בחירת הצבעים של האורחת מהאיסט וילג'. "זה סטייליסטית זה?", אמרה והעוותה את פניה. "איך מישהי עם שיער אדום אש כמו שלה מרשה לעצמה ללבוש חולצה אדומה? מה, היא לא יודעת שזה לא הולך יחד?!".
אבל פילד לא צריכה שום אישור להופעה האקסטרווגנטית שלה. בטח לא מקארי ברדשו וונביז, שהצטופפו סביב ההילה הבינלאומית שהזליפה פילד על הקרתנות הישראלית.
כאחראית על עיצוב התלבושות ב"סקס והעיר הגדולה" לאורך כל שש עונותיה (ג'וב שעליו זכתה בפרס אמי) ולשובר הקופות "השטן לובשת פראדה" (שעליו היא מועמדת השנה לאוסקר), נחשבת פילד לאחת הסטייליסטיות החשובות והעסוקות בעולם, וכמי שהשפיעה יותר מכל על האופן שבו נשים מתלבשות בעידן הנוכחי.
אם קנדיס בושנל, שהמציאה את "סקס והעיר", היתה ההוגה, פילד היתה הזרוע המבצעת, שתרגמה את החזון של בושנל לפריטי לבוש בלתי נשכחים, כמו חצאית הטול הוורודה בפתיח לסדרה, שמלות ערב משגעות וכמובן אוסף נעליים מרשים של מנולו בלאניק וג'ימי צ'ו. החוליה המקשרת היתה שרה ג'סיקה פארקר גם בסדרה, כקארי ברדשו, וגם במציאות, כמי שהכניסה את פילד לפרויקט.
פארקר ופילד הכירו באמצע שנות התשעים, כשעבדו יחד בסרט "Miami Rhapsody" (של דיוויד פרנקל, במאי "השטן לובשת פראדה" ואחד מבמאי "סקס והעיר הגדולה"). פארקר הזמינה את פילד אל הסט לאחר שצוות השחקניות התאכזב מהתלבושות שצולמו לפיילוט. "היא ידעה מי אני, מה הטעם שלי ואיך אני עובדת", נזכרת פילד. "זה מאוד חשוב בעבודה מול שחקנים ובמאים, כי אף אחד לא רוצה הפתעות".
והסתדרת עם כל השחקניות בלי שום בעיות?
"בהתחלה לא הכרנו אחת את השנייה, ומן הסתם היה איזשהו דיסטנס. אבל הכרתי את שרה ג'סיקה פארקר וזה עזר לי, כי היא היתה מאוד דומיננטית שם, מה שגרם ליתר הבנות לסמוך עלי. עם הזמן זרמנו, ואחרי שש שנים הפכנו למשפחה אחת".
מה עשית כשמישהי לא רצתה ללבוש מה שבחרת בשבילה?
"זו שאלה שתמיד שואלים אותי. התפקיד שלי זה לא לכפות אלא לתמוך. השחקניות מגלמות דמות, ואני צריכה לעבוד בתיאום איתן כדי שירגישו טוב. העבודה שלי זה לא לומר להן 'הנה, את זה תלבשי עכשיו ואת זה אחר כך'.
"אני מכינה את הסלקציה הראשונית של הבגדים מתוך חדר ענק שממנו אני בוחרת
כבר הוזמנת לעצב את התלבושות לסרט שמתרקם בעקבות הסדרה?
"הציעו, אבל צריכה להיות סיבה מספיק טובה בשביל שאלך על זה. התוכנית כבר נעשתה, כולם אהבו אותה וזאת היתה חוויה מעניינת. אני לא רוצה לעשות את הסרט כי אני יכולה, אלא כי יעניין אותי לעבוד בו. אני רוצה שהסרט יהיה טוב כמו הסדרה, ויותר מזה - לא העתק שלה, כי אז אין שום חדש בזה. אני גם לא צריכה את הכסף. הוא בסדר, לא כזה טוב".
זאת אומרת שיש לך ספקות לגבי איכות הסרט?
"מה פתאום. אני משערת שהוא יהיה מעולה, כי דרן סטאר, שיצר ושפיתח את הסדרה, ייקח בו חלק. דיברתי איתו לפני שבוע, ובמהלך החודש ניפגש לארוחת ערב. הוא רוצה שאני אעשה איתו תוכנית טלוויזיה חדשה ל - HBO, 'יומניה של נערת טלפון ניו יורקית', שתעסוק בזונות ובמי שמסביבן.
"זה מדליק ומעניין אותי, כי זה חדש, רענן ולא ידוע, ואני יכולה לפתח את הנושא. זה לא שאני לא אוהבת את 'סקס והעיר הגדולה', אבל כבר עשיתי את זה. ומבחינתי זה ללכת צעד קטן אחורה".
תרצי או לא, הסטייל שיצרת לתוכנית מזוהה איתך יותר מכל דבר אחר שעשית.
"אני יודעת, אבל פטרישה פילד צריכה להיות נרגשת כדי לעבוד. אני רוצה להיות בטוחה שהסרט יגרום לי התרגשות ותשוקה".
"השטן לובשת פראדה", בכיכובן של מריל סטריפ ואן האתוויי הצעירה, סיפק לפילד התרגשות ותשוקה. התקציב שלה, מאה אלף דולר, היה מכובד, אבל מאיזשהו שלב היא הפסיקה לספור את המעות, חרגה מהסכום, ומה שיצא הוא סרט אופנה מעורר קנאה, מהמשובחים שנעשו עד היום.
לעזרתה באו חלק מבתי האופנה הגדולים, שהשאילו לה פריטים בלתי נשכחים. למשל, המגפיים הגבוהים של שאנל שבהם מופיעה האתווי לאחר הטרנספורמציה שעוברת דמותה.
היו גם כאלה שסירבו לקחת חלק, מחשש להתנכלות מצד אנה ווינטור, עורכת "ווג" האמריקני, שעליה מתבססת הדמות האימתנית שמגלמת מריל סטריפ. "זה נכון, אבל לא היה לי אכפת", מאשרת פילד. "אני מכירה את כולם בתעשייה וחלקם חברים שלי. אם הם לא רוצים, אז אני לא אדחף אותם לזה. לא רציתי לגרום להם להרגיש שלא בנוח מול ווינטור. חלק מהם באמת פחדו שאולי היא תתנכל להם".
היא כוחנית כמו הדימוי שלה?
"מאיפה לי לדעת?! מעולם לא נפגשתי או דיברתי איתה. בעבודה על הסרט השתדלתי לשכוח ממנה. היא לא היתה איזה מודל שעמד לנגד עיני בעיצוב הדמות. להפך, רציתי ללכת מעבר, כי זה לא משנה לקהל ברחבי העולם. בניגוד לקוראי הספר, שהיו בעיקר מתעשיית האופנה, הקהל של הסרט הוא עצום".
להזכירך, הספר הפך לרב מכר והופץ ב - 30 מדינות.
"עדיין, אם תאסוף אלף איש מהרחוב ותשאל אותם מי זו אנה ווינטור, הרוב הגדול לא יידע להגיד לך. אני רציתי לעשות דמות שאנשים יקשרו ישר אל אופנה. שאנשים ייהנו מהמראה שלה. כשמריל קיבלה את התפקיד שמחתי מאוד כי בזכותה יכולתי לברוח מהדמות של ווינטור".
איך היה לעבוד איתה?
"היא אדם אינטליגנטי, אנרגטי, מקצועי, סקרן ועם חוש הומור משובח. אישה ושחקנית מדהימה. אחרי הסצנה הראשונה היא ניגשה אלי ואמרה: 'התלבושות שעשית היו מצוינות, אבל זו הפעם האחרונה שאני אדבר איתך במהלך הסרט'. בזמן ההפסקות היא היתה שומרת מרחק מהצוות ושאר השחקנים. זה לא שהיא לא אהבה אותנו חלילה, היא פשוט עשתה כך כדי לשמור על האופי הקשוח של הדמות".
המראה שלה היה די שמרני. בזכות פריטים של אילו מעצבים?
"אחד הכללים ששמרתי עליהם זה להלביש את מירנדה, הדמות של מריל, בבגדים שאף אחד לא ידע מאיפה הם נלקחו, למעט תיק הפראדה בפתיחת הסרט, שהוא הפראדה האישי שלי. הלבשתי אותה בדגמים של ולנטינו וביל בלאס וגם בהרבה דגמים מהארכיון של דונה קארן. הבגדים היו מוצלחים על מריל כי הם מוצלחים על נשים בכלל".
גם הפאה הלבנה שהנחת לה על הראש נתנה זווית מעניינת לדמות.
"גם אני חושבת, אבל תדע לך שהיתה לי מלחמה גדולה עם המפיקים בנושא הזה. הם טענו שהיא נראית זקנה עם שיער לבן, אבל אני חושבת שלבן זה אל"ף, מאוד טרנדי, ובי"ת, צבע שמשתלב נהדר עם כל בגד. תחשוב מה היה קורה אם היה לה שיער חום או אדום".
כמה נשים בנות 64 היו מעזות להעלות על עצמן סקיני ג'ינס? פילד מעזה. פרט לדגם הג'ינס הכי אופנתי כרגע היא לובשת גם חולצה לבנה וז'קט צמר משובץ בגזרת אופנוענים מעוטר פאייטים שקופים של המעצב העולה אלכסנדר הרשקוביץ. גבותיה המצוירות מבליטות עיניים ממזריות ופלרטטניות, ושיערה אדמוני וגלי. "אופנה בעיני זה אינדיבידואליות", היא פוסקת בהחלטיות, בעוד היא נוגסת בנתח בשר מדמם. "האופן שבו אתה מתלבש הוא האופן שבו אתה מציג את עצמך".
היא נולדה וגדלה בניו יורק לאב ממוצא ארמני ולאם ממוצא יווני. אחותה, שצעירה ממנה בארבע שנים, פרשה לאחרונה מעבודתה כמורה בבית ספר. "מצחיק אותי שאחותי הצעירה ממני כבר יצאה לפנסיה ואני עדיין עובדת", לוחשת פילד בקולה הצרוד, עדות לשרשרת הסיגריות שהיא מעשנת.
כשסייימה את לימודי התואר הראשון במדעי המדינה ושפות באוניברסיטת ניו יורק, מכל הדברים שבעולם החליטה לפתוח בוטיק. אל"ף, כי היא רצתה לעשות עסקים, בי"ת, כי היא ידעה שיש לה חוש אופנתי משובח. השנה היתה 66'. המקום : גריניץ' וילג'. על הקולבים: בגדי התקופה, עם נוכחת בולטת של אופנת המודס הפופולרית באותם ימים.
40 שנה אחר כך, באפריל האחרון, השיקה חנות חדשה ורחבת ידיים במנהטן, שם היא ממשיכה בקו שטוותה לעצמה: אופנת רחוב עכשווית, מהסוג שרואים על כוכבי הוליווד הצעירים ובמועדונים מעודכנים. היא נשארה נאמנה לטעם שלה במשך השנים, וזה מעולם לא מנע ממנה להיות פתוחה למגמות אופנה שנולדו מתופעות תרבותיות כמו היפים, רוק, פאנק ובגדי מועדונים, בגדים שעדיין תופסים חלק נרחב ומכובד מהקולבים בחנות.
היא עצמה נותנת בראש - אולי פחות פרועה מבעבר, אבל עדיין בליינית. "היו תקופות שהייתי טסה לטוקיו לבלות במועדונים שלושה ימים", היא נזכרת בחיוך גדול. "אבל הסצנה השתנתה. בניו יורק היום אתה כבר לא יכול לעשן במועדונים. אז אני מעדיפה לבלות עם חברים בבית שלי באיסט וילג'. זה הרבה יותר כיף".
מי החברים?
"אני אוהבת סביבי אנשים צעירים. הם מלאים אנרגיות טובות, סקרנות, קריאטיביות ואקטיביות. יכול להיות שגם אני כזאת, ובגלל זה אני מתחברת אליהם. כשאני יושבת עם אנשים בגילי אני מרגישה שאין לנו שום דבר במשותף. השיחות איתם תמיד חגות סביב הגיל שלהם, הבתים שהם קנו, המשכורת והילדים. אותי זה לא מעניין. אני לא אדם חומרי. אני אוהבת דברים טובים, אבל החיים שלי לא סובבים סביב חפצים".
רוח הנעורים של פילד באה לידי ביטוי ברבדים נוספים באישיותה. מלבד היכולת שלה לשמור על חזות צעירה וטרנדית, היא גם לא לוקחת את החיים ברצינות תהומית, בטח שלא את הקריירה שלה כסטייליסטית וכמעצבת בגדים. "אנשים רציניים מדי נמצאים בסכנה", היא פוערת את זוג עיניה הגדולות, דבר שהיא עושה לא מעט במהלך הראיון. "בעיני הם לא עושים דברים בדרך טהורה, אלא חושבים יותר מדי על ההשלכות. אני מתנהגת בדיוק להפך. אופנה זה לא דבר רציני. זה קריאטיבי, זה פאן".
הרשי לי לחלוק עלייך. לאחר 11 בספטמבר האופנה בעולם השתנתה, ואנחנו רואים לא מעט קולקציות שמתעסקות בעולם הכאוטי שבחוץ. ג'וניה ווטאנבה, למשל, או ג'ון טקאשי ל"אנדרקאבר" - שני מעצבים חשובים שפועלים בשיח האופנה העולמי - מוציאים בשנים האחרונות קולקציות מיליטריסטיות ואפלות שמתכתבות עם הלך הרוח הבינלאומי.
"אני לא מסכימה איתך. בשלוש השנים האחרונות ראינו גם קולקציות נשיות מאוד".
את מדברת על הקיצוניות שמנגד, בעוד שלא מעט מעצבים כן בחרו להתעסק בנושאים של אלימות, מלחמה ופריחתו של האיסלאם הפונדמנטליסטי.
"זה נכון שבמקביל לאופנה הנשית התפתחה גם אופנה מיליטריסטית. אבל אני חושבת שהיום אנשים אינדיבידואלים יותר. הם כבר לא קורבנות לאמירות של מעצבים. האופנה דמוקרטית היום וכולם לובשים אותו דבר.
"ביל גייטס ואדם רגיל לובשים ג'ינס וחולצת טי. האופן שבו אתה מאבזר את עצמך והסטיילינג הם אלו שיוצרים את ההבדל. יש כל כך הרבה בגדים בעולם, אז אני חושבת שכדאי תמיד להרכיב מלתחה שכוללת פריטים מחנויות וינטג', בגדי מעצבים, משהו מהארון של אמא שלך וגם פריטים מזארה".
זארה?!
" אני מאוד אוהבת לערבב את זארה עם בגדי מעצבים צעירים. שלא תבין אותי לא נכון, זארה זה לא הדבר היחיד בחיים שלי. אני יותר בעניין של מעצבים צעירים שאני מוכרת בחנות שלי, שחלקם הגדול מייצר פריטים וואן אוף א קיינד, ופחות בעניין של פס ייצור".
מה את חושבת על כל התופעה של כוכבות הוליווד החדשות ומידת האפס שהן מחצינות במדורי הרכילות?
"מידה אפס זה חדשות ישנות. זה היה בשנות השישים עם טוויגי, ועם הזמן זה יעבור כמו עוד טרנד. אני מאוד אוהבת את קייט מוס. היא מדהימה ועובדת טוב, וממש לא משנה לי מה המידה שלה. היא נראית מעולה, בניגוד לניקול ריצ'י ולחברותיה, ששדופות באופן לא מחמיא ונראות כמו מקל".
אז אולי תצילי אותן עם פרסונל סטיילינג.
"אני נראית לך הטיפוס שילך וילביש סלבריטיז?".
עושים מזה מלא כסף. רייצ' ל זואי, מי שמלבישה את קמרון דיאז, קייט בקינסייל, קירה נייטלי, ניקול ריצ'י ולינדזי לוהאן, סיפרה ב"גרדיאן" שהיא משתכרת 6,000 דולר ליום עבודה.
(פילד מחייכת) "אני לא מאמינה שהן משלמות לה כאלו סכומים. אני לא עוקבת אחריה, אז אני לא ממש יודעת. אותי זה לא מעניין. הגיעה אלי פעם דמות מאוד מפורסמת, אחת המשפיעות בעולם וביקשה שאני אעשה לה סטיילינג".
מדונה?
"אני לא אכנס לשמות. אבל בגלל שלפניה נתקלתי בעוד 20 אסיסטנטים ולא יכולתי לעבוד מולה באופן ישיר, הסברתי לה שזה לא יעבוד. אני צריכה קשר אישי וישיר עם האנשים שאני עובדת איתם. לא מעניין אותי להלביש סלבריטיז".
מבין הסלבריטיז, מי המתלבשים הטובים בעיניך? הייתכן שאמרת פעם ששר מתלבשת טוב?!
"אמרתי שאני אוהבת לראות את שר כי היא תמיד מפתיעה בתלבושות מעניינות. היא תמיד דרמה. זה מאוד אינדיבידואלי בעיני. תמיד כשרואים אותה על השטיח האדום בטקס האוסקר היא מפתיעה, בעוד ששאר הכוכבות זורקות על עצמן איזו שמלה יקרה ונראה שהן אפילו לא הסתכלו על השיער כשהן יצאו. אני נהנית לראות את שר למרות שתמיד אוהבים להגיד עליה דברים מגעילים".
זה לא כזה קשה, את יודעת.
"אבל היא כנה, לא משחקת את המשחק ולובשת מה שהיא רוצה ללבוש. לא אכפת לה מה יגידו. כשאני הולכת להופעה של שר יש את הרקדנים שלה, את התפאורה ואת המוזיקאים, אבל אני כל הזמן מסתכלת עליה. לעומת זאת, כשאני הולכת להופעה של מדונה, אני רואה הכל חוץ ממדונה. שר ממגנטת. מדונה היא אשת עסקים טובה, אבל לא ממגנטת".
מי עוד מתלבש טוב?
"אני אוהבת את איך שגוון סטפאני מתלבשת. היא תמיד נראית מעולה. לא ראיתי תמונת פפראצי שהיא נראית בה לא טוב. היא תמיד מוקפדת ומלאת סטייל. אני גם מאוד אוהבת את פאריס הילטון, כי גם היא תמיד יכולה להפתיע אותך: פעם להתלבש כמו ליידי מפארק אבניו, ופעם אחרת כמו זונה או נערה טרנדית. וזה מה שאני אוהבת אצלה, זה סוג של אנטרטיימנט".
את רואה את עצמך ממשיכה בעבודה שלך עוד הרבה שנים?
"אני מקווה לעבוד עד לרגע שבו לא אוכל ללכת. יש לי חיים נפלאים ואני מאחלת לכולם חיים כמו שלי".
אגב חיים, אחרי שלוש מערכות יחסים ארוכות זו אחר זו (אחת מהן נמשכה 35 שנה!), פילד הלסבית מסתגלת להיותה סינגלית. "בהתחלה זה היה מוזר", היא מודה, "אבל מהר מאוד הבנתי שטוב לי עם הלבד. היו לי מערכות יחסים מצוינות, ככה שזה לא חסר לי.
"אני לא רעבה לזה. אני חופשייה כמו ציפור וטוב לי ככה. יש לי חברה טובה בת 40 שמעולם לא היתה לה בת זוג, והיא כל הזמן אומרת לי: 'אני כבר רוצה בת זוג'. אז אני אומרת לה: 'מה הבעיה? לכי תשיגי לך'.
"מצד אחד, אני מבינה אותה, אבל במקביל אני מבינה כמה אני שמחה ומסופקת במה שיש לי. להגיע בערב הביתה אחרי העבודה, להדליק את הסטריאו, לעשות את הדברים שלי בעצמי ולשבת עם הכלבות שלי, סולטנה ופוטנה. אין לי בעיה לארגן לעצמי חברה, אבל כרגע אני לא מעוניינת, תודה".
פטרישה פילד מגיעה לארץ כאורחת של קניון רמת אביב מקבוצת אפריקה ישראל, שבהחלט מצטיין בהיצע של מותגים בינלאומיים סטייל טומי הילפיגר, פולו ראלף לורן וקנת קול. פילד הגיעה לקדם מבצע בשם "כספת המותגים", שיימשך בקניון עד 23 בדצמבר.
כל הרוכש בסכום של 800 שקל ומעלה ממגוון מותגי קניון רמת אביב ביום אחד מקבל קוד סודי שבאמצעותו יוכל לנסות לפתוח את כספת המותגים - חדר תצוגה שקוף בעיצובה של יעל זאבי שהוקם במרכז הקניון.
אותו חדר מכיל מאה פריטים מחנויות האופנה שבמקום, בשווי כולל של מאה אלף שקל. מי שיצליח לחדור אל הכספת יזכה לקחת את כל הכבודה הביתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
