אוכלים אותה
חשבתם שחברות התעופה משקיעות יותר ויותר במזון שהן מגישות לכם? טעיתם. נתונים שונים מראים כי חברות התעופה מקצצות בצורה ניכרת בתקציבי המזון שלהן. בחלק מהחברות, בטיסות של עד חמש שעות, כלל לא מגישים אוכל. כל זה נכון למחלקת תיירים, כמובן. במחלקות היוקרה מדובר בסיפור אחר לגמרי
"ההערכות מדברות על קיצוץ של 30 אחוז לפחות בהוצאות של חברות התעופה על מזון ומשקאות משנת 2000", נכתב שם.
על פי הנתונים שהוצגו בעיתון, אם ברבעון הראשון של שנת 2006 הגיעו ההוצאות של חברות התעופה האמריקניות על מזון ומשקאות ל-444 מיליון דולר, הרי שבאותה תקופה בשנת 2000 עמדו הוצאות אלה על 662 מיליון. הסכום הממוצע שהוציאה כל חברה על נוסע בתחום המזון והמשקאות עמד בתחילת 2006 על 2.22 דולרים, לעומת 4.91 דולרים בשנת 2000 ו-6.22 דולרים בשנת 1992.
הדבר המעניין באמת בנתונים הוא שאת הקיצוץ ספגו כמעט אך ורק נוסעי מחלקת התיירים. במחלקות בקדמת המטוס נרשמה מגמה הפוכה. שפים נשכרו לייעץ, התפריטים הפכו מגוונים יותר, ונוספו גם טכנולוגיות חימום, אריזה ושימור משוכללות.
הבשורות הטובות הן, שבארץ עוד לא התחילו בחיתוך העצום הזה בתקציבי האוכל של הנוסעים ה"פושטים". הבשורות הרעות הן שקיים סיכוי סביר שהמגמה הזו, באקט של ציונות, תעלה ארצה ותגזול מהרש גם את החביתה המזיעה והמנחמת שאליה התרגל.
שלוש נקודות מפנה רושמות לעצמן חברות התעופה. הראשונה מתמקדת ביום אחד: 11 בספטמבר 2001. הפיגוע במגדלי התאומים הביא למשבר חמור בענף התעופה. השתיים האחרות נובעות ממגמות שהתרחשו לאורך תקופה ארוכה יותר: מצד אחד, עלייה רציפה ומתמשכת במחירי הנפט (שמייקרים מאוד את עלות הטיסה), ומצד שני - כניסתן לשוק של חברות טיסה זולות כמו "איזיג'ט" האירופית ו"בלוג'ט" האמריקנית.
חברות אלה יצרו סטנדרט חדש בטיסות - "קנה וטוס" - שמבטיח לנוסע מקום ישיבה, לא הרבה מעבר (בלי סרטים, בלי מוסיקה, בלי כריות, בלי אוכל, וכמעט בלי צוות אוויר), והקיצוץ הזה בשירותים הנלווים איפשר להוריד את המחירים בטיסות פנים (בארצות הברית ובאירופה) לסכומים של עד דולר אחד בלבד לטיסה.
החברות הגדולות שמציעות טיסות בינלאומיות התקשו לעמוד בתחרות. התוצאה: בהרבה טיסות קצרות (עד חמש שעות), אפילו של חברות כמו "בריטיש
"החברות השונות שמקבלות את ההחלטה לא להגיש אוכל אלא למכור אותו, עושות זאת מטעמים של יעילות ולוגיסטיקה. הן לא מרוויחות על המכירה עצמה", מסביר אילן בצלאל, מנהל מחלקת מזון וצידה ב"אל על".
ב"אל על", אגב , מגישים אוכל ללא תשלום בכל הטיסות, אולם לאחרונה קיצצה החברה בכמות הלימונים שהיא מעלה לטיסות מסוימות, וזאת, לטענתה, לאחר שנאלצה לזרוק לפח כמויות גדולות של הפרי.
בצלאל מסביר, שאם אחת מחברות התעופה הבינלאומיות היתה מחליטה ביום אחד להפסיק להגיש אוכל בטיסה, או לקצץ בכל שירות אחר, היא היתה נפגעת מכך. "מאחר שבטיסות הפנים באירופה ובארצות הברית כבר התרגלו לחוויית ה'ביי אנד פליי', שהציעו החברות הזולות, נפתח השוק גם לחברות אחרות. בארץ אנחנו עוד לא שם".
"גם אנחנו ניסינו לפני שנתיים וחצי להפעיל דיל דומה בארץ", מסביר רונן קרסו, סמנכ"ל חברת "איסתא". "הצענו טיסה מוזלת להולנד, שבה קיבלו הנוסעים קופונים לקניית אוכל במטוס. זאת היתה קטסטרופה. אנשים צעקו ורבו עם הדיילים, ניסו לעשות עסקות עם השכנים, ונאלצנו להוריד את הרעיון במהירות. אין מה לעשות, הישראלים עוד לא שם. הם אוהבים את המגש שלהם עם האוכל הקטן, הם אוהבים לקטר עליו, אבל הם יקומו בשבילו משינה.
"בשאר העולם זה ממש לא משנה. אנשים באים למטוס עם סנדוויץ' מהבית וקולה. בטיסות הקצרות מהארץ ליוון, לטורקיה ולבולגריה מגישים סנדוויצ'ים. אבל כל דבר מעבר, גם לדרום-מערב אירופה, הלקוח כבר מחכה לארוחה חמה. לא משנה כמה תוריד לו במחיר, אם לא תגיש אוכל, הוא ירגיש שדפקו אותו".
מאחר שהשקעה תקציבית גדולה יותר במזון לא באה בחשבון, בחלק מחברות התעופה מצאו לנכון להוסיף שדרוגים תדמיתיים קטנים למזון, שלא בהכרח כרוכים בהוצאה כספית גדולה. כך למשל הוסיפו "דלתא" ו"אל על" תפריטים מודפסים לנוסעים במחלקות התיירים.
נוסף על כך, אם טסתם לאחרונה ב"אל על", ודאי שמתם לב שאת המנטרות הקבועות "בשר או עוף" ו"חביתה או בלינצ'ס", החליפו תיאורים קולינריים מפורטים כמו "תעדיף את העוף בטריאקי על מצע של עלי רוקט בוויניגרט או את הבשר בציפוי הפריך ברוטב תאילנדי?"
אלא שעם 30 אחוזי הקיצוץ במזון ובמשקאות, מגיעה מן הצד האחר השקעה ניכרת של חברות התעופה במחלקות היוקרה. המטרה היא למשוך את הנוסעים הקבועים, אלה שלא מתחשבנים על 50 דולר יותר או פחות.
כמו כן, חברות תעופה רבות דואגות להתקשט בשמות מוכרים שחתומים על התפריט שלהן. ב"סינגפור איירליינס", לצד שפים אסיאתים מובילים אפשר למצוא גם את גורדון רמזי; ב"לופטהנזה" - את דניאל בולו ותומס קלר; ב"אייר פראנס" - את גי מרטן מ"לה גרנד וופור" הפריזאית המהוללת; ב"קונטיננטל ישראל" - את חיים כהן ומיקה שרון; וב"אל על" - את פיטר הומל.
על פיתוח המתכונים העונתי ל"סינגפור איירליינס" הופקד צוות המטבח של מסעדת "פארק אווניו קפה" היוקרתית בניו יורק. לתפריט הוכנסו החומרים הטובים ביותר בשוק: לובסטר, קוויאר או טורו של טונה שולבו במנות כמו ניוקי, בליני תפוחי אדמה או סשימי. הן חוממו, נפרשו על פני צלחות מיוחדות, צוננו, נבדקו בשנית, ונטעמו על ידי אנשי מקצוע שהגיעו במיוחד מסינגפור. אין פלא, אפוא, שכרטיס טיסה מארצות הברית לפרנקפורט יכול להגיע בחברה זו ל-3,000 דולר לנוסע.
בנוסף, המגמה העולמית של מודעות לתזונה לא פסחה גם על חברות התעופה. אחד השירותים החדשים שמציעות חברות תעופה בכל העולם הוא סימון הערך התזונתי של המזון.
סימון כזה תוכלו למצוא בעיקר בטיסות פנים בחברות כמו "יונייטד איירליינס", "קונטיננטל", "ג'טבלו", "אמריקן איירליינס", "יו אס איירווייס" ו"דלתא". גם באחת הגרסאות של ארוחת הבוקר החלבית של "אל על" יש סימון של הערך הקלורי ושל ערך הסידן שבמנות.
נוסף על כך, חברת "סאז' פלייט סרוויס" ההודית, המתמחה בקייטרינג טיסות, פיתחה תפריט שלטענתה עוזר בהרגעת הבטן, בהקלת תחושת נפיחות ובסיוע במניעת היווצרות קרישי דם ואי נוחויות אחרות בטיסה.
"בריטיש איירווייס" נעזרה לאחרונה בשפים מספא תאילנדי שיצרו בשבילה תפריט אורגני עם מינימום מלח ושומן רווי. הארוחות מוצעות אך ורק במחלקה ראשונה בטיסה מאנגליה ליעדים מרכזיים בארצות הברית ובאסיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
