הכי גאות שיש
מלכות הטראש של הטלוויזיה הבריטית, אדי ופטסי, שבות לשידורים חוזרים בארץ. הנה הזדמנות להיזכר בתוכנית שהכי נהנית לקטול את עולם האופנה
לא מעט מילים נכתבו על דמותן האקסצנטרית של יחצ"נית הכוכבים הנוירוטית (ג'ניפר סונדרס) המגדלת את בתה סאפרון (ג'וליה סוואלה) ונאבקת בה יחד עם חברתה פטסי (ג'ואנה למליי) - אשת חברה בוהמית, עורכת אופנה שמתקדמת דרך מיטות המו"לים וריץ' ביץ' מהגיהנום. יחד הן חיות על אוויר ושמפניה מאז שנת 78', בעיקר במתחם ביתה של אדי בשכונת הולנד פארק בלונדון. הומואים סוגדים להן, נשים מזדהות איתן ומעצבי אופנה רואים בהן כלי שיווקי ופרסומי להחצנת יצירותיהם.
לא בכדי, אחד הביטויים הזכורים מהעונות הקודמות הוא "איט'ס לקרואה, דארלינג!", שנפלט מפיה של אדי מספר פעמים לא מבוטל אל מול פניה המשתאות של בתה, התמהה על פריט אקסטרה – אורדינר. ויש גם את ז'אן פול גוטייה ואת דונטלה ורסאצ'ה - שמות שנורים מפי השתיים בקצב שבו מיטב חיילינו מפציצים את עזה.
"איט'ס לקרואה, דארלינג!". מתוך הסדרה מתוך אתר BBC
דונטלה כנקניקיית כבד
"פשוט נהדרת" שודרה לראשונה בשנת 92' והפכה לאחד הסיטקומים הבולטים בטלוויזיה הבריטית. הסדרה ניכסה לעצמה גם מיליוני מעריצים ברחבי העולם. התכנית התבססה על פינה בשם "אם ובת מודרניות" שהופיעה בתכנית המערכונים "פרנץ' וסונדרס", של סונדרס והקומיקאית דון פרנץ', שנפגשו בסוף שנות השבעים בבית הספר לדרמה שבלונדון. התכנית עובדה גם לסרט צרפתי באותו שם, שעלה על מסכי הבד בשנת 2001, בכיכובן של נטלי ביי וז'וסיאן בלסקו.
בניגוד לתכניות הלייף סטייל המעוורות ששודרו כאן בשנים האחרונות, "פשוט נהדרת" נותרה לעד תכנית ביקורתית על עולם האופנה. בתכנית שפתחה את העונה האחרונה, למשל, הן לא חוסכות מדונטלה ורסאצ'ה ("נקנייקית כבד עם פאה") מספר נשיכות קלות בבשר החי, עם הצגת
קולקציית השיזוף שלה.
אדי מתלבטת בין גוון דונטלה חורף (שיזוף כהה) לבין דונטלה קיץ (שיזוף בהיר יותר), וכמעט בוחרת את ליין הקרוקודייל, שזכה לשמו על גוון העור השזוף של מעצב האופנה ולנטינו.
בפרקים אחרים אנו נתקלים בביקורת על מוכרות קשוחות מהגולאג הרוסי שמעליבות נשים שמנות הנכנסות לחנויות יוקרה ומוצאות משם בכוח, וכמובן – שיח יומיומי על פלאי הפלסטיקה החדשה של האלף החדש.
בסופו של דבר, פטסי ואדי הגיעו לכאן כאן כדי להוכיח לכם כי למציאות יש גם צדדים מכוערים. למרות שהן קורבנות אופנה מהזן השפל ביותר, הדרך שבה הן שומרות על מידה של ציניות כלפי העולם לו הן סוגדות רק מדגישה עוד יותר את הגיחוך שבו, והופכת את הביקורת שלהן לקוצנית בדיוק במידה.
נא להמתין לטעינת התגובות
