ספינת השותים
יבואנים, ייננים, מסעדנים ושתיינים מקורבים – כולם הגיעו לתערוכת היין של הסצינה המקומית, "סומלייה 2006"
התערוכה, שנערכה זו השנה השנייה, לא נועדה לארח את חובבי היין אלא את אנשי המגזר המקצועי - מסעדנים, מלצרי יין, ברמנים, סוחרים וכל מי שעוסק בנושא לפרנסתו. מדובר בכמה אלפי אנשים. הסלקציה הקפדנית והיעדרם של מתחמים גרנדיוזים ודיילות בבגדי גוף סגולים (שתמיד מגיעות איכשהו לתערוכות אלכוהול), תרמו לאיכות האוויר בחלל הכניסה של ההיכל. ההתמנגלות המאסיבית הזכירה ברגעיה הטובים יותר מסיבה מוצלחת, שבה כולם מכירים את כולם ויש יין חופשי – ואפילו יין טוב.
לא נרשמו כאן בשורות אלכוהוליות גדולות. למרות האווירה המחויכת, פגשנו שם כמה וכמה אנשים מהענף שהודו שציפו לפגוש בסחורה קצת יותר מעניינת. כשמגיעים לתערוכה בסדר גודל כזה, מצפים לראות המון חידושים מעולם היין וזה לא מה שחיכה למבקרים. קיבלנו את אותה סחורה, פחות או יותר, רק באריזה קצת שונה. מצד שני, אולי הבעיה נעוצה דווקא בעובדה שראינו השנה כבר יותר מדי תערוכות. אולי כבר קשה לדגדג לנו את סף הריגוש.
בין כוס לבקבוק, ניתן היה להתרשם פעם נוספת מתצוגות הכוח של היבואנים הגדולים, ובמרחק כמה צעדים מהם להיתקל בחברות צעירות יחסית כמו "The Doosh"שמייבאת יינות מפיימונטה שבצפון מערב איטליה, או "Mersch", שמתמחה ביינות בוטיק אוסטרליים. היקבים הישראלים הפגינו נוכחות יפה – החל מהמדשאה הסינתטית והספות הלבנות של יקבי רמת הגולן וכלה בביתנים הצנועים יותר של יקבי הבוטיק.
אם יש תככים ומזימות בחבית הצפופה והתוססת שנקראת "ענף היין הישראלי", הרי שהם נעלמו לפחות למשך התערוכה. כך ניתן היה לראות ייננים מסתובבים עם פנקסים ומשרבטים רשמים מטעימות של תוצרת המתחרים, או מלצרי יין מחליפים המלצות בחיוך מפרגן ולא צפוי. אז נכון שההשקות והסמינרים נדחו לתערוכות הפתוחות, אבל אם מישהו תהה לגבי תרבות היין הישראלית, "סומלייה 2006" הוכיחה שיש כאן גם יין וגם תרבות. וכשהם מגיעים בחבילה אחת, באמת שאין על מה להתלונן.
צילום: חגי דקל. עריכה: שלומית חביב
קבלו כמה המלצות
למרות שהקהל הרחב לא הוזמן לאירוע, הצלחנו לחלץ כמה המלצות לבקבוקים שתוכלו לרכוש בעצמכם. מדובר בבקבוקים מרשימים שישדרגו לכם את כל אירועי
החורף הקרוב:
"סנג'ובזה 2006" הוא יין הביכורים של יקב יפתחאל והוא יושק כחלק מחגיגות הבוז'ולה הקרבות. מדובר ביין רענן ופירותי כראוי.
סנג'ובזה 2006, יקב יפתחאל. המחיר: 29 שקל
"הסוביניון בלאן 2005" של יקב יתיר מתחיל בריח עשבים, ממשיך בפרי רענן ומסתיים ביובש מינרלי. לא יין מובן מאליו, אך שווה מאמץ.
סוביניון בלאן 2005, יקב יתיר. המחיר: 59 שקל
ל"קריאנזה 2002" יש ריחות טובים של אדמה רטובה, אבק ותבלינים. בפה הוא נותן חמצמצות נעימה עם פרי אדום בשל.
"קריאנזה 2002", יקב "Cerro Anon" מאזור אולרה. מחיר: 63 שקל
השרדונה של יינות פיימונטה הוא יין מלא ועשיר שממלא את האף בריחות לימוניים עם מעט עץ, וכובש את הפה עם גוף מלא וקטיפתי. זו הפעם הראשונה שבה הקהל הישראלי יכול להיחשף אליו.
"פיימונטה שרדונה 2003", "Cascina Orsolina". המחיר: 98 שקל
"ואדי קטלב 2004" הוא בלנד עשיר ובעל גוף של קברנה סוביניון ומרלו ממושב נס הרים. חזק בשזיפים ופירות יער.
"ואדי קטלב 2004", יקב קטלב. המחיר: 110 שקל
נא להמתין לטעינת התגובות
