נקודת ה - G
המותג "גוצ'י" חוגג 85 שנה. בתסריט: עליות, מורדות, תככים, מזימות והרבה אופנה עילית
במשך שעתיים וחצי התקיימו שתי התצוגות שחשפו את בשורת המותג לקיץ הקרוב. אירועים אלו היו אות הפתיחה לחגיגות יום ההולדת 85 שנה למותג, עליהם ניצחה ביד רמה מנהלת הקריאייטיב של בית האופנה מאז מרס 2005, פרידה ג'יאניני.
הצלמים שהמתינו בכניסה לאולם תצוגת האופנה לא הפסיקו לתקתק פלאשים על סלבריטאים איטלקיים ועל עורכות אופנה נחשבות כמו וינטור, פרנקה סוזאני, עורכת ה"ווג" האיטלקי וקארין רויטפלד, עורכת ה"ווג" הצרפתי. חמישה מלצרים - דוגמנים השקו את מאות המוזמנים בשלל קוקטילים.
הנשים המטופחות והגברים המעונבים שהצטופפו סביב הבר האובאלי הארוך, החליפו ביניהם כרטיסי ביקור מנייר משובח, עד שדלתות האולם נפתחו סוף סוף וכולם הוזמנו להתיישב על כיסאות מתכת שחורים ומבהיקים, שהתמזגו עם המסלול הארוך, השחור והבוהק שניצב במרכז האולם. למרות היותי אורח ממדינת העולם השלישי, המקום שנשמר עבורי היה בשורה הרביעית מתוך שש - מכובד למדי, יש לציין.
מוזיקת פופ קלילה משנות השישים היתה האות לפתיחת התצוגה. עשרות הדוגמניות הדקיקות הידסו על המסלול הלוך ושוב, לבושות בפריטים שעוצבו בהשראת שנות השישים העליזות של לונדון ונערות קינגס רואד וקרנבי סטריט.
ראשונה לטופף על המסלול היתה דוגמנית בנעלי לכה שחורות ועקבים אדומים בגובה ארבעה ס"מ, לבושה שמלת מיני שחורה ארוכת שרוולים, עם מעין שכמייה דקה שמתלבשת עליה, התחומה בפסי סאטן בסגול ובאדום. מיד אחריה באה ועלתה דוגמנית במראה דרמטי שהורכב מחליפת מכנסיים צרה, הדוקה ושחורה, שנתחמה גם היא בפסים צבעוניים באדום ובסגול.
שילוב הצבעים הזה כיכב לאורך כל הקולקציה וגרם לתצוגה להפוך לחגיגה ויזואלית וצבעונית, שהפתיעה רבים באולם.
אין ספק כי התצוגה הזו מהווה ציון דרך
"הרעיון מאחורי הקולקציה היה ליצור מראה קליידוסקופי ויוקרתי המורכב מאלמנטים פשוטים, מצבעים דומיננטיים ומגזרות חזקות", אמרה ג'יאניני בסיום התצוגה, רגע לאחר ששמלות הערב הצבעוניות ממשי ומשיפון ונעלי הכסף המדהימות נעלמו מהמסלול אל מאחורי הקלעים. לדבריה, רוח שנות השישים השורה על הקולקציה מייצגת את החופש של האישה המודרנית כפי שבא לידי ביטוי באותן שנים.
שבועות האופנה שהתקיימו בחודשיים האחרונים בניו יורק, לונדון, מילאנו ופריז, עמדו השנה בסימן חגיגות יום הולדת גדולות מהחיים. יום לאחר התצוגה של "גוצ'י", חגג במילאנו המעצב הבריטי ג'ון ריצ'מונד עשור לפועלו בתצוגת ענק שפתחה בר רפאלי, כאשר בקהל מפרגנים לה מורן אטיאס שלנו והזמר בריאן אדאמס. בפריז, שבוע לאחר מכן, ציינו ז'אן פול גוטייה והמותג "Agnes B" - כל אחד בנפרד- שלושים שנות פעילות בענף.
אלא שבניגוד לחגיגות הגדולות של השלושה האחרונים, ב"גוצ'י" בחרו להנמיך העונה פרופיל. משיחות שניהלתי עם אנשי יחסי הציבור של המותג במשרד הראשי במילאנו ופה בישראל, נודע לי כי אין שום כוונה לערוך מסיבה גרנדיוזית לרגל חגיגות יום ההולדת.
לעומת זאת, ב"גוצ'י" בחרו להשיק קו אביזרים לנשים ולגברים במהדורה מוגבלת, שעל פריטיו מתנוססת לוחית מתכת עם הכיתוב "85 שנה ל'גוצ'י'". כמו גם ספר, "Gucci by Gucci" שמו , שנחת בחנות הדגל של המותג ברחוב מונטנפוליאונה שבמילאנו בבוקר שלאחר התצוגה, עטוף כריכת עור עבה בגוון חום, שעליה מקועקע לוגו המותג המפורסם.
החל מהבוקר יימכר הספר בלעדית בחנויות המותג ברחבי העולם בשתי מהדורות: היוקרתית העטופה בכריכת עור תימכר במחיר של 300 אירו לערך, והשנייה - בכריכה סטנדרטית בחצי המחיר. הישראלים יכולים להזמין עותק בחנות המותג המקומית בכיכר המדינה בתל אביב.
את הספר בן 456 עמודים, כתבה עיתונאית האופנה שרה מאוור ועיצב המנהל האמנותי של "גוצ'י", דאג ללויד. השניים מציגים בספר לראשונה את הקשר בין מוצרי החברה היוקרתיים לבין אייקונים מפורסמים משנות החמישים ועד היום, כמו הנסיכה גרייס קלי, השחקנים פיטר סלרס, אודרי הפבורן, אליזבת טיילור, שרליז תרון, ג'ודי פוסטר, בניסיו דל טורו, ג'קי אונסיס, הזמרת לייזה מינלי, יורש העצר הבריטי הנסיך צ'ארלס ואחרים.
מלבד תצלומי סלבס אפשר למצוא גם צילומים של פריטי הדגל של המותג כמו תיק היד מבמבוק שהוצג לראשונה בשנת 1947, וכן לוגו המותג GG ותיק "ג'קי או" שנוצרו בשנות השישים. כמו כן מגוללת ההיסטוריה של המותג, שידע ימים יפים יותר ולא מעט שערוריות - שמן הסתם לא נכנסו לספר.
חברת האופנה המובילה נוסדה בפירנצה בשנת 1921 כעסק משפחתי קטן על ידי גוצ'יו גוצ'י, שהחליט לעזוב את בית הוריו בטוסקנה בשנות התשעים של המאה ה - 19 ולהעתיק את מקום מגוריו ללונדון.
גוצ'י עבד במלון "סבוי" הנודע ובהמשך בחברת הרכבות "וגון לי", שייצרה קרונות שינה מהודרים. במסגרת עבודתו התחכך באנשי החברה הגבוהה של אירופה ורקם קשרים שמאוחר יותר שימנו את מהלכיו העסקיים ועזרו לו לצמוח כמעצב אביזרים צעיר.
במהלך מלחמת העולם הראשונה חזר גוצ'י לאיטליה ושימש כנהג בצבא האיטלקי. במקביל החל בסחר עורות ובייצור מוצרי עור מהודרים, ובשנת 1921 ייסד את "וליגריה גוצ'יו גוצ'י" עם רעייתו אאידה קלוולי לאורך נהר הארנו שבפירנצה. לשניים נולדו שישה ילדים.
שנתיים לאחר ייסוד העסק המשפחתי כבר העסיקו בבית המלאכה שהוקם בסמוך לחנות למעלה משישים בעלי מקצוע. אלה ייצרו תיקים וארנקים מעורות רכים ומבדי משי, מזוודות מבדי פשתן וקופסאות נעליים מעורות גמלים, שנרכשו על ידי אנשי אצולה, נסיכים ובעלי ממון מפירנצה.
עם מותו של גוצ'יו בשנת 1953 ירשו בניו אלדו, רודולפו וסקו את העסק המשפחתי. הבת גרימלדה נושלה מהירושה בשל היותה אישה. הבנים הרחיבו את העסק והשיקו חנות שנייה ושלישית של המותג ברומא ובמילאנו. שלוש שנים לאחר מכן פתחו חנות ראשונה של "גוצ'י" בלונדון, בפריז ובשדרה החמישית שבניו יורק.
באותה תקופה החלו העסקים לשגשג, והמותג שחרר אוספי בגדים, בשמים, ארנקים ותיקים שזכו לגדודי מעריצים בחברה הגבוהה בהוליווד ובניו יורק. במקביל נפתחו עוד ועוד חנויות של המותג בארצות הברית, באירופה, בהונג קונג וביפן, עד שבשנת 1975 החלה "גוצ'י" להיסחר בבורסה של ניו יורק.
חמש שנים לאחר מכן התפוצצה בועת המרשמלו של החברה, כאשר סטיוארט ספיסר, עורך הדין של החברה, הגיש תביעה בסך 28 מיליון דולר כנגד מנהלי "גוצ'י" על פגיעה בזכויותיו. הפרשה גרמה לסכסוך בין בני המשפחה שהאשימו זה את זה במעילות בכספים.
מנקודה זו החלה חברת "גוצ'י" להידרדר. הסכסוך הוביל לקרע משפחתי ולפיצול עסקי החברה בין בני המשפחה. כדי להתגבר על המשבר נבחר לוצ'יאני סופראני כמנכ"ל החברה, שניהל אותה לצד מאוריציו גוצ'י, דור שלישי בחברה ובעל 50 אחוז מהמניות. אבל בעוד השניים מנסים לאחות את קרעי המשפחה, צצה שערורייה נוספת ביוני 1985, כאשר מאוריציו הואשם בזיוף חתימות שניפח את שיעור אחזקותיו במותג. באותה תקופה הוגשה תביעה בארצות הברית על אי תשלום מס נגד אלדו גוצ'י בן השמונים, והמשפחה נאלצה לשלם את החוב.
הסכסוך הפנימי בחברה משך התעניינות מצד משקיעים חיצוניים. הבנק הבינלאומי להשקעות "אינווסטקורפ" ומשקיעים ערביים ואמריקניים החלו להתעניין ברכישת "גוצ'י" ובשנת 1993 התבצעה הרכישה, כאשר החברה עמדה על סף פשיטת רגל. "אינווסטקורפ" שילמה עבור "גוצ'י" 123 מיליון דולר פלוס החזרי חובות של 75 מיליון דולר. הכסף נמסר למאוריציו גוצ'י שפרש. בכך נחתמו 70 שנות פעילות של משפחת "גוצ'י" בחברה.
ב - 27 במרס , שנת 1995, נרצח מאוריציו גוצ'י בכניסה למשרדו בוויה פלסטרו שבמילאנו. שלוש שנים לאחר הרצח החל המשפט בו הואשמה גרושתו, פטריציה רג'יאני, ברצח בעלה לשעבר באמצעות צוות רוצחים מקצועי ובשיתוף חברתה הטובה, פינה, שביקשה להתחלק עימה ברכוש.
פטריציה נידונה ל - 29 שנות מאסר. אבל מאבקי השליטה ב"גוצ'י" לא נפסקו בנקודה זו. עורך דינו של מאוריציו, דומינקו דה סולה, מונה בשנת 1995 כמנכ"ל החברה על ידי בנק "אינווסטקורפ". עליו הוטלה המשימה הבלתי אפשרית, לכאורה, להבריא את החברה כדי שניתן יהיה למכור אותה.
דומינקו עמד במשימה וכך ב - 1999, לאחר מאבק שליטה ממושך מול ענק המותרות המתחרה LVMH (לואי ויטון מואה הנסי, א"י) חברה קבוצת "גוצ'י" לאיש העסקים הצרפתי פרנסואה פינו, שדאג להזרמת מזומנים בסך שלושה מיליארד דולר.
כיום מחזיקה קבוצת "גוצ'י" בבית המכירות "כריסטי'ס" ובמותגים "בלנסיאגה", "איב סן לורן", "בוטגה ונטה", " בושרון" ובמעצבים אלכסנדר מקווין, סטלה מקרטני ועוד.
תקופת השגשוג (הכלכלי והעיצובי) של החברה מיוחסת למעצב האמריקני טום פורד, שהצטרף בתחילת שנות התשעים לצוות העיצוב של "גוצ'י", אז בראשות המעצבת דון מלאו.
בשנת 1994 מונה פורד למנהל הקריאייטיב הראשי של החברה ויצר קולקציה בהשראת "סטודיו 54" של אנדי וורהול, שכללה חולצות סאטן צבעוניות ומכנסי קטיפה, שנקטלו על ידי מבקרי האופנה.
עם הזמן הצליח פורד להוציא תחת ידיו לא מעט קולקציות מלאות סקס, תשוקה, עושר ויזואלי וחזון. קולקציות אלו מיתגו אותו כאחד המעצבים המובילים והמשפיעים בתעשיית האופנה, ושיקפו את רוח סוף שנות ה - 90'; שנות האישה העצמאית, החזקה, הדעתנית, האסרטיבית והמינית מאוד.
במיוחד זכורה לטובה קולקציית החורף השחורה בעיצובו לסתיו - חורף 2002 -2001 עם דוגמניות באיפור מעושן ובשיער משוך לאחור, שטופפו על המסלול בחליפות שחורות צמודות ובמכנסי ויניל הדוקים לצד גופיות קלילות משיפון בוורוד בייבי ושמלות צמר בגוני בז'.
"לטום יש חזון עולמי", אמרה ל"ניו יורק טיימס" קארין רויטפלד, עורכת ה"ווג" הצרפתי, שעבדה כסטייליסטית אצל "גוצ'י" תחת פורד. "הוא אדם אמנותי, אבל הוא גם מבין מאוד בעסקים, וזה נדיר ביותר. רוב המעצבים חושבים רק על גזרת הז'קט, טום חושב גם על כל מה שמסביב. הוא חושב על המכונית שבה נוהגת האישה, על הבית שבו היא מתגוררת ועל הדרך שבה היא אוהבת לעשות אהבה".
כאמור , פורד פרש לפני שנתיים מראשות "גוצ' ", נועל אחריו עשור של עשייה פוריה ומוצלחת. האם ג'יאניני תצליח להזניק את החברה לגבהים אליהם הביא אותה פורד? ימים יגידו.
הכותב היה אורח חברת "גוצ'י" במילאנו
נא להמתין לטעינת התגובות
