מחפשת את הגל המושלם
שיפי אטינגר, צלמת גלישה וטבע ישראלית, חיה ומצלמת בקוסטה ריקה כבר שש שנים וחצי, ומתעוררת כל בוקר עם חיוך גדול על הפנים. שוחחנו איתה קצת על צילום, על גלישה, וכמובן - על קוסטה ריקה
אטינגר, 30, צלמת גלישה וטבע ואשה לא שגרתית, מתגוררת מזה כשש שנים וחצי במדינת "החוף השופע", הלא היא קוסטה ריקה, כפי שכינה אותה ב-1502 מגלה הארצות כריסטופר קולומבוס. בביקורה האחרון בארץ שוחחנו איתה מעט על צילום, על גלישה, וכמובן - על קוסטה ריקה.
"הצילום בשבילי הוא כמו מדיטציה קסומה וחוויה שלא ניתן לתאר במילים", מסבירה אטינגר, "אני מרגישה סיפוק אדיר כשאני מצלמת תמונה בעיתוי הכי מוצלח, שמעבירה את תחושת האדרנלין שיש בספורט הגלישה. כדאי לדעת שכדי לתפוש את הרגע הנכון בצילום גלישה צריך הרבה סבלנות, עקביות וניסיון, וחשוב להיות מהיר ובפוקוס".
לאחר שנים של עבודה בתחום והשקעה רבה, אטינגר משמשת כצלמת הרשמית של ארגון הגלישה של קוסטה ריקה (CIRCUITO NACIONAL DE COSTA RICA). "אני מצלמת הרבה עבור גולשים, מגזינים ועיתונים, וחברות ידועות בענף הגלישה", היא אומרת.
בנוסף, זכתה אטינגר - ילידת ראשון לציון, הגולשת כבר מגיל 13 - במקום הרביעי בתחרות הגלישה הארצית לשנת 2006 בקוסטה ריקה, שכללה בעיקר גברים.
"גלישה זה הספורט הכי פופולרי כאן אחרי כדורגל", מציינת אטינגר. ומה הפלא? 1,500 קילומטר של חופים - אם מחברים את החוף הפסיפי במערב עם החוף הקריבי במזרח - מספקים אתגר והנאה אינסופיים לתיירים ולנופשים חובבי גלישה.
לאורך החופים נעים גלים מגוונים - מגלי צינור ועד אדוות עדינות וחמימות, והטמפרטורה הטרופית נוחה במיוחד - בין 21 ל-30 מעלות לאורך כל ימות השנה, מה שיוצר תנאים מצוינים לגולשים בכל הגילאים והרמות.
בשילוב יחסם הרגוע ומכניס האורחים של התושבים, הטבע המתפרץ בשלל בעלי חיים, יערות, נהרות והרי געש, ויציבותה הפוליטית-כלכלית של המדינה - כבר מדובר באטרקציה שקשה לגולשים בפרט ולמטיילים בכלל לעמוד בקסמה. וזה בדיוק מה שקרה לאטינגר.
אפשר לומר שהשילוב בין אהבת הצילום והגלישה לבין רוח ההרפתקה של אטינגר הם שהניעו את גלגלי הגורל. כבר מגיל 8, בעידודו של אביה, צלם חובב, למדה אטינגר לצלם, ואחרי הצבא התקבלה ללימודים
"היו שם גלים יפהפיים", נזכרת אטינגר באירועים שהביאו לנקודת המפנה בחייה, "אבל שברתי אצבע ולא יכולתי לגלוש במשך 10 ימים. על החוף הכרתי צלם אמריקאי שצילם גולשים, וראיתי איך הם מתפעלים מהצילומים. ואז החלטתי שזהו, גם אני יכולה לעשות דבר כזה.
"חזרתי לניו-יורק, קניתי עדשה גדולה שמתאימה לצילום גלישה, ויצאתי לטיול נוסף במרכז אמריקה. הגעתי לקוסטה ריקה, לכפר פאבונס (PAVONES) שליד חוף פאבונס, ופשוט התאהבתי במקום. צילמתי את הגולשים ומכרתי להם את התמונות.
"אז הבנתי שאני יכולה לגור וגם לעבוד שם. צילמתי וגלשתי המון, וקמתי כל בוקר מוקדם עם חיוך גדול על הפנים. הרגשתי שהצלחתי לחבר בין עבודה לבין האהבה שלי לגלישה ולצילום. לאט לאט התחילו להכיר אותי, ובהמשך עברתי לעיירה חאקו (JACO)".
מה משך אותך בחאקו?
"במרחק כמה דקות נסיעה מחאקו נמצא 'פלזה הרמוסה' (PLAYA HERMOSA). זה חוף שקט יחסית ופוטוגני, עם חול געשי שחור וים צלול. מעליו יש גבעות שנותנות זווית צילום טובה. בעונה הגשומה הנהרות מתנקזים לים, ואז אפשר לגלוש על גלים בצבע חום - כמו לגלוש בקפה.
" 'פלזה הרמוסה' ידוע גם כ'חוף הפייפ ליין' של קוסטה ריקה, בגלל גלי ה'פייפ' שיש בו כמעט כל יום. אלה גלים בצורת צינור עם מסה גדולה של מים, שבמרכזם נוצרת מעין מנהרת מים חלולה. הגולשים קוראים לגל הזה 'חדר ירוק' בגלל הצבע של החלל בתוך הגל. ה'פייפ ליין' נחשב לגל קשה מאוד לגלישה, שמתאים רק למתקדמים".
"אבל בקוסטה ריקה יש עוד כל מיני סוגים של גלים, וכולם, זקנים וילדים, גולשים ונהנים", מספרת אטינגר בהתלהבות. "זו הרגשה עילאית להיות על הגל, להרגיש את הכוח של המים מתחת לרגליים.
"בדצמבר הגלים נמוכים יותר ומתאימים גם לגולשים מתחילים. יש חופים בצד הפסיפי, המערבי, שבהם כל אחד יכול ללמוד לגלוש תוך יומיים-שלושה עם גלשן גדול, כי הגלים מאוד עדינים והמים לא עמוקים מדי. כמו למשל חוף תמרינדו (PLAYA TAMARINDO), חוף פאבונס (PLAYA PAVONES) ועוד", ממליצה אטינגר.
"מצד שני", היא מזהירה, "בחוף הקריבי יש גלים מסוכנים וחזקים, שנשברים על החוף, והים מאוד רדוד. צריך לדעת טוב מאוד מה עושים. לצילום זה מושלם. יש שם לטינים שחורים, מוסיקת רגאיי, והרבה צמחייה ובעלי חיים כמו עצלנים, קופים וצבי ים. באזור מסוים גדלים הרבה עצי מנגרוב ולידם חיים גם תנינים".
לידיעת הגולשים והמטיילים, העונה היבשה ברוב אזורי קוסטה ריקה נמשכת מדצמבר עד אפריל, ואילו העונה הגשומה נמשכת ממאי עד נובמבר. לדברי אטינגר, בחודשים דצמבר-ינואר הכול עדיין ירוק מאוד מגשמי החורף, הנחלים שופעים מים, החיות יוצאות החוצה בהמוניהן, וגם הגלים טובים לגלישה. חאקו עצמה נמצאת במרחק שעתיים נסיעה מעיר הבירה, סן חוזה, ויש בה מבחר בתי מלון ומסעדות.
משפע בעלי החיים והצמחייה של קוסטה ריקה קשה להתעלם. ואכן מלבד צילום גלישה, עיסוקה המרכזי, מצלמת אטינגר גם נופים, בעלי חיים ומראות מהווי התושבים. "האיגואנות בחאקו הן כמו החתולים בתל אביב", היא מספרת בחיוך, "הן נמצאות בכל מקום, ויש גם המון פרפרים, שקנאים, תוכים, תוכנים וקופים".
למי שנמשך לטבע הפראי, אטינגר נותנת טיפ: "במרחק של 10 שעות נסיעה מחאקו, לכיוון פנמה, נמצא יער הגשם הכי גדול במדינה - אוסה (OSA PENINSULA). זו שמורת טבע עם הכי הרבה סוגי חיות, כולל פנתר שחור ותוכי מקאו. היער כמעט לא מתויר יחסית לשאר האזורים בקוסטה ריקה, בגלל המיקום שלו".
גם על תושבי המדינה יש לאטינגר רק מילים טובות: "כמעט כל המקומיים שפגשתי הם רגועים ומושיטים יד לאנשים חדשים. יש לי חברים מקומיים, והם תמיד נותנים לי להרגיש בבית. ובכל זאת כדאי לדעת שהם חיים בקצב אחר, בקצב איטי".
נראה שנקלטת היטב במקום. מה השאיפות שלך לעתיד?
"אני מעוניינת לצלם בנקודות חוף נוספות ומתכננת להכשיר צוות צלמים מתחילים, שיעבוד תחת שם המותג שלי - SHIFI SURF SHOTS. אחרי שש שנים וחצי בקוסטה ריקה אני עדיין שמחה ויש לי אנרגיות של התחלה. המסר שלי לאנשים: אם יש לך חלום בלב, לך עם זה והחיים יחייכו אליך".
נא להמתין לטעינת התגובות
