לא רק ליאפים עם ג'יפים
אחד מהטרנדים לעונה הקרובה יהיו בתי היין הנפתחים בארץ. אלו מסתמנים כמקומות בהם האלכוהול הוא לא רק תחביב, אלא עניין חברתי
אניני היין מטפחים מוסדות קטנים של תרבות חדשה שבהם לא רק מבלים אלא גם מתייעצים, מחליפים בקבוקים פרטיים בחדשים שהגיעו ובעיקר טועמים וקונים.
בר היין בקיבוץ מעברות היה הסנונית הראשונה של הגל החדש, וכמוהו "וינו פורטו" ו"אלקלעי", שני
מקומות מומלצים שנפתחו בתל-אביב. בר יין צריך משקיע שיהמר בהשקעתו על צריכת היין העולה משנה לשנה בישראל. הצלחתו תלויה במנהל המקום, שיהפוך למעין גורו מייעץ להמוני הישראלים שגילו את התרבות התוססת מאחורי התוויות שעל בקבוקי היין.
כאלה הם מעוז מ"אלקלעי" ואורי מ"פורטו וינו", שלשניהם הגעתי בעקבות המלצות אישיות.
שמועה על יין טוב עוברת טוב יותר מפה לפה. מעוז נכנס לעולם היין בגיל צעיר מאוד. הוא הספיק לייבא בעצמו אלכוהול מבורגונדי לפני שעבר לעבוד אצל יבואנים אחרים. מנהלי ברי יין, כמו בעלי גלריות, הם אנשים שהתחביב שלהם הפך למקצועם - אהבת היין או האמנות השתלטה על חייהם והפכה לסדר יומם.
אדם נכנס לקנות בקבוק יין והם תופרים לו אותו כמו חליפה בהזמנה מיוחדת. השיחות ששמעתי באלקלעי ובפורטו וינו דמו לשיחות עם רופא מייעץ.
כך, למשל, בחורה אחת התלוננה שהשיראז הישראלי חריף לה, וקיבלה הרצאה על יינות אוסטרליה. לאחר שניסתה בלנד של קברנה שיראז ישראלי, קנתה אוסטרלי זול והלכה מחייכת עם תקווה לערב טוב. אשה אחת גילתה מה בעלה אוהב, כדי להפתיע אותו בבקבוק שהוא לא מכיר.
מלצרית מקפה סמוך התלוננה על לקוח שהחזיר גביע יין לבן, וקיבלה עצה בדמות לבן אחר באותו המחיר. אני מספר למעוז על הנסיעה האחרונה שלי לבורגונדי והוא מכיר כל סיבוב בדרך, עוקף את כל הסיפורים שלי ממש בלי לאותת. שהרי מה שווה יין שאי אפשר לדבר עליו?
עוד אנחנו מבכים את מחירי היינות המיובאים, והוא חש דחף עצום לשתות ברולו מעולה של ג'יאקוזה משנת 2000, שנה גדולה וידידותית, שהניבה יין המפתיע בבשלותו ובנגישותו. מעוז פותח חצי בקבוק ופורס
עוד אורחים נכנסים וזוכים לטעימה על חשבון הבית מדוגמה קטנה של משהו גדול. כדאי לכם לבדוק תמיד מה נפתח רגע לפני שנכנסתם לקנות יין שולחני רגיל. בכל ברי היין מאפשרים לכם לחלוץ את הפקק במחיר המדף, ובאלקלעי גם להתענג מנשנוש אחד המעדנים שדמיונו של מעוז רקח עבורכם.
אם אתם ממש רעבים, התפריט של בית הקפה הסמוך לרשותכם באותם תנאים. הנטייה של מעוז ליינות בורגונדי יוצרת סיכויים גדולים שפינו נואר או שרדונה פרמייר קרו יימזגו לגביע שלכם במחיר מגוחך של גביע בודד. מישהו כבר ישלים את מחיר הגביעים שנותרו.
בכלל, מעוז לא יכול לעמוד בפני הפיתוי לפתוח פומאר טוב. לאחר שכמעט החלטתי לקנות את הברולו כדי להמשיך את המסיבה בבית, הוא שואל אותי למה אני לא קונה משהו שאני לא מכיר. יצאתי עם קברנה ספרדי זול יותר ועם הבטחה גדולה.
בגלריה הקטנה שמעל החנות יש סלון יין קטן. בימי רביעי יוסי בוזנח, אושיית יין ישראלית בפני עצמה, מקיים בו טעימות מודרכות לפי נושאים. בחודש שעבר הנושאים נעו מהסנג'ובזה של טוסקנה דרך יינות פורט ומתוקים ועד למבעבעים השונים. לחץ אישי מתון יכול לשכנע את בעלי המקום להעמיד לרשותכם את הסלון האינטימי, שמאכלס עד שבעה זוגות, גם לאירוע יין פרטי.
אלקלעי, מתחם בזל, תל אביב, 03-5440795
פורטו וינו מתמחה גם בסיגרים, ולהגברת התענוג, גם בגבינות ושוקולד. מאחורי בר היין של פורטו וינו ממוקם חדר עישון קטן. בזמן ששוחחתי עם אורי, מנהל המקום, ישבו שם שני גברים שעישנו סיגר של לפנות ערב בדרך מהעבודה הביתה.
בר היין והסיגר הופכים פעם-פעמיים בשבוע לביתם השני לשעה קלה, כמו הפאב השכונתי של הבריטי. גביע סירה של שאטו גולן עזר להם לשכוח שבבית כנראה אסור להם לעשן סיגר.
הסיגרים מוצעים במחירים שונים ממש כמו גביעי היין. לא צריך לקנות קופסה או בקבוק. הגבינות שהחלו בפורטו וינו כליווי לטעימות היין הפכו לעוד מצרך של בר היין הזה.
על מקרר היינות הנדירים תלוי קלסר ניילון פשוט, ובו רשימה מהממת של יינות. אורי מנהל בורסת בקבוקים בין חברי המקום. אספנים מפרסמים שמות של בקבוקים מיוחדים שנשמרו אצלם, שאותם הם מוכנים למכור. היינות יקרים בגלל גדולתם, אך המחירים הגיוניים מאוד יחסית לנדירותם. לאורי יש גם רשימת בקשות של חובבים או כאלה שחפצו לחגוג יובל עם פטרוס או יום הולדת עם מרגו משנה מסוימת.
"אני הולך לבתי האספנים ובודק את רמת השמירה של הבקבוקים. יש לי אחריות למחיר ולמצב של היינות המוצעים כאן להחלפה בין האספנים", מבטיח אורי, שגדל בירושלים וחי כמה שנים בארצות-הברית. כשחזר לבירתנו הוא נענה להצעת בעל המקום לנהל עבורו בר יין וסיגרים בתל-אביב.
בין הסיגרים הקובניים והבורדו הגדולים הוא דוחף מאוד את יינות הבוטיק הישראליים, ומתגאה במכירת יינות זאוברמן רזרב, היין הישראלי היקר והמרוכז שמיוצר בגדרה.
בימי שישי הוא מקיים טעימות מאורגנות לפי נושאים, ואפשר לעקוב באתר של פורטו וינו אחר פירוט המבצעים המיוחדים. כירושלמי אסלי אורי מבטיח לי שהוא לא מקפח את היינות הישראליים הזולים. "אנחנו לא מועדון של מיליונרים. אנחנו דואגים לתענוגות של כולם".
פורטו וינו, נמל תל-אביב, ,03-5442768
נא להמתין לטעינת התגובות
