בפעם הבאה אולי עדיף לבדוק גראפה
יאיר גת התנסה בליין השיכרים של יקב מורד. היה - איך לומר - מעניין
כשיעקב הגיע לראשונה לביתם של הוריה של אתי אשתו, הציע לו אביה, עולה ממרוקו, שיכר מדלעת, שאת טעמו יעקב לא שוכח עד היום - מדובר בכמעט ארבעים שנה. כל הידע המשפחתי הזה הושקע ביקב מורד ביוקנעם שמייצר כ-2000 בקבוקי יין בשנה וכ-12 סוגים של שיכרים מפירות, ירקות וצמחי מרפא בניהם פטרוזיליה, סלק וגת.
את השיכרים יעקב מכין כמו שמכינים יין. הוא סוחט את הפירות, מתסיס את המיצים במכלי זכוכית, ומעביר אותם שפייה - תהליך שבו מעבירים את הנוזלים ממיכל למיכל בלי המשקעים, שנשארים במיכל הראשון.
בדומה ליין, שיכרי הפירות מתיישנים לפחות שנה, רק שהם עוברים את תהליך היישון במיכלי זכוכית, שמאפשרים למבקרים ביקב להתרשם במו עיניהם מתהליך התסיסה. מתוך סל הפירות של יקב מורד טעמתי שלושה. היה - איך לומר זאת בלי להעליב אף אחד? - מעניין.
שיכר אשכוליות - צבעו כשל יין לבן לא מסונן ויש לו ריח נעים של אשכולית בתוספת אלכוהול. בפה הוא כבד, שמנוני וחמצמץ בקצוות. יכול לעבוד נפלא כתוספת לסלט פירות, או במקרים ממש קיצונים, לשמש כסאוור.
שיכר חרובים - נראה כמו ליקר עשבים כהה ממשפחת הייגרים ומדיף ניחוח עז של חרובים מיובשים. גם בפה הוא חרובי ומתוק ביותר. בניגוד לליקרים הוא מכיל רק 12 אחוז אלכוהול, כך שלצערי, אפילו בתחום הזה, לא מדובר בתחליף ראוי.
שיכר פסיפלורה - תשכחו מכל מה שאתם יודעים על פסיפלורה תעשייתית. הפרי האמיתי, זה שגדל על עץ, הוא בעצם נורא טעים. שיכר הפסיפלורה של מורד מכיל את כל החמוץ והמתוק שטוב בפרי
כל המשקאות מכילים 12 אחוז אלכוהול. המחיר: כ-96 שקל לליטר כ-29-48 לרבע ליטר.
להשיג במרכז המבקרים של היקב - אזור התעשייה שער יוקנעם, באתר וברשת זר.פור.יו
לא פחות משפחתי מיקב מורד הוא יקב ויתקין, בבעלותם של הזוג דורון ושרונה בלוגולובסקי מהמושב שבעמק חפר. שותף נוסף לעשייה הוא אסף פז - אחיה של שרונה ויינן בעל זכויות, שמכהן כיום ביקב בנימינה.
המדיניות של ויתקין כוללת התעלמות גורפת מזני הענבים המובנים מאליהם כמו קברנה סוביניון, מרלו או שיראז. כאן מתעסקים עם חומרים נדירים יחסית, כמו קברנה פרנק או קריניאן זן שאף אחד בישראל לא ראה ממטר, עד שהתברר שבטיפול נכון ולאחר הפחתה קיצונית של כמות הענבים לדונם בכרמים, אפשר לעשות מהם יינות מרשימים מאוד.
בימים אלה חוגג יקב ויתקין חמש שנים להיווסדו ומלביש את הבקבוקים שלו בתוויות חדשות ונוצצות. אני לא חושב שפסי הצבע הצבעוניים האלה מתאימים ליקב שהצניעות המושבניקית והמקצוענות השקטה, היו חלק נכבד ממה שכל כך אהבתי בו. או כמו שהיינו אומרים אחרי שיצא נוורמיינד של נירוונה: "יותר אהבתי אותם לפני שהם התמסחרו".
"ויתקין מסע ישראלי לבן 2005" הוא בלנד של 40 אחוז ויונייה, שתסס בחביות עץ אלון חדשות, 45 אחוז פרנץ' קולומבאר ו-15 אחוז גוורצטרמינר. מדובר ביין בהיר, בניחוח פרחים, פירות טרופיים, אשכוליות ולא מעט עץ, שגופו הבינוני והרך מלטף בטעמי הדרים מרעננים עם מעט ליצ'י.
לצערי, המסע הזה מסתיים מהר מדי וחמצמץ מדי, אך אני מעדיף להתייחס לזה כאל תירוץ ללגימה נוספת. המחיר: כ-60 שקל.
נא להמתין לטעינת התגובות
