ביי שווארמה, אהלן דונר
מדיינר ועד מסעדת יוקרה - הדונר, הגרסה התורכית והמוצלחת לשווארמה המוכרת, עשתה עלייה לארץ ומאיימת להפוך לטרנד
מה בעצם מבדיל את הדונֵר מהשווארמה המקומית? שאלה מצוינת. בראש ובראשונה, לא סתם מצמידים את מילת התואר "קֵבָּאפ" (ולא קבב, כפי שנהוג לחשוב) לכל העסק. הורסיה התורכית לשווארמה המוכרת בישראל היא בעצם קבב כבש ענק ומתובל, העשוי ממקשה אחת והומוגנית שעליה נח נתח שומן עסיסי.
השווארמה, לעומת זאת, עשויה לרוב מנתחי נקבת הודו, שנחים להם זה מעל זה, בשילוב נתחי שומן באמצע. בנוסף, את ידידנו העותמני נהוג לחתוך בסכין מיוחדת, לפרוסות דקות וארוכות, בניגוד לחיתוך הגס והישראלי, שיוצר שבבי שווארמה. כן, ככה זה שמנסרים בשר עם מסור חשמלי, טוב לא יכול לצאת מזה, לפחות לא מבחינה אסטתית. במילים אחרות: מי שלא היה ב"שווארמה דבוש" מימיו אינו יודע סרט זוועה מהו.
למזלנו, לאחר שנים של קיבעון ושליטה חסרת עוררין של מסורים ונקבות הודו בשוק הבשר המקומי, הגיע גם תורם של הכבשים והטלאים לפחד.
דונֵר אחד - ופנים רבות לו. בתורכיה לא נהוג לאכול את נתחי הבשר בתוך לחם, אלא בצלחת ובלווי חמאה, סוֹס (הרוטב הסמיך והמבושל היטב שמלווה מנות בלקניות רבות - ר.י ) עגבניות ויוגרט בצד.
בגרמניה, שם הפך הדונֵר למאכל לאומי של ממש תוך כדי הדחה מביישת של נקניקיית הקארי - וורסט המקומית, נוטים לשים את הנתחים בפיתה או לחמניה ובליווי רוטב יוגורט, טחינה, שלל סוגי כרוב, בצל עם סומאק ועגבניה, מטעמי יעילות ומוביליות כמובן.
הסניף הראשון של "השווארמה שלנו" בבית ים, היה הראשון שהביא את הבשורה לארץ, ונתן את האות ליצירת הגרסה הישראלית. עובדים מיוזעים שצועקים בתורכית, הכינו מכל הלב את הדבר הכי קרוב שיש לנו כאן לגרסה האמיתית, עם התוספת המתבקשת של שלל סלטי - שווארמיות, צ'יפס וכמובן חומוס.
סניפה השני של הרשת כבר נפתח ביהודה הלוי התל אביבי, ובישר עבור חובבי הז'אנר את תחילתו המיוחלת של טרנד הדונֵר.
בדיוק מספר רגעים לפני שהתאחדות יוצאי תורכיה החלה לארגן הפגנות סוערות על הקיפוח הקולינרי המתמשך (ולא, אנחנו לא מחשיבים את אורפה כנציגה גאה של העם היושב באיסטנבול, אולי אפילו קצת להפך), באו יקירי העדה ופתחו בקול תרועה את "טיקה" המפונפת בהרצליה פיתוח, מסעדה בת לרשת תורכית יוקרתית.
נכון, המחירים בטיקה מאוד יקרים ביחס לתוצאה, ולא כל מנה קולעת (ככה זה שיש ייעוץ מרחוק ולא שף צמוד) אבל אין ספק שמשהו קרה כאן. כנראה שהתפוסה המלאה השוררת ברוב הימים והלילות במסעדה, פתחה לעסקנים חובבי המציאות את העיניים. מכיוון שרבות מן המנות מושתתות על אותו דונֵר אהוב, היה זה אך מתבקש שיבוא משקיע חכם ויזקק את הנוסחה שהומצאה בטיקה לזהב.
ואכן, בחודש האחרון נפתחה הדיינר דונֵר התורכי "איסטנבול", כוח חלוץ ראשון לבשורה המגניבה, המשלבת את האחות המעודנת של השווארמה עם חלל נאה (משמע, חף ממרצפות קרמיקה ובדלי סיגריה בתוך סלט הגזר הצרבתי) ועוד בזול.
21 שקלים עולה התענוג הזה בפיתה, שכוללת את הנתחים המדוברים, בשילוב עם מיטב התוספות המקומיות. מחירה של צלחת דונֵר, המקבילה האנמית לאיסכנדר קבאפ (כן כן, גם כאן מנסים להיות כשרים, גם אם בלי תעודה) כבר יאמיר ל 42 שקל.
מקורות יודע דבר גורסים כי כאן מסתתר כאמור הפרולוג לטרנד העירוני החדש, שילוב של דיינרים א - לה אגאדיר ושווארמה א - לה אווזי, עטופים בניחוח תורכי.
אנחנו מצידנו שומעים דיבורים על נכנסים חדשים למשחק, בתל אביב ומחוצה לה, חדשות לבקרים (ככה זה שהח"מ עצמו לובש תרבוש בבית), ומבטיחים לעדכן שיהיה חדש, באחריות. אתם מצידכם מוזמנים בינתיים ללכת לשווארמיה המקומית ולדרוש עמוד קבב עסיסי ותורכי, ויפה שעה אחת קודם.
איסטנבול, קרליבך 10 תל אביב. טל: 03-5616444
טיקה, שנקר 11, הרצליה. 09-9728191
השוארמה שלנו, בלפור 94, בת ים. טל: 03-5525906
נא להמתין לטעינת התגובות
