ויוה אנחל
הוא מת על כדורגל ובשר, ואת דיאן ליין הוא היה עושה בכיף. הוא מבטיח שלא תהיה לו כרס ("המטבוליזם שלי ממש סבבה") ואת שיער החזה שלו הוא מקפיד לא לנכש. החיים על פי אנחל בונני, דוגמן לוהט, שחקן בהתהוות וזמר בפוטנציה. לערבב, לחמם ולהגיש.
"ישראל זאת הארץ שלי, אהבה גדולה. הבית שלי הוא פה, אבל הלב באורוגוואי. יש לי המון חברי ילדות משם, אנחנו בקשר של
"אני בהחלט בעניין, למרות שאורוגוואי לא משתתפת. הפייבוריטית שלי היא ארגנטינה, מברזיל נמאס. כדורגל זה אחת האהבות הגדולות, אין תשוקה יותר גדולה מזה. אם לא הייתי נפצע בגיל צעיר, הייתי היום ללא ספק שחקן ענק. אולי אחזור פעם לאיזו ליגה נמוכה, שמשון תל אביב או משהו. זה עדיין בוער לי בפנים".
"ההורים שלי הם פרודים, גרים בצפון. אני מאוד מאוד אוהב אותם. הילדות מעצבת את הבגרות שלנו, הרבה מהבעיות שלנו מתחילות שם. אני לא אפתח פה שולחן על הילדות שלי, אני אוהב את ההורים שלי. אנחנו בקשר טלפוני, לא רואה אותם הרבה".
"זאת תקופה קצת עצובה בחיים שלי. העצב שלי הוא לא מתוך רחמים עצמיים, אלא יותר מתוך תחושת בלבול, מזה שאני מנסה להבין לאן אני רוצה להגיע. לפעמים אין לך את כל התשובות, והעצב מגיע. אני לא זוכר את הפעם האחרונה שהייתי שמח. אני בנאדם מאוד אוהב, אז יכול להיות שאני צריך אהבה".

"הייתי רוצה להתמכר לאהבה ללא עוררין. אם יש מישהו בצד השני שמחזיק אותך, מלטף אותך, אז זה בן זונה. אני מתפלל שזה יקרה לי. אני מאוד רומנטיקן. אני רוצה התאהבות כמו שרואים בסרטים יפים כאלה שאתה אומר,'הלוואי עליי דבר כזה', שתצא לרחוב ולא יהיה אכפת לך כלום כי אתה מתעלף כשאתה רואה את הבנאדם שאתה אוהב. זה הדבר הכי יפה שיכול להיות".
"פעם הייתי עושה את זה בטירוף, היום סטוצים מעניינים אותי הרבה פחות. היום בשביל שאני ארצה בחורה, היא צריכה לעניין אותי בדרכים אחרות מעבר למראה החיצוני שלה, ואני שמח שאני בסטייט אוף מיינד הזה".
"אני אנטי סוציאלי עכשיו - הולך לאיזה מקום, תופס ויסקי ועומד בצד, מסתורי, משחק אותה ג'יימס בונד. זה לא בכוונה, זה מפני שאני לא בתקופה מדהימה. בכלל, אני נהנה היום מדברים אחרים, יותר אישיים. לראות סרט, לצאת לאכול עם מישהו. קשה לרגש אותי במסיבות, אולי רק אם אני ממש משתכר".
"הייתי במצב קיצוני, בחרדות, בפניקה. זה מחלחל הרבה זמן בפנים ואז פתאום מתפרץ עליך גופנית. זה קורה כי אתה לא במקום שלך - הנפש שלי לא רצתה לחיות ככה. אתה עושה דברים בשביל להשכיח את הבאסה - עושה סמים, שותה אלכוהול, ואז זה מתפוצץ. הייתי קם בבוקר ומרגיש שיש משהו מעבר למה שאני עושה, ושאני חייב למצוא את השמחה האמיתית. נשארו לי קצת רסיסים מהתקופה הזאת, אבל שיניתי את החיים שלי לחלוטין".
"סיימתי עם זה. אני לא אגיד למישהו לא להתנסות בזה, כי כל אחד צריך להחליט לגבי עצמו. אלכוהול זה גם סם ואנשים עושים את זה בטירוף מפני שזה חוקי, ואנשים מתמכרים, משפחות נהרסות, בני אדם מתים מזה. כשעשיתי סמים זה היה במינון הנכון - יום בקרחנה ויום ברגוע. היום ויסקי זה הדבר שלי, בלי קרח. אני לא מעשן סיגריות ואת הסמים הפסקתי תוך יום אחד".

"כסף הוא אמצעי לחיים. כל החיים שלי, עד שהתחלתי לדגמן, אף פעם לא היה לי גרוש על התחת. כשהייתי ילד לא היה לנו כסף. היה לאוכל ולבגדים, דברים בסיסיים וזהו. זה לא שעכשיו אני שוחה בכסף, אבל אני חי בסדר. אני צריך ליהנות הרבה יותר מהכסף, אגב, פשוט אין לי זמן".
"יש לי הרבה חברים ואני נותן את האהבה שלי לכולם. יש כמה מהם שהם ממש כמו משפחה, הדם שלי. לפני כמה ימים הייתי על הפנים - יום כזה שבא לי לבכות כל היום. זה לא שאני בכייניקו, אבל אני בוכה כשאני צריך, לא מתבייש. אז התקשרתי לחבר, הוא הגיע ודיברנו, וגם אם זה לא פותר הכול, לפחות אתה מוציא דברים החוצה, ואתה יודע שאכפת לו ושהוא באמת מקשיב לך".
"לפני איזה ארבע שנים, עשיתי את הקמפיין הראשון של TNT שבו אני יושב על אסלה, וראיתי את הפוסטר שלי בכל העיר וזה היה מרגש. אתה הולך בפאקינג לונדון או ברלין או ניו יורק או פריז, ואתה רואה פוסטר שלך. פותח מגזין ואתה רואה תמונה שלך ומרגיש ש'יו דיד דיס'. זה כיף".
"כל הזמן. בגלל זה אני לא קונה בגדים. יש לי ארון מפוצץ, אבל לא דברים טופ אוף דה ליין. לא נותנים לי את כל הקולקציה, אבל נותנים כמה דברים טובים, מפנקים אותי. אני בעד, למה לא?".
"בחורה שאני רק רואה אותה והיא עושה לי את זה זאת השחקנית דיאן ליין. אני אוהב מבוגרות. עוד אחת זאת ליב טיילר, אני פשוט משתגע עליה. בכיף הייתי מבלה איתן ערב אחד, אם אפשר שניים. בחורות בארץ? זה לא פייר להגיד".

"מדי פעם, לעבודות מאוד ספציפיות אני מוריד את השיער בחזה, אבל זה לא משהו שאני אוהב. אני גבר. יש לי שיער ובינתיים ברוב העבודות זה לא מפריע לי. זה הלוק שלי, וזה הולך מצוין".
"אני מאוד שמח על החופש המיני שיש בחיינו ועל זה שאנשים יכולים לאהוב את מי שהם רוצים. זה לא מגעיל או מטריד אותי בכלל. אנשים יודעים שאני יותר סטרייט מסרגל, אז אני יכול להגיע למסיבת גייז ואף אחד לא יתחיל איתי. יש הטרדות מיניות בדוגמנות, לפעמים היו מנסים איתי בקטנה, איזה סטייליסט, צלם או מפיק, אבל אתה פשוט אומר,'גבר, לא מעניין אותי, אתה יכול לנסות לגעת לי בתחת עד מחר'".
"האהבה הכי גדולה שלי. מגיל צעיר הייתי משחק מול חברים, משפחה, בבית הספר - עושה כל מיני הצגות יחיד. אני לא אוהב תיאטרון, זה פחות מדבר אליי. אני אוהב קולנוע וטלוויזיה, ואני מספיק טוב בשביל לעשות סרטים וסדרות וכאלה. אני גם מדבר ספרדית, אז אני בקלות יכול לעשות סרטים בספרד. יש דיבורים והתעניינות גדולה בי. בינתיים השתתפתי בקליפ 'איתי' של קרן פלס, זה קליפ בן זונה. זה היה להביא יותר קטע של משחק מאשר דוגמנות. הם התפעלו ממני שם, אמרו לי 'סחתיין'".
"לא התבאסתי מזה שהתוכנית נפלה. אני אוהב לשיר ואני חושב שהוכחתי את זה. אנשים חשבו שזאת תהיה תוכנית טובה, אבל יכול להיות שהרבה מהאנשים שנבחרו לקאסט היו לא נכונים. מבחינתי, לא ידעתי שיכולה להיות כזאת הרגשה בעולם כמו לעלות על במה ולשיר מול אנשים. כל הפחדים פשוט נעלמים, הרגשתי שאני יכול להיות אני".
"אני מאוד אוהב בשר, אבל לא בטירוף. אצלנו אסאדו זה הרי חגיגה כזאת, מנהג. כשאני מגיע לאורוגוואי או כשאני מבקר חברים דרום אמריקניים אז ישר עושים על האש, אסאדו וצ'וריסוס וסטייקים ויין. בארץ אני מעדיף בלי בשר כי יש לי בעיה לאכול חיות. אם את מביאה לי בשר בצורה המקורית שלו, אין מצב שאני אגע בזה. וגם בגלל שבשר אדום הוא כבד, אתה מרגיש מזה בבאסה יומיים".

"אני עוד מעט בן 30. זה גיל קשה אבל כיפי, נראה לי. אתה הרבה יותר חכם, למרות שיש עדיין המון בלבלות. אני לא מפחד מהגיל, בינתיים לא. במקצוע הזה גבר הוא הרבה יותר 'לסטינג', אבל תלוי מי הבנאדם. לי לא תהיה כרס, למשל, אני בנאדם אקטיבי והמטבוליזם שלי סבבה. לא דואג".
"אני חושב שהקמפיין שאני מוביל העונה הוא יותר אופנתי מכל הקמפיינים שהיו פה והפרסומת מאוד יפה, איכותית וקולעת. בעבר אולי זה נחשב לאופנת קניונים, אבל העונה יראו שזה מותג שגדל בצורה מהירה עם בגדים טובים".
"מה שאני הכי אוהב בעצמי זה שאני אמיתי כל הזמן, עם כולם. נראה לי שאני טוב לב, ובאופן כללי - בנאדם מאוד אוהב. הדבר היחיד שאני מבקש זה שכלום לא יעצור אותי מלהגשים את החלומות שלי. אני רוצה ללמוד גיטרה ופסנתר, ולקרוא המון ולכתוב, ובעיקר לשיר ולשחק. מהצד החיים שלי בטח נראים מעולים, אבל מבפנים לכל אחד יש את העניינים שלו. אני מקווה שאני אמצא את האיזון. כשאני ממש עצוב אני אומר לעצמי שמחר יהיה יום מלא הפתעות. אז אני מקווה שמחר יהיה יום מלא הפתעות".