נפאל
מיקום: אסיה
בירה: קטמנדו
ערים גדולות: לליפטור, בקטפור ובירטנגר
שטח: 140,800 קמ"ר
אוכלוסיה: 26,469,600 נפש
מטבע: רופי נפאלי
דת: 90% הינדים, 5% בודהיסטים, 3% מוסלמים, 2% אחר
שפות: נפאלית (רשמית), אנגלית.
מזג אוויר: מזג האוויר בנפאל בדר"כ צפוי ונעים. חלוקת העונות כאן ברורה: אביב(מרץ-מאי), קיץ (יוני-אוגוסט), סתיו (ספטמבר-נובמבר) וחורף (דצמבר-פברואר).
גשמי המונסון נמשכים בדרך כלל מסוף יוני עד אמצע ספטמבר. בתקופה זו יורדת בערך 80% מכמות הגשם בנפאל, כלומר שאר השנה יבשה. בכל מקרה אל תשכחו לקחת איתכם מטריה.
האביב והקיץ הן העונות הנעימות ביותר בנפאל. הטמפרטורות בסוף האביב ובקיץ נעות בין 28 מעלות במחוזות שבגבעות ל-40 מעלות באזורים הטרופיים שלמרגלות ההרים. החורף מקפיא עצמות עם כמויות שלג רב בהרים. בג'ונגלים הטמפרטורות בחורף נעות בין 7 ל-23 מעלות.
קידומת בינלאומית: +977
נפאל יושבת בחבל ארץ מאוד עתיק, אך המדינה עצמה קיימת רק כ-300 שנה.
כלים מתקופת האבן המאוחרת, שנמצאו בעמק קטמנדו, מצביעים על כך שאנשים חיו במחוז ההימאליה כבר לפני 9,000 שנה לפחות.
בסביבות שנת 1000 לפנה"ס קמו באזור הזה של ההימאליה ממלכות קטנות וקונפדרציות של שבטים. אחד מנסיכיה של קונפדרציית שאקיה היה גאוטמה סידהארתה, שוויתר על המלוכה על מנת לנהל חיי סגפנות, ונודע לימים כבודהא.
בסוף המאה ה-11, תחת השפעת האימפריה הצ'אלוקאית (Chalukaya Empire) מדרום הודו, השתנה הממסד הדתי בנפאל עם העדפתם של המלכים את ההינדואיזם על פני הבודהיזם.
עד סוף המאה ה-14 הממלכה היתה פחות או יותר תחת שלטון מאוחד, אך אחדות זו היתה קצרת טווח. ב-1482 התחלקה הממלכה לשלוש: קטמנדו, פאטאן ובהאדגאון (Bhadgaon) שביניהם שררה יריבות
ב-1950 הפכה נפאל למלוכה חוקתית, אך שמונה שנים אחר-כך התגלגלה לדיקטטורה הפגנות כנגד המשטר הדכאני בסוף שנות ה-80 הביאו לבחירות רב סיעתיות ב-1991. המעבר לדמוקרטיה לא היה קל. עד היום נגועה נפאל בבירוקרטיה בלתי יעילה, שחיתות ופער בין עשירים ועניים.
מורדים מאואיסטים בצפון המדינה מנהלים, מאז שנות ה-90, קרבות, נגד הממשלה המרכזית.
ביוני 2001, שותקה המדינה לכמה שבועות בעקבות טרגדיה נוראית. המלך הפופולרי בירנדה ומרבית בני המשפחה המלכותית נרצחו בארמונם. היורה היה לא אחר מאשר יורש העצר עצמו, שהתאבד אחרי האירוע. כיום שולט בנפאל אחיו של המלך המנוח, גיאננדרה.
ממלכת נפאל היא מדינה הימלאית נטולת גישה לים. היא גובלת בסין בצפון ובהודו בכל שאר חלקיה.
היא מתחלקת לשלושה אזורים פיזיוגרפיים: הרים, גבעות ומחוזות הטראי (Terai) - ג'ונגלים מלאי ביצות הנמצאים למרגלות ההימאליה.
באזור ההררי של נפאל נמצאים שמונה מתוך עשרת ההרים הגבוהים ביותר בעולם. הר האוורסט (שנקרא בנפאלית Sagarmatha) מתנשא לגובה 8,850 מטרים ונמצא על הגבול עם סין.
נופה של נפאל מגוון מאוד וכולל מישורים רחבים בדרום, עמקים פוריים במרכז הארץ ומדבריות בצפון.
כיוון שנפאל היא מעין ממלכה מבודדת על גג העולם, שדרכי הגישה אליה מעטות, מסורות עתיקות הצליחו לשרוד כאן ללא השפעות מבחוץ. בנפאל כמות גדולה של מקדשים, מנזרים ושלל מבנים דתיים. המיתולוגיה הנפאלית כוללת מספר רב של אלים ואלות. כל אחד מהמקדשים בממלכה קשור לאגדה כלשהי המפארת את כוחותיו הניסיים של האל אותו הוא מייצג.
התרבות ההינדו בודהיסטית התפתחה בעמק קטמנדו עוד מהמאה הרביעית לספירה, וכיום נפאל היא ממלכת ההינדו היחידה בעולם. למעלה מ-80% מתושביה הם מאמיניה של דת זו. הקבוצה הדתית השנייה בנפאל היא הבודהיסטים.
אל תעלבו אם הנפאלים מהססים ללחוץ את ידיכם. מנהגי המערב הוצגו להם לפני זמן לא רב. רובם יברכו אתכם בברכת ה-namaste -הצמדת שתי כפות הידיים בתנועה שמזכירה תפילה.
אין שום בעיה לאכול כאן עם הידיים אך הנפאלים עושים זאת עם יד ימין. סכו"ם מאוד לא נפוץ פה.
הפגנת חיבה בין גבר לאישה בציבור לא מתקבלת פה יפה. הימנעו מלהתנשק ולהתחבק בפומבי.
בנפאל שלושה סוגי אדריכלות עיקריים: השיקארה, הסטופה (stupa) וסגנון הפאגודה המוכר מסין, יפן וקוריאה.
נפאל היא השער לקאליאש מאנסארובר, מקום מגוריו של לורד שיווה, אחד משלושת האלים הראשיים בהינדואיזם. במועדי הפסטיבלים במדינה נוהרים המוני מאמינים מרחבי נפאל ומהודו למקדשים. דרכי הגישה לחלקם אינן קלות אך המדינה משקיעה משאבים בפיתוח וקידום אתרי התיירות הפופולריים הללו. אתרי עלייה לרגל כמו Muktinah ו-Gosainkunda הם גם יעדי טרקים אהובים. כדאי לעלות לאחד מהם ולחזות בשילוב בין תרבות וטבע.
כל פסטיבל מתקיים כדי לשרת מטרה מסוימת, כמו הבאת גשם, כיבוד המתים או מניעת אסונות ובעל משמעות רוחנית. פסטיבלים הם דרך חיים בנפאל. יש לה כל כך הרבה שזו דרך מצויינת ללמוד את דרך החיים הנפאלית.
מספר פסטיבלים נחגגים בנפאל. הארוך והחשוב ביותר הוא דסיין (Dashain) הנופל בדרך כלל בין סוף ספטמבר לאמצע אוקטובר, כשמסתיימת עונת המונסונים. הפסטיבל הזה הוא יום של חגיגת הניצחון על השדים ומוקרבות בו חיות רבות.
חג נוסף הוא טיהאר (Tihar; נובמבר) שבו מעריצים חולקים כבוד לעורבים, כלבים ופרות. בפסטיבלים מחלקים הנפאלים אוכל וסימני הטיקה (הסימנים המודבקים באמצע המצח) לחברים וקרובי משפחה.
חגיגה חשובה נוספת היא לידתו של בודהה (Buddha Jayanti) הנחגגת במאי בלומביני ובקטמנדו.
נפאל היתה סגורה בפני מבקרים עד שנת 1951. דרכי הגישה למרבית האתרים בנפאל אינן נוחות והטרקים כאן לא קלים, אך הנוף מגג העולם בהחלט שווה את המאמץ.
עמק קטמנדו:
עמק קטמנדו מוקף ברצועת הרים בעלי פסגות מושלגות.
הוא מורכבת משלוש ערים קטמנדו, פטאן ובאקטאפור. הוא מכסה אזור של 218 ק"מ רבוע וממוקם 4,423 רגל מעל פני הים. עמק קטמנדו כולו, על שבעת האתרים ההיסטוריים החשובים שבו, כלול ברשימת מורשת של אונסק"ו.
קטמנדו היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר בנפאל. במושגים שלנו, וגם בהשוואה לערים אחרות בדרום אסיה, היא אינה גדולה כלל ואפשר לתור ברגל את כל האזור האורבני של העיר. היא עיר מבולגנת עם מסה של אנשים, ריקשות ופרות בכל פינה, לעתים נראה שיש בה יותר מקדשים מבתים, והיא מארחת אינספור פסטיבלים. בירת נפאל היא מרכז היסטורי ותרבותי עשיר מאוד. רבעים מודרנים לחלוטין שוכנים בה לצד רבעים ישנים, עמוסי ארכיטקטורה מסורתית.
כיכר דורבר היא כיכר שוקקת חיים המלאה ברוכלים, שיש בה למעלה מ-50 (!) מקדשים. במרחק הליכה ממנה נמצאת כיכר אינדרהצו'אק (Indrachowk), לידה ממוקם המקדש הלבן שנבנה ב-1500 לספירה. זהו מקדש בן שלוש קומות בסגנון פאגודה שנבנה לכבוד אנאפורנה - אלת הרחמים. עוד מקדש שכדאי לבקר בו הוא ה- Akash Bhairab , עליו שומרים ארבעה אריות מכונפים (גריפונים).
בכיכר דורבר נמצא גם הארמון המלכותי (Hanuman Dhoka) שעל הכניסה אליו שומרים שני פסלי אבן של אריות. על אחד מהם רוכב האל שיבא ועל השני אשתו פארבאטי.
במרחק של 20-15 דקות ממרכז קטמנדו נמצא ה-Thamel – הרובע התיירותי ביותר בקטמנדו. זהו אזור מצויין לחפש בו מקום לינה ומלבד מלונות ומוטלים הוא גם מציע שלל מסעדות וברים.
ה-Thamel הוא גם המקום למצוא ציוד לטרק במחירים מגוכחים. נפאל משמשת נקודת התארגנות ויציאה לטרקים באזור האוורסט.
לקראת לילה מתרוקנים רחובותיה של קטמנדו. מעין עוצר שמקורו באיומיה של המחתרת המאואיסטית להפיל את השלטון בנפאל מאז רצח הנסיך דיפנדרה וחברים נוספים ממשפחת המלוכה.
דאמאן נמצאת דרומית-מערבית לקטמנדו, 2,322 מטרים מעל פני הים. הנוף הפנורמי ממנה על ההימלאיה מאלף.
אם אתם מגיעים באביב צאו לטיול ביער rhododendron שמצדו הדרומי של הכפר.
לומביני:
לומביני בדרום מישורי הג'ונגל הבוציים של נפאל היא מקום הולדתו של בודהה, ועל כן היא נחשבת מקום קדוש לבודהיסטים כבר 2,500 שנה.
זוהי עיירה קטנה ששרידיה של העיר העתיקה עדיין ניכרים בה. אל תפספסו את הגן המשוחזר, מנזרים, ומבני סטופה עתיקים ( stupa - סגנון בנייה בודהיסטי).
על מצבה ענקית שהקים הקיסר ההודי אשוקה בשנת 250 לפנה"ס מצוין שזהו מקום לידתו של בודהה. לידה דמות אבן של מאיה דווי יולדת – בלויה מליטופיהן של נשים עקרות שליטפו אותה בשעה שעלו לרגל להתפלל לפוריותן.
אתר ארכיאולוגי מושלם לחסידי הארכאולוגיה וההיסטוריה הוא הארמון העתיק Kapilvastu שנמצא ליד לומביני ובו בילה לורד בודהה את השנים המעצבות של חייו. עד כה חשפו הארכאולוגים חשפו שלוש-עשרה שכבות של מבנים ששימשו למגורי אדם. הן המתוארכות עד המאה השמינית לפני הספירה.
נסו להגיע לכאן בימי שני על מנת לחזות בבזאר השבועי, כאשר הכפריים מהסביבה מגיעים ממרחק של ק"מ על מנת לקנות תבואה, תבלינים, כלי חרס,סארי (בגד הודי מסורתי לנשים)תכשיטים וכדומה.
המחזה שיתגלה לכם כאן ?? עם סחורה צבעונית מפוזרת מתחת לעצי המנגו והאוויר מלא ניחוחות קטורת.
ניתן להגיע לכאן עם נפאל איירליינס וחברות תעופה אחרות המפעילות טיסות קבועות ל- Bhairahawa שליד לומביני. כמו כן ישנם אוטובוסים מקטמנדו המגיעים לכאן.
פאטאן (Patan):
העיר העתיקה פאטאן נמצאת חמישה ק"מ דרומית-מזרחית קטמנדו. העיר מלאה במקדשים הינדיים ובמונומנטים בודהיסטים. כיכר דורבר (durbar square) נמצאת בלב העיר מלאה בארמוונת ומקדשים.
יש כאן גם מוזיאון שמתמחה בחפצי דת. הוא פתוח כל יום בין 9 בבוקר ל-17. הוא סגור רק במהלך פסטיבל דסיין וטיהאר.
פאטאן נפלה קורבן לעלייה בתנועה ובתיעוש אך היא עדיין עדיפה על הערפיח של קטמנדו ועל ההמולה והרעש בה. מוזיאון פאטאן נמצא במבנה ששימש פעם ארמון של חד המלכים והוא מציג אוסף מרשים של חפצים הקשורים לתרבות ולהיסטוריה של נפאל.
בבהאקטאפור (Bhaktapur):
בהאקטאפור נמצאת בגובה 1,401 מטר, 35 ק"מ מדרום מזרח למרכז העיר קטמנדו וניתן להגיע אליה בקלות באוטובוס, במיניבוס או באוטובוסים החשמליים.
האווירה בעיר מיוחדת מאוד ונראה שהזמן עצר בה מלכת. היא מתאפיינת באומנות ואדריכלות ימי ביניימית. הכיכר המרכזית של העיר היא כיכר דורבאר ובה אינספור מקדשים ויצירות אדריכליות כמו שער האריה והארמון.
צאו לסיור רגלי בסמטאות הצרות והמפותלות של העיר ותגלו גם כמות מפתיעה של מנזרים.
רוב המבנים המרשימים בעיר הם משלהי המאה ה-17.
נקודה חשובה היא כיכר טאומאדהי טול שבה נמצא המקדש הגבוה ביותר בעמק קטמנדו. בכיכר הקדרים הסמוכה אליה מוצעים למכירה אלפי כלי חרס.
פוקארה הוא כפר הנמצא על גדותיו של אגם מקסים, בו משתקפות פסגותיו המושלגות של ההימלאיה. הכפר נמצא בנקודת מוצא להתחלתם של טרקים רבים. גם אם אתם לא חובבי טרקים יש כאן מוזיאונים, מערות, מפלים וכפרים טיבטיים על הגבעות הסמוכות.
מזג האוויר הוא משתנה חשוב מאוד כשמחליטים מתי לבקר בנפאל. אוקטובר-נובמבר, הם החודשים הטובים והיבשים ביותר בשנה. בדצמבר ובינואר האקלים והראות טובים, אבל מזג האוויר מתחיל להיות קפוא.
יש רק מספר מצומצם של טיסות ישירות אל נפאל, ומרבית המטיילים עוברים דרך הודו, או דרך אירופה. נמל התעופה היחיד בנפאל הוא נמל התעופה טריבהובאן (Tribhuvan), שבקטמנדו. הוא נמצא 6.5 ק"מ מזרחית לבירה.
ויזה: אזרחי כל המדינות (כולל ישראל, ולהוציא את ההודים) זקוקים לוויזה כדי לבקר בנפאל. ויזת תייר המאפשרת כניסה אחת, ניתנת ל-30 יום, וניתן להאריכה לשלושה חודשים לכל היותר. הוויזה הנפאלית מאפשרת טיול בעמק קטמנדו, בפוקארה, ובפארק הלאומי צ'יטוואן שבטראי. אם בכוונתכם לסטות מן הכבישים הראשיים, עליכם להצטייד בהיתר לטרקים; היתרים אלו ניתנים במשרדי ההגירה בקטמנדו ובפוקארה.
חיסונים: חיסון נגד דלקת בכבד מסוג איי מומלץ לכולם. חיסון נגד דלקת בכבד מסוג בי נדרש ממי שמתכנן שהות ממושכת במדינה. מומלצים גם חיסונים נגד דלקת קרום המוח ודלקת מוח יפנית.
שעון: מקדים את ישראל בשלוש שעות וארבעים וחמש דקות
חשמל: 50 הרץ, 230 וולט
שגרירות ישראל:
משרד החוץ חידש באפריל את אזהרת הנסיעה לנפאל עקב הפגנות של המחתרת המאואיסטית, והמליצו לתיירים הישראלים לדחות נסיעות לא חיוניות עד להודעה אחרת.
כמו-כן ביקשה שגרירות ישראל בנפאל מישראלים השוהים במדינה להירשם בשגרירות, בבית חב"ד או בסוכנויות "סויסה":
(977)01-4411811 - טלפון בשגרירות
(977)01-4700492 - טלפון בבית חב"ד
(977)01-4701752/4430259 - טלפון בסוכנות "סויסה-קטמנדו"
(977)01-4701752/4430259 - טלפון בסוכנות "סויסה - פוקרה"