בוליביה
מיקום: דרום אמריקה
בירה: לה פאז
ערים גדולות: לה פאז, קוצ'אבאמבה, סוקרה, אורורו
שטח: 1.09 מיליון קמ"ר
אוכלוסייה: 8.8 מיליון נפש
מטבע: בוליביאנו (Boliviano)
דת: 95% קאתולים, פרוטסטנטים (מתודיסטים אוונגלים)
שפות: איימארה, קצ'ואה וספרדית
מזג אוויר: האקלים בבוליביה נוח יחסית לאורך כל השנה. הפרש הטמפרטורות גדול מאוד בין היום ללילה. באזורים ההרריים הטמפרטורה נמוכה מאוד בלילה. התקופה הרטובה ביותר היא דווקא הקיץ - בין נובמבר למארס
קידומת בינלאומית: 591
השטח בו שוכנת בוליביה היה בעבר חלק מאימפריית טיאאואנאקו (Tiahuanaco). לאחר נפילתה, בסביבות המאה העשירית, התיישבו באזור בני האיימארה, וב-1442 נכבש האזור על ידי אימפריית האינקה.
ב-1532 הגיעו לכאן הכובשים הספרדים. הם קראו לחבל ארץ זה "פרו העליונה" (אלטו פרו) וסיפחו אותו למלכות המשנה של לימה. ב-1776 החליף השטח ידיים וסופח למלכות המשנה של ריו דה לה פלטה.
הכיבוש הספרדי הביא עמו את גילוי הבדיל והכסף בפוטוסי. עקב כך גדלה העיר והפכה למשך שנים רבות לעיר הגדולה ביותר בחצי הכדור המערבי.
מכרות הכסף של מלכות המשנה של פרו היו אחראים לחלק גדול מעושרה של האימפריה הספרדית, על גבם של אלפי אינדיאנים משועבדים.
המלחמות הנפוליאוניות הובילה להיחלשותה של מלכות ספרד ולעלייתו של הרגש האנטי-קולוניאלי
מלחמות שונות מאז הכרזת עצמאותה גרמו לבוליביה לאבד למעלה ממחצית הטריטוריה שהיתה ברשותה. היא נחלשה בעיקר בשל מלחמת הפסיפיק (1879-1883), בה הפסידה את שדות החנקה העשירים שהיו ברשותה ואת המוצא שלה לים, לטובת צ'ילה. במלחמת צ'אקו ב-1928 הפסידה את רצועת החוף Atacama לטובת פרגוואי.
בוליביה סבלה שנים רבות מחוסר יציבות פוליטי. מאז הכרזת עצמאותה ועד 1981 היו בה 192 הפיכות בתקופה של 156 שנים - כלומר הפיכה כל 10 חודשים, בממוצע.
בוליביה גובלת בפרו ובצ'ילה במערב, בארגנטינה ובפרגוואי בדרום ובברזיל בצפון ובמזרח. אין לה מוצא לים, אך יש בה אגמים גדולים עוצרי נשימה ביופיים.
בוליביה היא המדינה החמישית בגודלה במדינות דרום אמריקה, מיד אחרי ברזיל, ארגנטינה, פרו וקולומביה. רוב תושביה חיים בהרי האנדים, המשתרעים על פני שליש שטחה של המדינה.
היא מחולקת לשלושה אזורים עיקריים. הראשון הוא רמה גבוהה שנקראת Altiplano - מחוז לא פורה ברובו הנמצא כ-4,000 מטר מעל פני הים. הוא מהווה 10% משטחה של המדינה וחיים בו 70% מהאוכלוסייה.
האזור השני הוא עמק פורה והשלישי - שפלה טרופית הנמתחת בין ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי ומהווה כ-70% משטחה של בוליביה. האקלים בחלק הזה של פרו הוא טרופי - כלומר חם ולח עם גשמים מרובים.
בבוליביה חיות כיום שלוש קבוצות אתניות עיקריות: האינדיאנים דוברי האיימרה, שמהווים את רוב אוכלוסיית אזור לה-פאז, דוברי הקיצ'ואה החיים ב"אלטיפלאנו", המישורים הגבוהים, וקבוצה קטנה יותר של אינדיאנים שחיים באזורים הנמוכים והמיוערים.
התרבות הבוליביאנית מושפעת מתרבויותיהם של צאצאי האוכלוסיות הילידיות הללו, השפעה הניכרת בעיקר בדת, במוזיקה ובלבוש. רוב תושבי המדינה הם אינדיאנים, והמוני התיירים שמגיעים לטיולים באזור נתקלים באוסף מגוון של מסורות אינדיאניות עתיקות.
הבוליביאנים אוכלים הרבה מאוד בשר, בדרך כלל בתוספת אורז ותפוחי אדמה. המטבח הבוליביאני מרבה לתבל את מאכליו ביאחהואה (llajhua) - רוטב חריף מעגבניות וצ'ילי.
לא נעים לומר, אך בוליביה ידועה גם בקוקאין (יש שיגידו המשובח) שלה. ב-1886, כאשר משקה הקוקה קולה הומצא על ידי ג'ון פמברטון, הוא הכיל, בין השאר, תמציות עלי קוקה, הצמח ממנו מזוקק סם הקוקאין.
הזן המקורי של הקוקה, ממנו טופחו שאר הזנים, הוא הזן הבוליביאני הואנוקו, הגדל באנדים המזרחיים של פרו ובוליביה.
באורורו, עיר שדה קטנה בבוליביה, במרומי האנדים, נערך בסוף פברואר קרנבל השטן, ה"דיאבלדה", המשלב סממנים תרבותיים נוצריים ואינדיאנים לכלל פיאסטה ענקית. הקרנבל משלב דמויות מיתולוגיות עם בעלי חיים מקומיים ובראשם הקונדור, עוף דורס דמוי נשר. רקדנים מכל רחבי בוליביה מתכנסים בקרנבל ורוקדים ברחובות העיר במשך שבוע.
גם ביום העצמאות הבוליביאני (Dia de la Independencia), שנחגג ב-6 באוגוסט, יש שמחה והילולה ברחובות הערים השונות במדינה.
לה פאז, בירתה של בוליביה, נמצאת על בסיסו של קניון, בגובה של כ-4 ק"מ מעל פני הים, בלבו של נוף הררי עוצר נשימה. בשל גובהה הרב, גדול הסיכוי ללקות במחלת גבהים בלה פאז, במיוחד אם נוחתים ישירות בנמל התעופה של העיר. תה קוקה יעזור לכם להתאקלם ולהתרגל לדלילות החמצן.
לה פאז היא מרכז מסחרי, תעשייתי ופיננסי. מתגוררים בה יותר ממיליון בני אדם והיא העיר הגדולה במדינה. היא גם עיר הבסיס ליותר מ-10,000 תרמילאים ישראלים שפוקדים את המדינה הענייה בכל שנה.
העיר מציעה חיי רחוב, לילה ושוק סוערים. תוכלו להתחיל את הסיור בה בהאכלת היונים בכיכר מורילו (Murillo Square), הכיכר החשובה ביותר בעיר. היא קרויה על שמו של דון פדרו דומינגו מורילו, שעמד בראש מהפכת 1809. במרכז הכיכר עומד כמובן פסל בדמותו. מסביבה נמצאים הארמון המלכותי, מטה הקונגרס וקתדרלת העיר.
"קתדרלת גבירתנו" (Nuestra Señora de La Paz) נבנתה בסגנון ניאו-קלאסי ב-1831. כדאי לבקר גם בכנסיית סן פרנסיסקו ובמנזר הצמוד אליה. בנייתו של המבנה הבארוקי הזה החלה באמצע המאה ה-16, אך הוא עבר שיפוץ מסיבי במאה ה-18 בשל נזקי מזג אוויר קשים. כנסייה מרשימה נוספת היא כנסיית סנטו דומינגו - שילוב של סגנון בארוקי וניאו-קלאסי.
כדאי לבקר בכלא סן פדרו הנמצא בכיכר סוקרה. זהו כלא מודרני בו העצורים יכולים לגור עם בנות זוגם. כמו כן, הם צריכים לרכוש בעצמם את מקום מגוריהם בכלא.
אווירה בוליביאנית אותנטית יותר תוכלו למצוא בשוק המכשפות, הנמצא באזור הקולוניאלי של לה פאז, ברחובות העתיקים של Sagárnaga ו-Linares. בשוק מוצעים למכירה שלל תרופות מסורתיות, האמורות לרפא כל חולי. כמו כן, נסיעה של חצי שעה בלבד מעיר הבירה תביא אתכם לכפרים האינדיאניים המסורתיים שבסביבה.
לא רחוק מהעיר נמצא עמק הירח (ואייה דה לה לונה - Valle de la Luna). זהו עמק מסולע המזכיר את פניו של הירח ונמצא 11 ק"מ בלבד מזרחית ללה פאז. הכניסה לאתר חופשית ותחבורה ציבורית תיקח אתכם לפה תוך חצי שעה בלבד.
קוצ'אבאמבה (Cochabamba), העיר השלישית בגודלה בבוליביה, נמצאת כ-240 ק"מ דרום-מזרחית ללה פאז. היא ידועה במזג אוויר נוח במיוחד. היא נוסדה ב-1574 ושימשה בעבר כמחסן התבואה הלאומי. היא עדיין נחשבת לעיר משגשגת ומתקדמת. יש בה מספר אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים מעניינים, ובהם קתדרלה בת 400 שנה, מנזר סנטה תרזה והמוזיאון לארכיאולוגיה. קוצ'אבאמבה מהווה נקודת יציאה לטרקים רבים באמזונס הבוליביאני.
העיר סוקרה נקראת על שמו של נשיאה הראשון של בוליביה אנטוניו חוסה סוקרה. היא קרובה לפוטוסי ונוסדה ב-1538. ב-1992 הכריז עליה ארגון אונסק"ו כאתר מורשת תרבותית. בעיר נמצאים מבנים ממשלתיים רבים. כאן גם הוכרזה עצמאותה של בוליביה, במבנה שנקרא מאז "בית העצמאות" (Casa de la Libertad). כיום הוא משמש כמוזיאון, ומציג בעיקר חפצי מלחמה.
קרוב לסוקרה נמצא מרכז Jatun Yampara, מרכז מלאכת יד המלמד טכניקות אריגה עתיקות. בסביבה נמצא גם הכפר טרבוקו, בו מתקיים כל יום ראשון שוק צבעוני.
כדאי להקדיש כמה ימים לביקור באי השמש - Isla del Sol. אי זה ידוע במיתולוגיה האינקאית כמקום היוולדן של מספר ישויות נערצות, כולל השמש עצמה. יש בו כפרים קטנים מסורתיים, שרידים אינקאיים עתיקים ושבילי טיולים מקסימים. אם תושבי האי לא היו דוברי ספרדית וניבים אינדיאניים, הבילוי בו היה ממש כמו חופשה בים האגאי.
בבוליביה יש גם מסלולי טרקים רבים, אך לאחר המהומות בבוליביה בשנים האחרונות, חלה ירידה בכמות התרמילאים הישראלים המגיעים למדינה.
הטרקים המבוקשים ביותר הם הטיולים אל פסגות הרי האנדים ואל הסלאר - מדבר המלח שבדרום המדינה - אזור מדהים מלא אגמים וגייזרים. מידע נרחב על טרקים בבוליביה תוכלו למצוא באתר למטייל.
במרומי האנדים, לא רחוק מלה פאז, נמצאים אגםטיטיקקה (lake titicaca) והריסות טיווהנקו (Tiwanaku).
אגם טיטיקקה הוא האגם הגבוה ביותר בעולם בו יכולות לשוט אוניות וסירות מסחריות. הוא משתרע על פני כ-8,300 קמ"ר. נשפכים אליו למעלה מ-25 נהרות. הוא נמצא ממש על גבול בוליביה-פרו וחלקו המערבי שייך למחוז פונו של פרו.
על תל הצופה על האגם ניצבים חורבותיה של העיר טיווהנקו - מרכז פולחן עתיק והאתר הארכיאולוגי החשוב ביותר של בוליביה. ניתן למצוא בו שרידים מרתקים של ארכיטקטורה מתקדמת, מבנים ופסלים פולחניים, ועדויות על ידע אסטרונומי.
שרידי העיר מעידים על התרבות המפוארת של ממלכת הטיווהנקו, שהיתה המפותחת ביותר באזור האנדים לפני הכיבוש הספרדי.
בוליביה נמצאת בחצי הכדור הדרומי ועל כן העונות כאן הפוכות. הקיץ בדרך כלל גשום ואילו החורף יבש. עונת השיא בתיירות היא דווקא החורף (סוף יוני עד ספטמבר). בעונה זו מתקיימים מרבית הפסטיבלים בבוליביה, וזהו גם זמן החופשה של התיירים מחצי הכדור המערבי.
ניתן להגיע לדרום אמריקה בטיסות אל על למדריד ולהמשיך משם עם אייר מדריד ליעדים שונים ביבשת. ישנה אפשרות לכרטיסים פתוחים לשנה, בלי הצורך להחליט מראש מהיכן לחזור לארץ.
ויזה: ישראלים אינם זקוקים לוויזה כדי לבקר בבוליביה ולשהות בה עד 30 יום, אולם התקנות משתנות כל העת
חיסונים: מומלצים חיסונים נגד קדחת צהובה, צהבת A ו-B, וחיסון נגד טיפוס הבטן. כמו כן מומלץ לוודא שהחיסון שלכם נגד טטנוס בתוקף.
שעון: מאחר את ישראל בשש שעות
חשמל: 220 וולט, 50 הרץ
שגרירות ישראל בבוליביה יושבת בבירה לה פאז.
av. Mariscal Santa Cruz no. 21 Edificio Esperanza Pios 10 Casilla no.
1309 - 1320
טלפון: 00 591 2 - 391126
פקס: 00 591 2 - 391712
"אחי, מצאתי את אלוהים בג'ונגל" - החב"דניקים כבר לא מסתפקים בליל הסדר למטיילים והם החלו להדריך טרקים בג'ונגלים של בוליביה ופרו, בשילוב שיעורי חסידות וקבלה. מדונה, לתשומת לבך.
"הים שמעל לעננים" - ימת טיטיקאקהתהפוך למתחם תיירותי שישמר תרבות אינדיאנית מסועפת, טבע מרשים ואזור טרקים פופולרי.
מתנדבים בבוליביה - תומר נויהאוזר נזכר בהיותו תרמילאי סקרן בדרום אמריקה ומספר לנו על אחת החוויות הנדירות שעבר, שהאריכה לו במעט את הטיול.
נא להמתין לטעינת התגובות
