ראשי » סגנון ופנאי » תיירות » תיירות בארץ

סיישל

שם: הרפובליקה של סיישל
מיקום: אפריקה
בירה: ויקטוריה
שטח: 455 קמ"ר
אוכלוסייה: 79,330
מטבע: רופי של סיישל
דת: 90% קתולים, 8% אנגליקנים
שפות: אנגלית וצרפתית
מזג אוויר: העונות בסיישל נקבעות לפי הרוחות הדרום-מזרחיות החזקות הנושבות בדרך כלל ממאי עד אוקטובר. בשאר חודשי השנה נושבים באי המונסונים, המביאים איתם גשמים, בייחוד בינואר. הגשמים הרבים ביותר יורדים באיים מאהה וסילואט. ינואר הוא החודש הגשום ביותר, ויולי ואוגוסט הם היבשים ביותר. הטמפרטורות בכל עונות השנה נעות בין 24 ל-31 מעלות, והלחות גבוהה - בסביבות 80 אחוז.
קידומת: 248

סיישל לא הייתה מיושבת עד המאה ה-17. ב-1609 איתרה את האיים אונייה של החברה הבריטית להודו המזרחית, ובמשך השנים הבאות העבירו ספינות פיראטים את תחום פעילותן מן הים הקאריבי אל האוקיאנוס ההודי, וניצלו את האיים כבסיסים.

ב-1742 שלח מאהה דה לה בורדונה, מושל מאוריציוס, אונייה לאיי סיישל כדי לבדוק את השטח. הקברניט, פיקו, קרא לאי העיקרי על שם המושל, דבר שאיפשר לצרפתים לטעון לחזקה על האי כעבור 12 שנה. ב-1770 הגיעה אל סיישל הקבוצה הראשונה של עבדים ושל מתיישבים צרפתים והחלה לגדל בו תבלינים, קסבה, קנה סוכר, קפה, בטטות ותירס, ולצוד את צבי הענק.

ב-1814 השתלטו הבריטים על האיים אחרי מלחמות נפוליאון. את תקופת השלטון הבריטי אפיין בעיקר הגידול במספר העבדים והאסירים הפוליטיים בני המעמד הגבוה, אבל הצרפתית נותרה השפה הרשמית, והתרבות הצרפתית הוסיפה להתקיים באיים.

ב-1964 הוקמו המפלגות הראשונות בסיישל: פראנס אלבר רנה ייסד את המפלגה העממית המאוחדת של סיישל, וג'יימס מאנצ'ם הנהיג את המפלגה הדמוקרטית של סיישל. האחרונה, מפלגתם של בעלי המטעים ושל אנשי העסקים, ניצחה בבחירות בשנים 1966 ו-1970 והביסה את המפלגה העממית המאוחדת בעלת המצע הסוציאליסטי. ב-1976 הפכה סיישל למדינה עצמאית, ושתי המפלגות הקימו קואליציה: סר ג'ים כיהן כנשיא, ורנה - כראש ממשלה.

ב-1981 ניסתה קבוצה של חיילים שכירים מדרום

אפריקה לפלוש למדינה, אך הם נתפסו בנמל התעופה, שם ירו בשני בני אדם וחטפו מטוס כדי לחזור כלעומת שבאו. רנה הוציא את המפלגה הדמוקרטית ואת תומכיה אל מחוץ לחוק, לאחר שהקימה ארגוני מאבק בבריטניה, בדרום אפריקה ובאוסטרליה, ותעשיית התיירות דעכה ככל שהמאבק - שכלל פיגועים ומעשי רצח, ופה ושם גם נסיון הפיכה - צבר תאוצה.

בדצמבר 1991 הפתיע רנה את מתנגדיו (וקרוב לוודאי שגם את תומכיו), כשהעניק מעמד חוקי למפלגות האופוזיציה, אולי בעקבות הלחץ מצד המדינות המסייעות לסיישל. ב-1992 נערכו בחירות תחת פיקוחם של משקיפים מחבר העמים הבריטי, ורנה זכה ברוב זעום ביותר. מאנצ'ם, שהוקף במאבטחים בריטיים, קיבל רק שליש מהקולות וטען כי התוצאות זויפו.

מחסור בכסף ב-1993 סימן את הבעיות הכלכליות שהיו צפויות להכביד על סיישל עד תום העשור. מספר התיירים היה גבוה, אך אלה לא הניבו את אותן רמות הכנסה כבעבר, למרות השקעות מלזיות במדינה. הממשלה ניסתה להצעיד את הכלכלה לכיוון חדש באמצעות הפיכת סיישל למקלט מס, מהלך שהוביל 4,000 חברות להירשם באיים.

בבחירות לפרלמנט שהתקיימו ב-2002 ניצחה מפלגתו של רנה פעם נוספת, אך מפלגת האופוזיציה, המפלגה הלאומית של סיישל, הצליחה להגדיל את כוחה ממושב אחד בפרלמנט לאחד-עשר מושבים. עידן רנה הגיע לסופו עם פרישת הנשיא מתפקידו באפריל 2004. סגנו, ג'יימס מישל, הושבע לנשיא תחתיו.

סיישל היא קבוצה של כ-115 איים, המשתרעים במרחק של 1,600 ק"מ מחופה המזרחי של אפריקה. שלושת המרכזיים שבהם - מאהה (Mahé), פראלין (Praslin) ולה דיג (La Digue), הם איי גרניט, ואילו האיים שסביבם הם אטולים (איי אלמוגים טבעתיים). בניגוד לרוב האיים מסוגם, איי סיישל אינם געשיים, אלא, כפי הנראה, פסגות של רמה ענקית, שניתקה מהקצה של הודו לפני כ-65 מיליון שנה ושקעה אל מתחת לפני האוקיאנוס.

איי סיישל משופעים בציפורים ובדגים טרופיים. מנגד, הם לא התברכו בחיות בר מהסוג המכוסה בפרווה או בקשקשים, אך ייתכן שתראו כאן שממיות, עטלפים וחומטים. חרקים הם מראה נפוץ הרבה יותר. הקרנפית (סוג חיפושית) היא חרק כה ענק, עד שאפשר לטעות ולחשוב שהוא זוחל. מה שבולט לעין יותר מכל הוא מגוון הציפורים. בשל מיקומם המבודד של האיים והעובדה שמתיישבים הגיעו לכאן מאוחר יחסית, קיימים כאן מינים רבים של ציפורים, שאינם מצויים באף מקום אחר בעולם. לצפרים שביניכם: לכו לצפות בהן באי הציפורים (Bird Island), או באיים קוזאן (Cousin), אריד (Aride) או פרגאט (Frégate) - כולם שמורות ציפורים.

בסיישל יש ארבעה פארקים לאומיים ימיים מוכרזים, ויותר מ-150 מינים של דגים טרופיים נצפו בשוניות האלמוגים. צאו לשנירקול ליד כל חוף בסיישל שיש לידו שוניות מוגנות, ותוכלו לשטוף את העיניים בשלל הדגים והאלמוגים. מספר מינים של דולפינים מצויים בשפע בין האיים, ואילו הכרישים ודגי הברקודה קצת נדירים יותר, אם כי האיים מפורסמים גם בזכות אפשרויות הדיג שבהם.

המתיישבים הצרפתיים והבריטיים הצליחו לטבוח ברוב הצבים הענקיים האופייניים לסיישל, אך מושבה של צבים כאלה עדיין חיה בטבע באי קורייז (Curieuse), והשמורות שעל האיים קוזאן וברד מתחרות על התואר "משכנו של הצב הגדול בעולם".

בשל ההתיישבות המאוחרת לא התפתחה תרבות מקומית של ממש, אך ניתן למצוא באיים היבטים מסוימים של התרבויות האפריקניות. הממשלה הקימה את בית הספר הלאומי למוסיקה ואת להקת התרבות הלאומית במטרה לטפח זהות ומסורת תרבותית.

במוסיקה האופיינית לסיישל ניכרים מרכיבים הודיים, אירופיים, סיניים וערביים - צלילי אקורדיונים, בנג'ו וכינורות מתמזגים עם צלילי מאקאלאפו (makalapo - כלי מיתר), זז (zez - סוג של סיטאר), תופי עור אפריקניים ובום (bom - כלי שמנגנים בו באמצעות קשת).

המוטיה המלנכולי הוא הריקוד האופייני לסיישל, ורוקדים אותו לצלילי מקצבים אפריקניים ומלגשים. השירים הם תפילות, שהעבדים הפכו אותן לשירה קצובה, שאותה נהגו למלמל בשעת העבודה, ונלווים אליהם צעדי מחול איטיים החוזרים על עצמם. ריקוד המוטיה הוא פעילות חברתית מן הסוג שבו מצופה מכל הנוכחים ליטול חלק.

מכל המטבחים הקריאוליים באיי האוקיאנוס ההודי, זה של סיישל הוא המשובח ביותר. מרכיביו הבסיסיים הם אורז ודגים, אבל האורז תופס מקום משני ביחס לפירות, לירקות, לתבלינים ולעשבי התיבול, שנעשה בהם שימוש יצירתי ביותר.

היצע הדגים ופירות הים עצום; קרוב לוודאי שיהיו לכם הזדמנויות לטעום בשר כריש, ברקודה, תמנון, דיונון, תוכינון ועוד. מאכלים קריאוליים טיפוסיים נוספים הם דוב (daube) - רוטב או צלי מתוק; רוגאיי (rougaille) - רוטב על בסיס עגבניות המוגש עם דגים, עם נקניקיות, או כתוספת בפני עצמה; קאריאי קוקו (carii coco), בשר או דגים מתובלים בקארי לא חריף ובקרם קוקוס; דגים במשרת לימון; וברד (brèdes), סוג של תרד מקומי.

רוב החגים הלאומיים הם חגים קתוליים, ובכללם הפסחא בפברואר/מארס, קורפוס כריסטי (לכבוד לחם הקודש) ב-10 ביוני, יום עליית מריה לשמים ב-15 באוגוסט וחג העיבור הקדוש ב-8 בדצמבר.

החג החשוב היחיד, שאינו בעל אופי דתי, הוא פסטיבל קריאול, שמטרתו לשמר את התרבות הקריאולית ולחזקה. זוהי חגיגה תוססת של אמנות, אוכל, אופנה, מוזיקה ומחול, המתקיימת כל שנה בסביבות סוף אוקטובר למשך שבוע. אמנים קריאוליים מכל רחבי העולם נוהרים לסיישל כדי להשתתף בחגיגות.

ויקטוריה - בירת סיישל, השוכנת על האי מאהה (Mahé). כאן נמצא הנמל הגדול היחיד בסיישל, ולמעשה זוהי העיר היחידה במדינה, כיוון ששאר היישובים באיים הם כפרים. בית המשפט והדואר המרכזי שבמרכז העיר לא השתנו כלל מאז התקופה הקולוניאלית, אך הרחובות היוצאים מהמרכז נבנו מחדש בעשרים השנים האחרונות, דבר המקנה לעיר מראה נקי ומודרני. במרכז נותר גם קומץ של חנויות ובתים ישנים, אך כמעט שאין בו די כדי להעניק לה אופי מיוחד.

במוזיאון לטבע בלב העיר תראו אוסף של פריטים שונים ומשונים: עצמות של תנין סיישל, זן שנכחד; שריונות של סרטני-ענק; דגים מיובשים; חזירון מעוות בתוך צנצנת; והמון פוחלצים עם עיני זכוכית. בתצוגות נוספות תוכלו לראות את שרידיה של אונייה שטבעה ליד איי אמיראנט (Amirantes) ב-1570, ותצוגה של פריטי גרי גרי (gris gris) המשמשים לכשפים שונים. למי שמתעניינים יותר בתולדותיהם של תושבי האיים, כדאי לבקר במוזיאון הלאומי להיסטוריה או במוזיאון המפלגה העממית המאוחדת של סיישל.

מומלץ מאוד לבקר בגן הבוטני של ויקטוריה, שיש בו שפע של מסלולים קצרים ומוצלים העוברים בין עצים שונים ומגוונים, שחלקם משתייכים לצמחייה הטבעית של סיישל וחלקם זנים מיובאים. יש כאן גם מכלאה של צבי ענק וגן סחלבים.

ויקטוריה אמנם מלאה בגסט-האוסים זולים יחסית (כלומר, יחסית למחירים הגבוהים הרווחים בסיישל), אבל כולם ממוקמים בפרברים. בעיר יש גם הרבה מסעדות זולות יחסית, ופה ושם גם מסעדה יוקרתית ורומנטית.

חופי מאהה - בו ואלון (Beau Vallon) הוא אחד החופים הגדולים והפופולריים ביותר בסיישל. החול נעים, נקי וכמעט נטול סלעים, והשונית נקטעת בו, כך שלפעמים מתנפצים על החוף גלים גדולים. יש גם רפסודות במים שאפשר לשחות עד אליהן, ובאתר הנופש שבמקום מורשים המבקרים להשתמש בכיסאות הנוח ולקנות משקאות בבר. בכפר בו ואלון יש תחנת דלק, בנק ומספר חנויות למזכרות. החוף נמצא כשלושה ק"מ ממערב לויקטוריה, ואפשר להגיע אליו באוטובוס או ברגל.

החופים שבדרום האי יפים יותר ופחות צפופים מאלה שבצפון. האזור הנעים ביותר לשחייה ולשנירקול נמצא מול איל סורי (Île Souris), האי שליד החוף המזרחי של מאהה. החופים אנס סוליי (Anse Soleil) ואנס פטיט פוליס (Anse Petite Police), שעל החוף המערבי, מבודדים ביותר ויש צורך ברכב בעל הנעת ארבעה גלגלים כדי להגיע אליהם, אך המאמץ משתלם: החופים מוקפים דקלים, יש כאן סלעים שמהם אפשר לצלול או לצאת לשנירקול, ומתחת למים תראו אינספור יצורים. אוטובוסים נוסעים מויקטוריה אל רוב חלקי האי.

הפארק הלאומי הימי סנט אן - פארק זה (Ste Anne) משתרע על פני שישה איים הממוקמים במרחק של מספר קילומטרים מויקטוריה, ויש כאן אפשרויות נהדרות לשנירקול. האי מואיין (Moyenne) הוא המומלץ ביותר לביקור, אבל לשם כך תידרשו להצטרף לסיור מודרך. האי ידוע כאתר של אוצרות גנוזים, שדים ורוחות, ואפשר לבקר בו ב"בית הכלבים" שהקימה אנגלייה תמהונית בתחילת המאה ה-20, כדי שישמש מקלט לכלבים משוטטים. סביב האי מתפתל שביל מסומן מקסים, שלאורכו תוכלו לראות שפע של חיות וצמחים יפים (בין השאר שני צבי ענק). בנוסף יש כאן גם כמה אתרים מעולים לשנירקול.

האי העגול (Round Island) היה בעבר מושבת מצורעים, ובבניין ששימש בעבר כנסיית המושבה שוכנת כיום אחת המסעדות הטובות ביותר בסיישל למאכלים קריאוליים אותנטיים. באי יש גם מסלול נעים ומוצל לטיול ברגל ומרכז מידע מעניין למבקרים בפארק הלאומי.

ואלה דה מה - באי פראלין משתרע "עמק מאי" (Vallée de Mai), עם הריכוז הגדול ביותר בסיישל של דקלי קוקוס ענקיים - יש כאן כמעט 4,000 דקלים כאלה. היער הפרהיסטורי בעמק, שיש בו עוד חמישה סוגי דקלים, כלול ברשימת מורשת העולם של אונסק"ו. אור השמש המסתנן מבעד לעלי הדקלים וצונח על שפעת גווני הירוק והכתום יעיר בכם נטיות פיוטיות חבויות. צמחים מעניינים נוספים הגדלים בעמק הם אננס בר, קפה בר ופלפל אנגלי. חפשו גם את התוכי (מסוג Seychelles black parrot), המצוי רק באי זה. במהלך הביקור בעמק הקפידו להיצמד לשבילים, לא לקחת דבר ולא להשאיר דבר מאחוריכם: האיזון האקולוגי ביער עדין להפליא. 

אנס לאזיו - החוף הכי נעים באי פראלין, ואחד המומלצים ביותר בסיישל, הוא אנס לאזיו (Anse Lazio) בקצה הצפוני של האי. תמצאו כאן חול נפלא, לבן ורך, מספר סלעי גרניט מעוגלים וגלים טובים לגלישה. למים צבע טורקיז קסום, ובקצה החוף יש אזור המוגן מהגלים ומומלץ ביותר לשנירקול. בקצה כביש החוף יש אפילו מסעדה נהדרת. לאורך החופים שממזרח ללאזיו נמתחת שונית המגינה עליהם מפני הגלים, כך שהם מהווים מין אמבטיה עצומה: המים רדודים, חמימים ובטוחים, ויש כאן כמה אתרים נחמדים לשנירקול. אוטובוסים נוסעים מגראן אנס (Grand Anse) אל כל החופים באי.

איל קורייז - באי זה (Île Curieuse), הנמצא קילומטר וחצי בלבד מחופו הצפוני של האי פראלין, היתה בשנים 1965-1833 מושבת מצורעים, ושרידיה עדיין עומדים על החוף הדרומי ונראים ככפר נופש ישן. אפשר גם לראות את מעונו של הרופא, בית קריאולי אופייני עם מרפסת רחבה, שקיבל מעמד של אנדרטה לאומית. במקום מתגוררים רק מנהל האי וכמה שומרי פארק, אבל תוכלו לפתח שיחה עם צבי הענק המשוטטים באי (יש כאן כמה מאות כאלה). האי הוא פארק לאומי ימי, וכדי לטייל בו, יש להצטרף לטיול מאורגן (וכדאי לעשות זאת מהחוף). בנוסף לצבים, הביטו גם בתצורות הגרניט המרהיבות.

אטול אלדאברה - אטול אלמוגים זה (Aldabra Atoll) הוא אחד הגדולים בעולם: אורכו ממזרח למערב 22 ק"מ, ובמרכזו לגונה עצומה המתמלאת בשעת הגאות, ולפעמים נמצאים בה כרישים ותריסניות מנטה. אלדאברה היא מולדת הצב הענק, ובאטול מתגוררים כ-200 אלף צבים כאלה וכן אלפי ציפורי מים, בהן רלית לבנת צוואר - העוף שאינו-עף היחיד שנותר באזור האוקיאנוס ההודי.

האי אסומפסיון (Assomption), השוכן 27 ק"מ מדרום לאלדאברה, שימש בעבר מקור עשיר ללשלשת ציפורים המשמשת כדשן; אבל אלה שאספו אותה והפיקו ממנה רווחים גם השמידו תוך כך את כל הצמחייה באי, כך שבשנות ה-20 כבר לא נותרו בו לא צמחים, לא חיות ולא ציפורים. מתחת לפני המים המצב כבר שונה בתכלית: ז'אק קוסטו צילם כאן את רוב חלקי הסרט התיעודי "עולם הדממה", וטען כי באף מקום אחר בעולם לא ראה מים כה צלולים ומגוון גדול כל כך של בעלי חיים השוכנים בשוניות.

באלדאברה מתגוררים רק מדענים, ורק במשך שלושה חודשים בשנה. האי מרוחק יותר מ-1,000 ק"מ ממאהה, ואין בו מלונות. כדי לבקר כאן יש צורך לשכור סירה מהאירגון העוסק בכך (Marine Charter Association) בויקטוריה, או לטוס אל דרוש (Desroches) ולשכור שם סירה.

איל קוזאן - אי זה (Île Cousin), השוכן כשני קילומטרים מהחוף הדרום-מערבי של פראלין, הוכרז ב-1968 כשמורת טבע. חיים בו כמה מינים של בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה, וציפורי ים וצבים מתרבים בו. הטיול ביער העבות, שעל כל אחד מענפיו יושבת ציפור האדישה לנוכחות בני אדם, הוא חוויה נפלאה. הציפורים הנדירות ביותר הן סבכי-השיחים, וציפורי שיר שונות (brush warbler ו-magpie robin), ואולי תצליחו לראות גם את הפטון לבן-הזנב, הנחשב לסמלם של האיים ראוניון ומאוריציוס. באי מתגורר גם זוג צבים זקנים מאוד, ג'ורג' וג'ורג'ינה, הזוחלים בעקבות המטיילים בתקווה שילטפו את צוואריהם. ניתן לבקר באי רק במסגרת של טיול מאורגן.

בשנים האחרונות הפכו איי סיישל ליעד לזוגות בירח דבש: החופים המדהימים, האקזוטיות והמחירים המוזלים הפכו את האיים למבוקשים ביותר עבור זוגות טריים. מגוון הפעילויות באיי סיישל סובב סביב המים. השנירקול היא פעילות חובה לכל מבקר; האתרים המוצלחים ביותר לכך באזור מאהה הם סנט אן, אנס סוליי, פטיט אנס ואיל סורי, וכדאי לנסות גם את האי שוב סורי (Chauve Souris) שליד חוף פראלין. אפשרויות הצלילה באי, ובייחוד ליד חופי האיים הנידחים יותר, הן מן הטובות בעולם. יש כאן מספר מועדוני צלילה, ואפשר גם לשכור ציוד. גלישת רוח היא פעילות נפוצה במיוחד ליד חופי מאהה ופראלין. בחברות רבות להשכרת סירות יוכלו לקחת אתכם למסעות דיג במים עמוקים.

גם מחוץ למים היצע הפעילויות גדול ומגוון: מסלולים מאתגרים למטפסי סלעים נמצאים בעיקר בפראלין ובלה דיג, שם ניתן לטפס על מצוקים, ויש כאן גם שפע של מסלולים נהדרים לטיול ברגל, שרבים מהם מתוארים בפירוט רב בסדרת עלונים שמוציאה לאור מחלקת התיירות.

איל סילואט (Île Silhouette) - זהו אי גרניט גדול, הנמצא כ-20 ק"מ ממאהה, ופני הקרקע שלו מתרוממים בתלילות מהחופים אל שלוש פסגות גבוהות. מבקרים תיארו אותו כמוזר ומיסטי, והוא נראה אפל ומסתורי במיוחד בשעת השקיעה. השמועה אומרת שבגבעות טמונים אוצרות של שודדי ים, ובין אם הדבר נכון או לא, יש בהן בהחלט כמה מערות מעניינות. שוניות אלמוגים מגינות על חופי סילואט מפני הגלים, ולכן הם מתאימים במיוחד לשחייה ולשנירקול.

למי שרוצים לשרוף קלוריות, כדאי לטפס אל ראש מון פוט א או (Mont Pot à Eau) ולראות את צמחי-הכד - צמחים טורפים מוזרים. לאורך המסלול תראו דקלי קוקוס ענקיים וכן מרבי רגליים מפלצתיים, שבלולים וחלזונות. אפשר להגיע אל סילואט במסוק ממאהה, להצטרף לטיול מאורגן, לרכוש חבילת נופש או לשכור סירה עם משיט.

מומלץ לתכנן את הביקור בסיישל סביב הפעילויות הקוסמות לכם. התנאים המתאימים ביותר לגלישת רוח ולשיט שוררים בתחילתה ובסופה של עונת הרוחות הדרום-מזרחיות; בדרך כלל מדובר בסביבות החודשים מאי ואוקטובר. בחופים מסוימים התנאים טובים במיוחד כשנושבות הרוחות הללו, ובחופים אחרים - דווקא בעונת המונסונים.

התנאים המתאימים ביותר לצלילה שוררים בחודשים מארס, אפריל, מאי, ספטמבר, אוקטובר ונובמבר. הצפיפות ומחירי המלונות נמצאים בשיאם בחודשים דצמבר-ינואר ויולי-אוגוסט.

מספר החברות המציעות טיסות אל איי סיישל הולך וגדל, כך שכדאי לבדוק במשרדי הנסיעות מהי הדרך הקצרה והזולה ביותר אליהם. טיסות רבות יוצאות לכאן מאוסטרליה (דרך סינגפור), מאפריקה וממאוריציוס, וגם ישירות מלונדון. ספינות תיירים רבות עוברות בויקטוריה, אבל אין אליה הפלגות ישירות.

ויזות: ישראלים, כשאר המבקרים בסיישל, אינם זקוקים לוויזה; עם זאת, יהיה עליכם להציג כרטיס לטיסה חזרה או לטיסת המשך, אישור על הזמנת מקום לינה, והוכחה לכך שיש לכם די כסף לבלות כאן. אישור השהייה שתקבלו תקף למשך חודש וניתן להארכה. מס כניסה (Passenger Service Fee) בסך 50 דולר מוטל על כל המבקרים המבוגרים, ונכלל במחיר כרטיס הטיסה.
שעון: איי סיישל מקדימים את ישראל בשעתיים
חשמל: 240 וולט, 50 הרץ 

מדינה זו מטופלת על ידי שגרירות ישראל בקניה, שנמצאת ברחוב בישופ בניירובי. טלפון: 20-2710381; 20-2711684; 20-2716837.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...