פיוז'ן או קונפיוז'ן?
קרן צור מעט מאוכזבת מהקונספט של הספר "ששת במזרח הרחוק", שמנסה להציג את המטבח היפני, ההודי, התאילנדי והויאטנמי בכפיפה אחת. עדיין, היא מוצאת בו לא מעט מתכונים לעניין
בגלל שאני מתה על אוכל אסייאתי, חיכיתי לששת במזרח הרחוק כמו שהשרוטים של מלחמת הכוכבים מחכים לסרט נוסף בסדרה. כשהספר הגיע לידיי אפילו קצת התרגשתי, והסתערתי על המתכונים נכונה להכתים אותם בסויה וווסאבי, רק לעזאזל, לא נתנו לי ממש סיבות.
זה לא שהמתכונים בספר מאכזבים, מה שמאכזב זה הקונספט. מתברר שקשה לדחוס מטבח סיני, יפני, הודי, תאילנדי, אינדונזי, מלזי וויאטנמי לספר מתכונים אחד, וכשבכל זאת מנסים לעשות את זה, מתקבל משהו מאוד מבולבל: עוד לא הספקת לעלעל במטבח היפני ולהבין איך מכינים תמרי סושי, וכבר נחתת בדאל, תבשיל עדשים הודי ריחני, שאוכלים עם אורז מתובל. למה ככה? לא ברור.
יש כלל פשוט לבחון איכות של מסעדות: אם זאת מסעדה שמגישה בתפריט אוכל איטלקי, צרפתי, סיני וים תיכוני, שכח מזה, ותעבור הלאה. מסעדה שמתיימרת להתמחות בכל הרבה מטבחים נועדה לכישלון מראש. כשמיישמים את כלל "תפסת מרובה לא תפסת" על ספרי בישול, הרי ששת במזרח נופלת על בלבול, כי לא יגור אגדשי טופו עם ביריאני כבש לעולם, אלא בסיוטיו של שף פיוז'ן מטורלל.
ששת 2 צילום: מתוך הספר
מנות מתוך הספר. צילום: יחסי ציבור צילום: מתוך הספר
מנות מתוך הספר. צילום: יחסי ציבור צילום: מתוך הספר
ולמרות הדברים האמורים," ששת במזרח הרחוק" הוא עדיין ספר שימושי ויעיל למי שרוצה להתחיל לשוטט בנבכי המטבח האסייאיתי. "כשמבינים למה, הכל נעשה הרבה יותר פשוט"- זהו העיקרון המנחה של שיטת ששת שנועדה להקנות את יסודות הבישול בדרך ברורה, מסודרת וידידותית למשתמש. מתחילים עם העקרונות, הטיפים והסודות של כל מאכל, מתקדמים למתכון מדויק ומפורט וממשיכים לגיוונים והצעות הגשה מקוריות.
הספר מכיל 48 פרקים, שבהם למעלה מ-200 מתכונים ללהיטים ידועים כמו נודלס, טמפורה וסושי לצד מאכלים שקצת פחות מוכרים לחיך הישראלי, כמו גאדו גאדו (התשובה האסיאתית לסלט ניסואז) סמבל עגבניות (הסלסה של המזרח הרחוק) לאקסה (המרק הכי פופולארי במטבח האינדונזי) ושאבו שאבו (ארוחת חורף
יפנית בסיר אחד, שמכינים ליד השולחן כאשר כל סועד מבשל לעצמו את המנה).
הספר מלווה בלקסיקון מונחי בישול (שננו לעצמכם: טמאגו, ככה אומרים ביפנית חביתה) הסברים על הכלים הנחוצים למטבח האסייאתי (חוץ מווק, כדאי להצטייד גם במצקת סינית וסלסילת אידוי) ועל חומרי הגלם: קומבו (אצה יפנית להכנת ציר דאשי) טארה (תמצית טעם למרק ראמן) ומוזאמאן (מחית קארי תאילנדית צהובה).
ואם בא לכם להתחיל לשחק במגרש האסיאתי, עכשיו זה הזמן: בספר יש לא מעט מתכונים אולטימטייבים לימי הקיץ (כמו ראיטה, מטבל יוגורט הודי מרענן, או סלט מלפפונים ואצות), קלים להכנה ולעיכול, שלא דורשים הזעה לצד תנורים ומחבתות לוהטים, ויכולים להפוך את חום יולי- אוגוסט להרבה יותר נסבל.
"ששת במזרח הרחוק". הוצאת על השולחן. מחיר: 119 ש"ח.
נא להמתין לטעינת התגובות
