לה דולצ'ה ויטה
סילביה ונטוריני פנדי, שעומדת מאחורי אימפריית האופנה האיטלקית "פנדי", מגיעה לארץ בשבוע הבא לקבלת תואר כבוד מ"שנקר". בראיון לקראת ביקורה היא מספרת על אהבתה לחומוס ועל החברות עם מדונה ושרון סטון
לסיליביה פנדי יש קשר ישראלי משמעותי ביותר: אחותה, מריה תרזה, נשואה לאדריכל הישראלי שי פריש-פרי ולשניים תאומים בני שנה. "בכל פעם שהם חוזרים מביקור בארץ הם באים אליי הביתה עם פיתות טריות ומשלוח של פול,חומוס וסלטים מזרחיים. אני משוגעת על זה. הפעם אני מתכוונת לקנות בעצמי חומוס", אומרת סילביה.
לדבריה, "בזכות אחותי שנשואה לישראלי היו לי אלפי הזדמנויות לבקר בארץ, אך לצערי, בחיי אני מסוגלת לשלב נסיעות אך ורק אם יש להן קשר לעבודתי. אני שמחה שהפעם זה יוצא לפועל ואוכל לשלב עבודה עם מעט תיירות, אך בגלל המודעות שלי לישראל אני לא מתכוונת להיות תיירת רגילה".
"אני רוצה להכיר את הדור הצעיר, את העם שהצליח להפוך חיים בתנאי חירום לחיים מלאים בעשייה וביצירה. זה מסקרן ומעניין אותי כאחד, כל הניגודים הללו, למשל הניגודים בין ההיסטוריה של ירושלים לדינמיקה של תל אביב".
סילביה פנדי אמורה להגיע לארץ ביום שני ולשהות פה ארבעה ימים. בין היתר היא תבקר בתל אביב, בירושלים, בעין הוד ובזיכרון יעקב. במהלך הביקור תערוך לכבודה אסתר רוטר, מבעלי חברת "קסטרו", ארוחת צהריים חגיגית, שגריר איטליה בישראל, סנדרו דה ברנרדין, יערוך לכבודה קוקטייל והיא תקבל תואר עמית לשם כבוד מבית הספר לעיצוב "שנקר".
סילביה פנדי היא בתה של אנה פנדי ונכדתם של אדוארדו ואדל פנדי, בני הזוג שיצרו את המותג "פנדי" ב-1925. היא למדה עיצוב באיטליה ואחר כך בלונדון, ואת ניסיונה המקצועי החלה לצבור בבוטיק של "פנדי" בלוס אנג'לס.
בהמשך היתה אחראית מטעם "פנדי" על הכנת תצוגות האופנה והאירועים הבינלאומיים. ב-1987 החליטה החברה לפתח קו אופנה חדש לצעירים. היו אלה סילביה ואחותה מריה תרזה שהקימו את "פנדיסימה", שבתוך זמן קצר הפך להצלחה מסחררת.
חמש שנים אחר כך מעצב הבית האגדי של "פנדי", קרל לגרפלד, ביקש כי סילביה תתייצב לצדו. בתוך שנתיים היא קיבלה לאחריותה את עיצוב האביזרים של בית האופנה. לא עבר זמן רב עד שסילביה הוכיחה את כישרונה האישי ופרצה לתודעה העולמית.
בקולקציית סתיו-חורף של 1997 היא השיקה את תיק ה"בגט" (שקרוי כך משום שאפשר לשאת אותו מתחת לבית השחי, כפי שהצרפתים נוהגים לשאת את הבגט שלהם) שבתוך מספר חודשים הפך למותג מוצלח בכל רחבי העולם.
תיק אחר שהשיקה הוא תיק הספאיי (spy) שקרוי כך בשל הכיסים והתאים הרבים שיש בו. כל אחד מהתיקים הללו ממוספר, וסלבריטיז ידועי שם, בהן חברותיה האישיות מדונה ושרון סטון, מחזיקות
"כשהתחלתי להתעסק בעור, החברה כבר זכתה להכרה בינלאומית, אבל אני ביקשתי לערוך שינויים מרחיקי לכת שלא התקבלו בעין יפה בקרב כל השותפים. סברתי שאם אנחנו מוכרים בעולם בזכות אופנת עור יוצאת מן הכלל, עלינו להשקיע ולקבל הכרה גם עבור תיקים. לכן רציתי להיפטר ממוצרים שמצאו מקום בייצור ההמוני, ולקחתי על עצמי סיכונים".
"יום אחד דפדפתי בעיתון ומצאתי את מדונה מצולמת עם התיק שלי, בלי שאיש ייצור עימה קשר ומבלי שאכיר אותה. זה דחף אותי קדימה. אז הבנתי שעשיתי את עבודתי נאמנה".
מאז התפתחה החברות בין השתיים. "מה ששימח אותי מאוד היה לגלות שנשים כמותה וכמו שרון סטון או ג'וליה רוברטס בחרו בתיק עבורן ולא להופעה מעל גבי השטיח האדום. חיי היומיום שלהן מעניינים אותי יותר".
עם שרון סטון פיתחה סילביה קשרי עבודה של ממש. "במהלך שהותי בישראל, שרון סטון תציג בקאן עבודה משותפת שלנו", מספרת סילביה. "היא תציג שכמייה מקשמיר ותיק צד רחב לנסיעות מעור שהיא עצמה תדגמן ותמכור במכירה פומבית, כמו שרק היא יודעת ומסוגלת לעשות. כל ההכנסות יוקדשו למלחמה באיידס".
בשנה שעברה ציינה חברת "פנדי" 80 שנה להיווסדה. למרות מכירת מניות החברה לחברת "לואי ויטון" הצרפתית - מעמדה ותפקידה של סילביה ונטוריני פנדי לא השתנה.
פרט לעיצוב התיקים והאביזרים היא מופקדת כיום על עיצוב אופנת הגברים של פנדי, וביחד עם לגרפלד על עיצוב אופנת הנשים. "אני לעולם לא עוצרת", אומרת סילביה. "עבורי כל תצוגה היא לידה מחדש. אני מרגישה שעליי להוכיח את עצמי יותר. כל שישה חודשים אני מרגישה שאני עומדת במבחן יחד עם מעצבים נוספים, בתחרות קשה. בניגוד לבמאים או ליוצרים אחרים שמבטאים את עצמם כשהם מרגישים צורך ורצון - המעצבים מחויבים בכל קולקציה לעבוד בזמנים מוגדרים".
אחד הדברים הקשים בתחום הוא הצורך לחדש כל הזמן. כך, למשל, ניסתה סילביה לשנות את הדפוסים הרגילים של תצוגות האופנה. במקום דוגמנים ודוגמניות שצועדים על המסלול, החלו ב"פנדי" לעבוד עם במאים צעירים שיוצרים סרטים שבהם הקולקציה החדשה מוצגת בשטח, בחיי היומיום.
הסרט מוקרן למבקרי התצוגה, ורק בסיומו מוזמנים המבקרים לאולם התצוגות כדי לראות ולמשש את הבגדים. "אני סבורה שעולם התרבות משפיע וחשוב, ואני מאוד אוהבת להחליף דעות ורעיונות. זה זכה להצלחה רבה", אומרת סילביה.
ואיך משלבים עבודה כל כך קשה עם גידול שלושה ילדים (כיום בני 21, 18 ו-9)? "חייבים לוותר על משהו אם רוצים את שני הדברים גם יחד", מודה סילביה. "אני לא אמא או אישה ביונית. זה ברור שאתה חייב לוותר על דברים מסוימים.
"אני מרגישה שאני מוותרת על תחביבים שבהחלט הייתי יכולה למצוא בהם עניין מעבר לתעסוקה המקצועית שלי. לפעמים אני מוותרת על בילוי עם חברים כי אני מעדיפה להישאר בבית בחברת ילדיי. הייתי רוצה לצאת לסופי שבוע מחוץ לבית, ובמקום זאת אני מזמינה חברים של הילדים לבלות עמנו בבית. אני מקדישה להם הרבה זמן. הקשר הפיזי שלי עמם חשוב לי מאוד".
לדבריה, המזל הוא שילדיה כבר מספיק גדולים כיום. "התחלתי את האימהות שלי צעירה כשלא היתה לי את האחריות שמוטלת כעת על כתפיי. היום הם כבר גדולים ולא רוצים לשמוע ממני. אני מצליחה לשלב בין הדברים, אבל אני לא יכולה לומר לך שזה קל".
כדוגמה היא מביאה מקרה שבו בתה הקטנה התלוננה מדוע היא אף פעם לא באה לאסוף אותה מבית הספר. "אני מנסה לעמוד בציפיות כמה שאני יכולה, אבל לעתים אני לא מסוגלת", היא אומרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
