מצרים
מיקום: המזרח התיכון
בירה: קהיר
שטח: 1,001,450 קמ"ר
אוכלוסיה: 78,887,007
מטבע: לירה מצרית
דתות: 90% מוסלמים (רובם סונים) 9% קופטים
שפות: ערבית
מזג אוויר: מדברי – חם ויבש בקיץ חורף נעים
קידומת בינלאומית: 20
ההיסטוריה של מצרים היא בת כ-5,000 שנה. במדינה התפתחה תרבות מפותחת מאוד, שנשלטה על ידי הפרעונים. כבר בסביבות המאה ה-27 לפני הספירה נבנתה הפרמידה הראשונה ומצרים הפכה לאימפריה בעולם העתיק. אולם, מצרים נכבשה מאוחר יותר על ידי הבבלים, הפרסים ועל ידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפני הספירה. בהמשך היא נכבשה על ידי הרומים ולאחר נפילת רומא היא הפכה לחלק מהאימפריה הביזנטית. במאה השמינית היא נכבשה על ידי המוסלמים. במאה ה-12 לספירה עלתה לשלטון במצרים שושלת הממלוכים, ששלטה בה עד המאה ה-16 אז היא נכבשה על ידי העותומנים. בסוף המאה ה-19 נכבשה מצרים על ידי הבריטים.
ב-1869 נפתחה תעלת סואץ, שחיברה בין אירופה לאפריקה ואסיה. ב-1922 קיבלה מצרים עצמאות חלקית, ובמהלך מלחמת העולם השנייה התרחש באל-עלמיין אחד הקרבות המכריעים של המלחמה, שבו הצליחו הבריטים להביס את צבאו של רומל ולעצור את ההתקדמות הגרמנית.
לאחר המלחמה הפכה מצרים למדינה
ב-1956 פלשה ישראל לסיני בהתקפה מתואמת עם בריטניה וצרפת. ישראל כבשה את רצועת עזה וחצי האי סיני, אולם נסוגה חזרה. במלחמת ששת הימים שוב כבשה ישראל שוב את רצועת עזה וחצי האי סיני. במלחמת יום כיפור הצליחו המצרים לחצות את התעלה ולכבוש את המוצבים הישראליים בקו בר-לב, ובחזית הדרומית התנהלו קרבות קשים במיוחד. ב־1974 נחתם הסכם הפסקת אש שבו הוחזר אזור התעלה למצרים, ואשר סיים למעשה את מצב המלחמה בין מצרים לישראל.
בנובמבר 1977 ביקר נשיא מצרים דאז, אנואר סאדאת בישראל, ושנתיים לאחר הביקור נחתם הסכם השלום בין המדינות, במסגרתו החזירה ישראל את סיני למצרים וב-1989 גם את טאבה. סאדאת נרצח ב-1981 ומאז שולט במצרים חוסני מובארק.
למרות חדירת התרבות המערבית למצרים, רבים מתשוביה עדיין מקיימים אורח חיים מסורתי, בעיקר החקלאים. אולם מכיוון שמצרים מורכבת משילוב של מסורות, אפשר למצוא זה לצד זה בני נוער שאוכלים מקדונלדס, אנשי עסקים בחליפות מערביות וקשישים מעשנים נרגילה.
מצרים מפורסמת במיוחד בזכות הארכיטקטוקה והציור הייחודיים שלה – הפרמידות, הספינקס, כתב החרטומים והציורים שבפרמידות. בנוסף לכך, כמה דמויות בולטות בעולם הזמר והספרות הערבי והעולמי נולדו בה, בהם הזמרת הנודעת אום-כולתום, "האמא של מצרים" שמתה ב-1975, והסופר זוכה פרס הנובל נג'יב מחפוז. סופרים נודעים נוספים הם מוחמד חוסיין חייקל, יוסוף אידריס והסופרת אחדף סואיף, שהיתה מועמדת לפרס הבוקר היוקרתי.
הנוצרים הקופטים מציינים את חג המולד ב-7 בינואר; פסטיבל אבו-סימבל במקדש אבו-סימבל (פברואר) חגיגת "שם אל-נסים", היום הראשון של האביב (אפריל) פסטיבל הגמלים של דרום סיני (מאי) חגיגת יום הולדתו של הנביא מוחמד (יולי-אוגוסט) פסטיבל האומנות של איסמעיליה, אחד הגדולים בעולם הערבי (אוגוסט) חגיגות יום ההולדת של רעמסס השני במקדש אבו-סימבל (אוקטובר) שני חגים דתיים חשובים הם עיד אל-פיטר ששובר את צום הרמדאן ועיד אל-אדחה (חג הקורבן) שמסיים את העלייה לרגל למכה. התאריכים שלהם משתנים בהתאם ללוח השנה המוסלמי.
קהיר, בירת מצרים, היא עיר מרישמה ומלאת חיים שפועלת 24 שעות ביממה. זוהי עיר מאוד רועשת, מלאה בצפירות, ילדים שמשחקים ברחובות ורוכלים שמוכרים סחורה. יש בה ערבוב של העבר והווה, עוני ועושר והרבה מה לראות. נהגי המוניות בעיר אדיבים, חלקם הגדול דובר אנגלית, וכדאי להיעזר בהם בטיול בעיר כי המרחקים גדולים וקשה להתמצא במבוכיה.
אם נתקלים בנהג חביב במיוחד אפשר לסגור איתו על מחיר עבור יום שלם או יותר, שבמהלכו יהיה צמוד אליכם ויוביל אתכם בין האתרים ואף לטיול מחוץ לעיר, לפירמידות.
כדאי להקדיש כמה שעות לביקור בעיר הקופטית, החלק העתיק ביותר של קהיר, שנבנה כעיר מבצר רומית ונשמר היטב, על רחובותיו הצרים, עם הכנסיות הקופטיות. כנסיית הקדושים סרגיוס ובככוס (אבו-סרג'א בערבית) מהמאה הרביעית היא הכנסייה העתיקה ביותר בקהיר, ועל פי האמונה היא הוקמה במקום שבו ישו והוריו התגוררו בזמן שהיו במצרים. שרידי מבצר בבל בעיר העתיקה הם ככל הנראה המבנה העתיק בעיר. בקירות המבצר נבנו כמה מהכנסיות העתיקות בעיר, בהן הכסניית התלויה (אל-מולכה) שנבנתה מעל השער הדרומי של המבצר וחלקה נמצא מעל לפתח השער. המוזיאון הקופטי נמצא במבצר, ובו מוצגים יצירות אמנות ושרידים ממצרים הנוצרית.
הרובע הקופטי גם כולל בתוכו את בית הכנסת אבן-עזרא, בית הכנסת של "הגניזה" - אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19.
רובע אחר, מעניין וצבעוני, הוא הרובע המוסלמי. בין האתרים המוסלמים המרשימים ניתן לציין את מסגד אבן טולון שנבנה במאה התשיעית מלבני בוץ, הוא המסגד השלישי בגודלו בעולם; מסגד אל-אקמר (המסגד האפור) הוא מסגד קטן אבל בעל חשיבות ארכיטקטונית בקהיר; מסגד אמר אבן אל-עס מהמאה השביעית הוא המסגד הראשון שנבנה במצרים ו"משהד אל-אימאם א-שאפעי", קברו של מייסד הזרם הסוני באיסלאם.
אחד האתרים הפופולריים בעיר היא המצודה, מבצר ענק שבנה סלאח א-דין במאה ה-12. על פי האגדה, א-דין בחר את אתר הבנייה בשל האוויר הנקי שבו. הוא תלה חתיכות בשר ברחבי קהיר, ורק באזור המצודה הוא לא התקלקל תוך יום. במציאות, המצודה נבנתה במקום אסטרטגי שחולש על העיר. המצודה כוללת את ארמון מוחמד עלי, שלושה מסגדים ומספר מוזיאונים. מונומנטים מרשימים נוספים הם החומות העתיקות ושער הנצחון שנבנה במאה ה-11 כחלק מהביצורים של העיר. טיול ברובע מסתיים באזור השוק והבזאר הגדול חאן אל-חליל. מומלץ לדלג על הדוכנים שבתחילת השוק, שהם מלכודות לתיירים, ולהמשיך לעומק השוק, למקום שבו תושבי העיר עורכים את קניותיהם, להיכנס לאחד מבתי הקפה, להזמין כוס תה ועוגיות מתוקות ופשוט להביט בהצגה הכי טובה בעיר.
אחד השיאים בביקור בקהיר הוא הביקור במוזיאון המצרי, המוזיאון העשיר ביותר בעולם לממצאים ארכיאולוגיים. קרוב לוודאי שאפילו אוצרי התערוכות שבו אינם מכירים את כל החפצים הממלאים את מרתפיו. מספרים כי ממצאים מחפירות שלמות שבוצעו בעבר מונחים שם וטרם נחקרו. מומלץ לטייל במוזיאון עם מדריך, כיוון שממש קשה להגיע ללא הדרכה לתצוגות המעניינות ביותר, כמו, למשל, תערוכת החפצים שהתגלו בקברו של תות אנך אמון, המוצגת במוזיאון לאחר שעשתה סיבוב בעולם.
האוכל המקומי מזכיר אוכל ים תיכוני, אך הוא משופע בתבשילים כבדים. מומלץ לחפש מסעדות מקומיות המגישות יונים ממולאות וסלט חצילים משובח, שניים מהמאכלים הנפוצים ביותר.
מי שמחפש משהו קצת שונה מוזמן לבקר בשוק "יום שישי". זה לא מקום שאליו באים תיירים, אלא שוק שמושך אליו עשרות אלפי מעניי העיר שבאים למכור או לקנות כל דבר שניתן לשאר. שוק מעניין נוסף הוא שוק הספרים העתיק.
מחוץ לקהיר, על הגדה המערבית של הנילוס, נמצאת גיזה. כאן תוכלו לחזות בפירמידות הגדולות, השריד היחיד משבעת פלאי העולם העתיק, ובספינקס המרשים. שלוש פירמידות, שהגדולה ביניהן היא של המלך חאופ, ושתי הקטנות יותר הן של בנו ושל נכדו. כשני מיליון אבנים וחצי שמשקלן הכולל כמעט שלושה טונות הובאו ממרחקים לבניית הפירמידה הגדולה, שבנייתה החלה סביב שנת 2,500 לפני הספירה והשתתפו בה כ-20 אלף איש. לצד הפירמידות שוכן הספינקס הגדול, שומר הפירמידות. פגעי מזג האוויר לא גרעו מהדרו ומקסמו.
בערב מתקיים מופע אור-קולי באזור הפירמידות. גם למי שמוותר על המופע מומלץ לעבור באזור ולראות את התאורה המרשימה שמאירה את הפירמידות. טיול מעניין נוסף מקהיר הוא לסקרה, עיר המוות של מלכי ממפיס, שם יש קברים מפוארים עם חריטות וציורים של סצנות דתיות ושל כאלה הלקוחות מחיי היומיום במצרים הקדומה.
אלכסנדריה, העיר שהקים אלכסנדר הגדול כדי שתהיה בירתו החדשה, היא העיר השנייה בגודלה במצרים. אמנם המגדלור, שנחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק, והספרייה הגדולה כבר אינם, אבל עדיין ניתן לראות חלק מהתקופה שבה היתה מרכז פוליטי, תרבותי ואינטלקטואלי חשוב.
האמפיתיאטרון הרומי, היחיד במצרים, התגלה מתחת לבית קברות מוסלמי ב-1959 הכיל 700-800 מקומות ישיבה משיש. כמו כן, השתמרו בו שני פסיפסי רצפה מרשימים. המוזיאון היווני-רומי אוצר בתוכו כמה מומיות של בני אדם, וגם מומיה של תנין! בנוסף יש בו שרידים עתיקים, ארונות קבורה, תכשיטים ופסל ענק בצורת ראשו של מרכוס אנטוניוס.
הקטקומבות, מערות הקבורה, הם שילוב של פחד וקיטש. נכנסים אליהן דרך מדרגות לולייניות, שעוברות את הפיר דרכו היו מורידים גופות ואז מצטופפים לתוך אזור הקברים. בקבר הראשי יש פסלים מהמיתולוגיה היוונית, בהן מגן של האלה אתנה, הראש של מדוזה ונחש ענק עם כתר.
עמוד פומפיי הוא עמוד עצום מאבן גרניט אדומה שמתנשא לגובה 28 מטר וקוטרו 2.5 מטר. העמוד נבנה בשנת 297 לספירה בהוראתו של שליט מצרים, לכבודו של הקיסר דיוקלטיאנוס. בימי הביניים, כאשר הצלבנים כבשו את אלכסנדריה הם חשבו בטעות שהאפר של המצביא הרומי פומפיי הוצבו על העמוד, וכך הוא זכה לשמו.
מבצר קייטביי נחשב לאחד המבצרים החשובים במזרח התיכון, והגן על העיר מפני פולשים מהים מאז המאה ה-15. המבצר, שממוקם בכניסה לנמל המזרחי, נבנה בנקודה המדויקת שבה עמד המגדלור המפורסם.
עד למחצית המאה ה-20 היתה אלכסנדריה עיר הקיט הקיצית של מלכים ושל אצילים. גם כיום ניתן ליהנות מעשרות קילומטרים של חופים עם חול לבן, מים בצבע תכלת ומזג האוויר החמים.
לוקסור, שנבתה על חורבות העיר תבי העתיקה, מושכת אלפי מבקרים בשל שרידי המקדשים הגדולים והמרשימים שנשתמרו בה. מקדש קרנק, המקדש הגדול ביותר בעולם, נחשב להישג ארכיטקטוני מופלא. על שטח של 6,000 דונם ניצבים 134 עמודים עצומים בגודלם ובגובהם, שדרות של ספינקסים, פסלים, אובליסקים ובמרכז - האגם המקודש. מקדש קרנק ומקדש לוקסור, שנמצאים בגדה המזרחית של הנילוס, באזור שנקרא "עיר החיים", הם אתרי התפילה הגדולים ביותר שאי פעם נבנו.
כדאי להקדיש לפחות יומיים לביקור בעמק קברי המלכים ובעמק קברי המלכות שנמצאים בגדה המערבית של הנילוס, ב"עיר המתים". המראה הראשון הנגלה כשחוצים את הנילוס הוא גבעות צהובות של אבן גיר שבתוכן נחצבו הקברים. מלכי מצרים הפסיקו בשלב מסוים לבנות פירמידות ועברו לשיטת הקברים החצובים בסלע - פרוזדורים ארוכים שבסופם חדרי קבורה עשירים באוצרות ובחפצים שליוו את המלך הקבור במהלך חייו. על פי האמונה המצרית המשיך המלך לחיות בקברו, ולכן נקבר עם כל חפציו, ולעתים גם עם עבדיו. ניתן גם לשוט בנהר על בי ספינת מפרש מסורתית (פלוקה) ולהרגיש שחזרתם כמה אלפי שנים אחורה.
אסואן, 214 קילומטר דרומית ללוקסור, היא העיר הדרומית ביותר במצרים. העיר, שחלק גדול מתושביה הם ממוצא נובי, ציורית ומעניינת. ניתן לפגוש כאן בתרבות שונה וצבעונית, לבקר בשוק מעניין ולאכול במסעדות צפות על גדות הנילוס.
במרחק קצר מהעיר, באבו-סימבל, נמצא אחד המקדשים המפורסמים ביותר של מצרים העתיקה. לפני כ-3,000 שנה, בשנה ה-34 למלכותו, ציווה רעמסס השני לבנות לכבוד אשתו את מקדש אלת השמש חתחור. בפתח המקדש נחצבו בסלע ארבעה פסלים זהים, גדולי ממדים, בדמותו של פרעה כמלך צעיר. בשנת 1960, בשיתוף פעולה בין הממשלה המצרית לאונסק"ו, התקיים מבצע אדיר של העתקת המקדש ממקומו על מנת להצילו משקיעה באגם נאסר הגדול שנוצר באזור אסואן כתוצאה מבניית סכר גדול. מי האגם המלאכותי הציפו את המקדש ואיימו להטביעו. המקדש נמצא כ-25 קילומטר מהגבול עם סודן, בגדה המערבית של האגם.
חצי האי סיני מושך מיליוני תיירים בכל שנה בשל החופים הכחולים, אתרי הצלילה, המדבריות והאווירה הרגועה.
לפני כ-20 שנה פתחה מצרים למטיילים את אזור המדבר המערבי, הלוא הוא המשכו של מדבר סהרה הגדול, המכסה כשני שלישים משטחה. תיירים הרפתקנים מטיילים שם בדרכים העתיקות של שיירות הגמלים ולנים בנאות המדבר הירוקים והמקסימים הפזורים בשטח המדבר הגדול. זה המקום לפגוש שבטים מקומיים השומרים על אורחות חיים מדבריים קדומים.
שיט על הנילוס: הנילוס הוא עורק החיים שעליו מתבססת מצרים כולה. מבט במפה גיאוגרפית מלמד על קו כחול של הנילוס, משני צדיו קווים ירוקים של השפל ה החקלאית הצרה, ובהמשך רצועות עבות מאוד של צבע חום-צהבהב, המדבר. לצדי הנהר התבססה החקלאות, ובמשך השנים נבנו לאורכו כפרים וערים.
ויזות: ישראלים זקוקים לאשרת כניסה כדי לבקר במצרים. ניתן להנפיקה בקונסוליה המצרית ברחוב בזל בתל-אביב. טלפון: 5464151- 03
חיסונים: אין צורך בחיסונים
שעון: כמו ישראל
חשמל: 220 וולט, 50 הרץ
מידות: השיטה המטרית
התקופה המומלצת ביותר היא בחודשים מרס-מאי. בקיץ (יוני-אוגוסט) חם מאוד, ולכן לא מומלץ לטייל בדרום בתקופה הזאת. בחורף קריר בצפון.
ניתן לטוס מנמל תעופה בן-גוריון לקהיר או לעבור מאילת דרך מסוף הגבול בטאבה ולאחר מכן דרך סיני.
שגרירות ישראל נמצאת ברחוב איבן-אל מאלק 6 בקהיר. טלפון: 2-3321500
קהילה יהודית: הקהילה היהודית במצרים היא אחת העתיקות בעולם, ויהודים חיו במצרים כמעט ברציפות מאז חורבן בית המקדש הראשון. עד 1948 הקהילה היהודית במצרים שגשגה, אולם לאחר מכן חל שינוי לרעה ביחס של השלטונות כלפי היהודים, וכיום נותרו במדינה כמה עשרות יהודים קשישים בלבד.
נא להמתין לטעינת התגובות
