ראשי » סגנון ופנאי » תיירות » תיירות בעולם

אלבניה

NRG מעריב | 26/4/2006 10:17

שם: הרפובליקה של אלבניה
מיקום: דרום-מזרח אירופה
בירה: טיראנה
שטח: 28,748 קמ"ר
אוכלוסיה: 3,581,655
מטבע: לק
דתות: 70% מוסלמים 30% נוצרים
שפות: אלבנית, יוונית ורומנית
מזג אוויר: ים-תיכוני - הקיץ חם ויבש ובחורף קר ורטוב.
קידומת בינלאומית: 355

אלבניה: היסטוריה

האלבנים הם צאצאים של שבטים אילירנים ותרקיים שהתיישבו באזור בזמים קדומים. עם נפילת האימפריה הרומית, הפכה אלבניה לחלק מהאימפריה הביזנטית, אך היתה מוקד למלחמות בין הביזנטים לבין הסרבים והבולגרים. העותמנים כבשו את אלבניה במאה ה-15 והאיסלאם השתלט על המדינה.

אלבניה הכריזה על עצמאות ב-1912, אך נכבשה על ידי סרביה ב-1913. האזור היה שוב מוקד קרבות במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשכל מדינות הבלקאן

מנסות להשיג שטחים מאלבניה. ב-1939 כבשה איטליה את אלבניה, וממשלת הבובות שהוקמה במדינה הכריזה מלחמה נגד בעלות הברית ב-1940.

לאחר המלחמה הפכה אלבניה לקומוניסטית, אך בשלב מסוים ניתקה את קשריה עם מרבית מדינות העולם. בתחילת שנות ה-90 נפתחה אלבניה לעולם והחלה ליצור קשרים דיפלומטיים עם ארה"ב ומדינות אירופה. ב-1992 ניצחה המפלגה הדמוקרטית בבחירות, ומאז מנסים לכונן במדינה דמוקרטיה יציבה.

אלבניה: תרבות

עד לאחר מלחמת העולם השנייה התקיימו באלבניה שתי תתי-תרבויות: הגגים בצפון והטוסקים בדרום. הגגים, מרביתם מוסלמים, שמרו עד לאחר מלחמת העולם השנייה על מבנה שבטי, שגרר סכסוכי דמים ומאבקים בין שבטיים. האחריות המשפחתית נחה על כתפיו של אבי המשפחה, או של הבן הבכור, ונשים סבלו מנחיתות בולטת. "קוד לק" העתיק התיר לבעל "להכות את אשתו ולכבול אותה בשלשלאות אם היא לא מצייתת לו".

הטוסקים, שנכבשו על ידי העותמנים, היו פחות מסוגרים מבחינה תרבותית, אולם עד שנות ה-30 של המאה הקודמת הם חיו בחברה סמי-פיאודלית.

השפה האלבנית התפתחה מהשפה האילרית, והיא הנציגה המודרנית היחידה של ענף זה של השפות האינדו-אירופיות. המיתולוגיה האלבנית מורכבת מעלילות גבורה, פיות, ציידים, וגם נשר שהעניק למדינה את שמה ואת הסמל שעל דגלה.

בשל בידודה רב השנים של אלבניה, מעט מאוד מהספרות, המוסיקה או הקולנוע האלבניים חדרו למערב, אולם מאז נפילת הקומוניזם ישנה חשיפה גדולה יותר של אומנות אלבנית במערב. דוגמה בולטת לכך היא הסרט "טיראנה בשנת אפס", שהתחרה בפסטיבלי סרטים ברחבי העולם.

אלבניה: אתרים ואטרקציות

אלבניה היא אחת המדינות הקטנות והפחות מוכרות באירופה, אולם היא מציעה גם חופים ים-תיכוניים כחולים, טיולים בהרים, ביקור בכפרים מסורתיים ואתרים ארכיאולוגיים מרתקים.

טיראנה, הבירה והמרכז הכלכלי, פוליטי וחברתי של המדינה, היא עיר קטנה יחסית ונוח לטייל בה ברגל. הארכטקטורה במקום היא שילוב של סגנונוות - איטלקי, טורקי וסובייטי. במרכז העיר נמצאת כיכר סקנדרברג, שבה נמצאים מסגד את'ם ביי וכיכר השעון, ששניהם נבנו בתחילת המאה ה-19. סמוך לכיכר ממוקם ארמון התרבות, שהוא ביתם של תיאטרון האופרה והבלט וגם של הספריה הלאומית. במקום ישנם גם מסעדה ובתי קפה.

ניתן לעלות ולהשקיף על העיר מ"בית הקברות של הקדושים המעונים", שבתוכו נמצאת גם אנדרטת "אמא אלבניה". ממזרח לעיר מתנשא הר דאיטי וכשעה נסיעה מהעיר מחכים חופי הים האדריאטי. מבצר פרטרלה, מבצר מימי הביניים, נמצא דרומית לעיר, סמוך לכביש שמחבר בין הבירה לעיר אלבסן.

אלבסן עצמה, המרוחקת 54 קילומטר מטירנה, היא כיום עיר תעשייתית, אך היא שומרת על חלק מהמורשת העתיקה שלה. העיר נוסדה על ידי הרומאים במאה הראשונה לספירה, ויש בה חומות אבן עם 26 מגדלי שמירה, בעיר ישנם גם מרחצאות טורקיים מהמאה ה-17 וגם מסגד וכנסייה יפים.

עיר הנמל דורס היא העיר השנייה בגודלה באלבניה. זוהי עיר עתיקה מאוד, שנוסדה על ידי היוונים במאה השביעית לפני הספירה ובמשך מאות בשנים היתה עיר הנמל הגדולה ביותר לחופי הים האדריאטי. האתר המפורסם ביותר בעיר הוא אמפיתאטרון מהמאה השנייה שמכיל 15 אלף מקומות ישיבה ואתר קבורה נוצרי עם מוזייקות נדירות.

בעיר ישנו גם מוזיאון לארכיאולוגיה, ארמון המלך אחמד זוג ופסל של הגיבור הלאומי סקנדרברג. בכיכר המרכזית של העיר ממוקמים המרחצאות הרומיים. מחוץ לעיר ממוקם אתר הנופש דורס, שמציע חופים חוליים ומי ים חמים.

גיירוקסטרה שבדרום המדינה היא "עיר מוזיאונים" שבנויה על צלע הר וידועה בזכות רחובות האבן הצרים שלה. בתי המגורים מזכירים מגדלים מימי הביניים. מבצר העיר מהמאה ה-14 משקיף על העיר, ובתוכו נמצא מוזיאון לכלי נשק.

שקודרה בצפון-מערב המדינה ממוקמת ליד נהר וליד הכביש שמוביל למונטנגרו. זוהי עיר עתיקה מאוד עם היסטוריה עשירה. רבים מהבתים עשויים עדיין מעץ. העיר היא נקודת מוצא טובה לטיול באלפים האלבניים.

מבנים מעניינים בעיר הם מסגד שיח' זאמיל עבדאללה אל-זאמיל; "מוזאו פופולור", מוזיאון שמציג תערוכות של אומנות מודרנית לצד פריטים ארכיאולוגיים, והכנסייה הפרנציסקנית "ררוגה נדרה מיידה".

דרומית לעיר, על גבעה בגובה 130 מטר, נמצא מבצר רוזפה. על פי האגדה, רוזפה היתה אשתו של אחד משלושת האחים שבנו את המבצר, והם כלאו אותה בתוך אחד הקירות כקורבן לאלים. כיוון שהיה לה תינוק, היא ביקשה שיאירו את שדה הימני מחוץ לקיר כדי שתוכל להמשיך להניק ומאז זורם חלב מהמבצר. אמהות מיניקות מגיעות למקום עד היום למרוח את שדיהם במי החלב.

בדרך בין טיראנה לשקודרה נמצא קברו של הגיבור הלאומי סקנדרברג.

סרנדה היא העיר הדרומית ביותר באלבניה, והיא ממוקמת ממול לאי קורפו. בשנים האחרונות היא הפכה ליעד תיירות מבוקש באלבניה, בעיקר בקרב זוגות שיוצאים לירח דבש.

מרחק קצר מסרנדה נמצאים השרידים העתיקים של בוטרינט, שמוכרים כאתר שימור על ידי האו"ם. האתר יושב כבר בתקופה הפרהיסטורית. לאחר מכן התיישבו בו היוונים והרומים. בתקופה הביזטנית המקום שגשג, אך דעך בימי הביניים. האתר הוא חוויה אמיתית לכל מי שמתעניין בארכיאולוגיה, אולם מצבו הידרדר בשנים האחרונות.