איסלנד

NRG מעריב | 20/4/2006 15:03

נזירים אירים הגיעו לאיסלנד כבר במאה התשיעית, אולם הם נמלטו עם בואם של המתיישבים הנורדים. בסביבות השנה 1000 נכנסה הנצרות למדינה, למרות שעבודת האלילים שרדה עוד זמן רב. במשל כמה מאות נאבקה איסלנד

האיסלנדים הם צאצאים של ויקינגים, והדבר בא לידי ביטוי כיום בעיקר בשפה האיסלנדית, שמסרבת לקבל לתוכה מלים חדשות משפות זרות. דוגמה טובה לכך האי המילה האיסלנדית למחשב, "טולבה", שהיא חיבור של המלים הוויקינגיות מספר ונביאה.

גם השמות של האיסלנדים ייחודיים. תושבי המדינה קוראים אחד לשני רק בשמם הפרטי, ואפילו ספר הטלפונים מסודר על פי שמות פרטיים. שמות המשפחה לרוב מורכבים משם האב וסיומת של בן/בת.   

ספרות: לאיסלנדים עבר ספרותי עשיר, שעיקרו סאגות של מאבקים, קרבות, גבורה, דת וכיבושים. איסלנד היא גם מולדתו של זוכה פרס הנובל לספרות האלדור לאקסנס.

המוסיקה המסורתית היא שירי בוקרים ושירי ערש סוחטי דמעות, אך מחוץ למדינה התפרסמו דווקא  - להקת השוגרקיובס, ובמיוחד סולנית הלהקה לשעבר – ביורק. ייצוא מוצלח נוסף של איסלנד היא סדרת הטלוויזיה "המומינים".

תופעה תרבותית נוספת באיסלנד היא תחייתה של הדת הנורדית העתיקה אוסאטרו, שמתמקדת באיתני הטבע ובהרמוניה השוררת בטבע כפי שהיא מיוצגת בידי האלים הסקנדינביים העתיקים. הדת הזאת מסתדרת היטב עם העובדה ש-80% מתושבי איסלנד מאמינים בקיומם של אלפים. מנגד, כיום רק ילדים מאמינים בטרולים ומעטים בלבד ברוחות רפאים.

המזון המסורתי באיסלנד מתבסס על פירות ים ודגים לצד בשר מעושן. בעלי חיך אמיץ וקיבה חזקה מוזמנים לנסות את שלל המאכלים המסורתיים של חגיגת אמצע החורף – ראש כבש מבושל, אשכי ראם מוחמצים וכריש רקוב.

חגיגת אמצע החורף (ינואר-פברואר) פסטיבל האורות (פברואר).
יום הבירה (1 במרס).
חגיגת היום הראשון של הקיץ (אפריל).
פסטיבל האומנות של ריקיואוויק (מאי).
חגיגת "לילות האור" (יוני-אוגוסט).
חגיגת הימאים (יוני).
פסטיבל המוסיקה הקלאסית של רייקהולט (יוני).
פסטיבל הג'אז של איסלנד (ספטמבר-אוקטובר).

נשיא ההסתדרות הציונית לשעבר, מקס נורדאו, שסיקר את חגיגות המילניום להיווסדה של איסלנד ב-1874 עבור עיתון הונגרי, כתב ש"עדיף להיות כלב במלונה מאשר טייל באיסלנד". אבל כיום המציאות שונה לחלוטין. איסלנד מציעה אתרי טבע יחדויים, הכוללים קרחונים, מעיינות חמים, גייזרים, הרי געש פעילים, פסגות הרים מושלגות ומדבריות לבה נרחבים. בנוסף ניתן לחזות בשועל הארקטי, בדובי קוטב וליוויתנים. 

רייקיאוויק אינה דומה לאף בירה אירופית אחרת. מדובר באחת הערים הנקיות בעולם, שמשלבת אזור מודרני יחד עם רובע ישן מעניין, בתים מסוידים לבן ושורות של בנייני בטון צבועים בגוונים עזים.

בעיר ישנם כמה מוזיאונים, בהם המוזיאון הפתוח, שמציג את ההתפתחות של החברה האיסלנדית. אחד המוצגים המפורסמים ביותר במוזיאון היא דלת כנסייה משנת 1200, שמגולפת עליה סצינת קרב נורדית. לא הרחק משם נמצא מוזיאון האומנות המוניציפאלי, שאוצר בתוכו מגוון רחב של אומנות איסלנדית.   

העיר העתיקה הצבעונית היא מקום מושלם לטייל בו במשך היום, ובמיוחד בשקיעה, אז האדום, צהוב וכחול שבהם צבועים הבתים זוהרים. זהו גם המקום שבו נמצאים המסעדות המובילות ומועדוני הלילה של העיר. בלב הרובע משתרע אזור כפרי למראה, ובו פארקים, מדשאות, אגמים, שווקים ומוזיאונים.

כנסיית האלגרימור היא הבניין המוכר ביותר והשנוי ביותר במחלוקת באיסלנד. בגובה של 73 מטר, הצריח של הכנסייה מתנשא גבוה מעל בתי העיר. במתחם ישנו גם פסל של הוויקינגי הראשון שגילה את אמריקה - ליף אריקסן. 

מעט מחוץ לעיר נמצא סונדלאווגר רייקג'אוויקור, בריכת מים ענקית שמחוממת על ידי הר געש, שמהווה חלק חשוב מהמרקם התרבותי של העיר. מקומות נוספים שנמצאים במרחק קצר מהעיר הם הר אסייה, שממנו משתקף נוף מרהיב של העיר, ואגם טיורנין, שהוא גן עדן לצפרים.

אתרי התיירות המובילים של המדינה נמצאים בדרום האי - מפל הגולפוס (המפל המוזהב) והגייזרים. הגולפוס הוא הנהר החזק ביותר באירופה, ולמעשה מורכב משני אשדים. הוא נחשב בעיניי האיסלנדים לאחד מפלאי הטבע. רבים לתופעה  

בסמוך אליו נמצא הגייזר הגדול, שבעבר נחשב לאטרקציה המובילה במדינה. במאה ה-19 היה ניתן לחזות בהתפרצויות מים בגובה של 80 מטר, אולם הגייזר כבוי מאז 1916, וכל הניסיונות להשיבו לחיים כשלו. אבל אל דאגה, 20 מטר ממנו נמצא גייזר נוסף שמתפרץ כל 5-10 דקות, ושלוח סילונים בגובה של 20 מטר.

שמורת מיבאטן (Myvatn) בצפון-מזרח המדינה הוא אתר שימור מאז 1974 ואחד מאתרי התיירות המובילים באיסלנד. זהו אזור גיאולוגי פעיל מאוד ומדהים ביופיו, שכולל בריכות בוץ מבעבעות, מכתשים וולקניים, שדות לבה ומפלים. ניתן גם לצאת מכאן לטיולים בפארק הלאומי יקולסאורגליופור ולמערות הקרח בקברקפייל.

90 קילומטר מרייקיאוויק נמצאים חצי האי סנאפלסנס וקרחון סנאפלסג'וקול, שמזוכר בספרו של ג'ולס ורן, "מסע  אל בטן האדמה". חצי האי מלא למערות לבה, מפלים ומעיינות חמים. במקום גם נמצא "ההר הקדוש" (הלגפל). האגדה מספרת שכל מי שמקיף שלוש פעמים את הקבר שבהר, מבלי לומר מילה, להביט לאחור או לחשוב מחשבות שליליות, יזכה במשאלה.

חובבי הסרטים, או סתם חובבי טבע, מוזמנים לקפוץ לביקור בלגונה הכחולה, וליהנות מטבילה במים של 40 מעלות כשמסביב פסגות מושלגות. הלגאפל

אגדה נוספת נסובה סביב קרלינגארסקארד, שפירושו "מעבר המכשפות". על פי האגדה, המקום היה רדוף על ידי רוחה של טרול ממין נקבה, עד שחזרה אל תוך עמוד האבן שלרגלי קרלינגארפיאל ההר שבצד המזרחי של המעבר. בקרבת מקום יש אגם שבו נהגה המכשפה לדוג.

במאה ה-19 דיווח תושב מקומי על כך שמצא שראה עקבות ענקיים מובילים אל המים, וכן דווחו מספר אנשים שראו יצורים שדומים למפלצת מלוך נס שבסקוטלנד. אסור לפספס – כמעט בכל לילה בהיר ניתן לחזות בזוהר הצפון, שצובע את השמיים במגוון צבעים עזים ומרשימים.

עונת התיירות מתחילה באופן רשמי ב-31 במאי ומסתיימת ב-1 בספטמבר.

אין טיסות ישירות בין ישראל לאיסלנד, ולרוב הכי זול לטוס לקופנהגן ומשם להמשיך לרייקיאוויק. ניתן להגיע גם באמצעות במעבורת.

ויזה: ישראלים אינם זקוקים לוויזות לשהייה של עד שלושה חודשים
חיסונים: אין צורך בקבלת חיסונים
שעון: איסלנד נמצא תשעה אחרי ישראל
חשמל: 220 וולט, 50 הרץ
מידות: השיטה המטרית

אין נציגות ישראלית באיסלנד. השגרירות המטפלת המדינה היא השגרירות בדנמרק, שנמצאת ברחוב שטראנדגאדה 89 בקופנהאגן. טלפון: 4509900 354.

יהודים כמעט שלא היגרו לאיסלנד, ולמעשה אין בה קהילה יהודית מבוססת. בשנת 1945 נרשמו באיסלנד תשעה יהודים בלבד.

הוסף תגובה

הגיבו

כתוב לעורך

שלח לחבר

שתף