פחות אנורקסיות בקרב נערות דתיות
מחקר: ככל שרמת הדתיות מגובשת וגבוהה יותר, כך פוחת הדחף לרזון ושביעות הרצון מהגוף עולה. וכן, יש לכך קשר עם מעמד האשה בחברות מסורתיות
במחקר, שנערך בשיתוף שירה גפן ופרופ' אורה גילבר, השתתפו 320 נערות דתיות בכיתות ט'-י"ב, אשר מילאו שאלונים שעסקו במידת דתיותן, עמדותיהן בנושאים שונים והתנהגויות שלהן הקשורות בהפרעות אכילה ודימוי גוף. הממצאים הראו כי ככל שרמת הדתיות מגובשת וגבוהה יותר, כך יפחת הדחף לרזון, יעלו הערך העצמי, דימוי הגוף ומידת שביעות הרצון מהגוף, וכן תפחת ההתעסקות הרבה סביב אוכל ומשקל.
"רמז לתוצאות הללו קיבלנו במחקר קודם על הפרעות אכילה באוכלוסייה בישראל. שם גילינו כי בחברות מסורתיות יש הרבה פחות הפרעות אכילה מאשר בחברות מודרניות. הדבר נכון לחברה הערבית למשל. כשמוסד המשפחה מובנה, כשהתפקיד המיגדרי של האישה מוגדר - כפי שקורה בחברות מסורתיות, יש פחות בעיות של דימוי גוף", אומרת פרופ' לצר.
"אחד ההסברים האפשריים לממצאים במחקר זה הוא שהחברה המערבית מקדשת את הרזון כערך חשוב, המייצג שליטה עצמית, עצמאות וסטטוס חברתי גבוה. לעומתה, החברה הדתית מכוונת את האישה כבר מגיל צעיר להצליח בתפקידיה כאם וכרעיה ודואגת לתת חשיבות יתרה לפעילות בתוך הבית". עוד ציינה פרופ' לצר כי נערות דתיות נותנות דגש על ערכים מסורתיים כגון צניעות ופשטות, "ככתוב, 'כבוד בת מלך פנימה'".
אנחנו מבולבלות
"החברה החילונית מייצרת הרבה בלבול. התפקידים המיגדריים לא מובחנים, האפשרויות האידיאולוגיות פרוצות, הבחירות כמעט אינסופיות. אנחנו יודעים מהספרות המקצועית באופן חד משמעי, כי בלבול אחראי לתחושות של דימוי עצמי נמוך וביטחון עצמי נמוך, ואלה מביאים להפרעות אכילה".
את הבלבול הזה אפשר לראות גם בקרב האוכלוסייה הדתית. במחקר נמצא כי ככל שהנערה הדתית צעירה יותר ורמת האמונה הדתית שלה נמוכה יותר, היא תדווח על תופעות רבות יותר הקשורות להפרעות אכילה. "הנערות הצעירות אינן בוגרות מספיק ועדיין לא גיבשו את זהותן ולכן הן מבולבלות גם בנוגע לזהותן הדתית, לערכים ולחלוקת התפקידים בין המינים
בבית. הדבר נותן את ביטויו גם בערך עצמי ודימוי גוף נמוכים יותר", מסבירה פרופ' לצר.
"המסר העיקרי הוא שיש חשיבות גדולה לדיאלוג בין חברות מסורתיות לחברות מודרניות. החברה המודרנית אחראית לצמיחה בלתי רגילה ולעלייה במעמד האישה, אך היא גם אחראית לאובדן ערכים של אחריות לכלל ומשפחתיות, ועל כך היא משלמת מחיר כבד. יש צורך באיזון".
לדברי פרופ' לצר, תוכנית המניעה גם כן צריכה להישען על העצמת נשיות, גיבוש תפקידים מיגדריים, ונתינת תחושת שייכות וכיוון. תוכניות מניעה שעוסקות בדיאטות, רזון או שומן עושות יותר נזק מתועלת. פרופ' לצר: "מניעה טובה לא עוסקת בגוף, היא עוסקת בערכים".
נא להמתין לטעינת התגובות
