להתבגר בגוף ובנפש
תחילתה בגיל 10, עם התחלת ההתפתחות המינית, וסיומה בגיל 18, עם הגיוס לצה"ל. ההתבגרות, כל השינויים, פיזיים כמו גופניים
תקופת "גיל ההתבגרות" מוגדרת תקופה המקשרת בין ילדות לבגרות. תחילתה בגיל 10-12 שנים, עם התחלת ההתפתחות הגופנית-מינית, וסיומה בחברה הישראלית נקבע לגיל 18 שנים, עם הגיוס לצה"ל (בארצות-הברית מוגדר גיל התבגרות עד גיל 21-24 שנים).
יש לזכור כי בני נוער בגיל ההתבגרות אינם קבוצה אחידה והומוגנית. יש חוסר אחידות בין שלבי ההתפתחות הגופנית, הרגשית והחברתית. שלבים אלו עובר כל מתבגר בדרכו האישית והייחודית.
השינויים הכרוכים בכניסה לגיל ההתבגרות מופיעים בנערות סביב גיל 10-12 שנים, ואצל הנערים בגיל 13 שנים. בתקופה קצרה זו מתרחשים גדילה לגובה, עלייה במשקל ושינויים במבנה הגוף. בגיל ההתבגרות מושגים 25 אחוז מהגובה הסופי ו-40 אחוז מהמשקל הסופי. במקביל, יש שינוי הדרגתי בצורת הגוף: התרחבות באזור הירכיים (נשים), עור שומני, פצעי בגרות, העמקת הקול הגברי ועוד.
המאורע הבולט המציין התבגרות בקרב הנערות הוא קבלת המחזור החודשי, שמופיע כשנתיים לאחר תחילת הצמיחה המהירה לגובה. את תחילת השינויים הפיזיולוגיים וקצב הופעתם קובעים גורמים שונים, בהם רקע משפחתי-גנטי, תזונה ומצב הבריאות הכללי של הנער או הנערה.
כיום, הגיל הממוצע בעולם המערבי לקבלת מחזור הוא
מתי נאמר שההתבגרות המינית מתעכבת? כשלדוגמה לא יופיעו סימני מין (ניצני שד, שיעור) בבנות בגיל 13-14, ובבנים בגיל 14 שנים. במקרים אלו יש מקום לפנות לרופא המטפל.
בנוגע לשאלה "לאיזה גובה הוא או היא יגיעו?", התשובה מעט מורכבת, אך אפשר לומר שבדרך כלל גובהו של הילד ניתן לחיזוי כממוצע גובהם של הוריו, פחות או יותר. מתי יש לחשוד בעיכוב גדילה? בעיקר אם הוכחה עצירת גדילה יחסית למדידות קודמות - שאותן יבצע רופא הילדים ויחליט על הצורך בבירור רפואי. וכרגיל, לאחר שנים של מחקר, מתברר שצדקו הסבתות: "אם תאכל תגדל".
את תחילת ההתבגרות מאפיין המעבר מתלות בהורים לעצמאות וזהות עצמית. המתבגר מגלה פחות עניין בפעילויות ההורים, מתרחק מהם בהדרגה ומקדיש את רוב זמנו לפעילות עם בני גילו, ובהמשך משתלב בחברה השוויונית. ההבשלה הפסיכולוגית של המתבגר כרוכה בתופעות של מרידה בסמכות ההורים, ועל כן לא נדירה יצירת מתחים בינו לבין הוריו. מצבי הרוח המשתנים והבלתי צפויים תורמים גם הם למתחים אלו.
השינויים הגופניים המהירים גורמים להתעסקות יתר של המתבגר בדימוי הגוף שלו ובהופעתו החיצונית. כך אפשר למצוא את הנער או הנערה מבלים זמן רב מול המראה בחדרם בעת החלפת בגדים או שקידה על תסרוקתם, כשהתוצאה הסופית אינה משביעה, בדרך כלל, את רצונם.
סביב הגילים 15-17 מתפתחת החשיבה האבסטרקטית, ואז נמצא את הלהט, השמור רק לבני הנעורים, בטיעונים אידיאליסטיים וסלידה מפשרנות וצביעות.
עייפות, שנת צהרים ושינה מאוחרת בערב הן התנהגויות מוכרות בגיל זה. רוב המתבגרים מגלים סימני עייפות וישנים הרבה. קשה להם לקום בבוקר, והמריבות בשל ההליכה לישון ב"שעה סבירה" נפוצות.
חלק לא קטן מהבנות נעשות לצמחוניות על רקע של הזדהות עם החיות ונגד "ההרג הלא מוסרי" שלהן. לבנות אלו נטייה לפתח אנמיה, ורצוי מאוד לדאוג לתכנון תזונה מאוזנת בעזרת דיאטנית, כמו גם בדיקות דם תקופתיות לרמת ברזל וויטמין 12-B.
ההתעסקות בדימוי הגוף בצד המסרים בתקשורת גורמים לאידיאל רזון בלתי מושג, בעיקר אצל בנות. בגילים אלו קיימת הסכנה להתפתחות הפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה). על ההורים לשים לב להתעסקות בלתי פוסקת במזון ותכולת הקלוריות שבו, על חשיבה כפייתית בנושאי השמנה, ורצון לרזות בלא משקל יעד. אם מופיע אחד או יותר מסימנים אלו אצל המתבגרת - כדאי מאוד להיוועץ ברופא הילדים! אבחון מוקדם תורם להצלחת הטיפול במחלות מסובכות אלו.
יש לעודד את המתבגרים לעסוק בספורט, מתוך השיבה על בריאותם הגופנית והנפשית ויצירת הרגלי חיים נכונים. בגיל זה נבנית מסת העצם הקריטית, והעיסוק בספורט תורם לה ומונע אוסטיאופורוזיס בעוד כמה עשורים. למרות חשיבותו של הספורט, יש להימנע מעיסוק אובססיבי בספורט שאינו במסגרות המתאימות לכך. זכרו גם, כי כיום כל עיסוק בספורט תחרותי מחייב בדיקה מיוחדת אצל רופא ספורט.
הרצון לפתח זהות עצמית, לפרוץ גבולות ולהוכיח "הצטיינות" בקרב קבוצת הייחוס, הוא הסיבה שבגיל זה התחילו לעשן רוב המעשנים הבוגרים, וכן עולות הדרישה לאופנוע ושאר התנהגויות מסוכנות (אלכוהול, נהיגה בשכרות, סמים). המתבגרים עצמאיים ברוב פעולותיהם, וגם שואפים להסתגר בקרב בני גילם ולהתרחק מן ההורים. עובדות אלו מקשות על המעקב ההורי ההדוק, המובן מאליו בגילים יותר צעירים. עם זאת הסיכון לבריאותו וחוסנו הרגשי של מתבגר הם גבוהים דווקא בגיל זה!
על תוותרו! שאלו, חקרו, שמרו על קשר חיובי ובונה, תנו חיזוקים ולא איומים. קרבו אותם, צאו עמם לצעדה או לחלופין לבילוי משותף, תנו להם גיבוי והישארו מעורבים. אל תהססו לבקש עצה מקצועית.
לקראת סיום תקופת ההתבגרות, יורדת חשיבותם של ערכי הקבוצה, המתבגר נעשה נינוח בנוגע לערכיו וזהותו שלו, והוא מתחיל להקדיש זמן לבילוי עם אדם אחד - בן המין השני. מגיל 17 ואילך מתחיל תכנון התוכניות לעתיד, מתפתחת היכולת לדחיית סיפוקים ולפשרנות. בתקופה זו המתבגר אף מקבל מחדש את עצות ההורים וערכיהם, לאחר שגיבש לעצמו זהות עצמאית.
ואם הגענו עד הלום, נראה שכן הצלחנו לעשות משהו בסדר... ועברנו את גיל ההתבגרות בשלום.
הכותבת מומחית ברפואת ילדים, מכבי שירותי בריאות
נא להמתין לטעינת התגובות
