אשתי היקרה, נולד לי בן
מה אם לפתע מתברר שלבן הזוג יש ילד מהצד? תחילה חשים הלם ועלבון, אחר כך חושבים בהיגיון. יותר ויותר נבגדים מוחלים על כבודם, נמנעים מפירוק הנישואים ומתייחסים לילד החדש כחלק מהמשפחה
"הוא כבר בן שבע ורק לאחרונה בעלי הכיר בו, כי לא ידע על כך דבר. הוא אינו מתכוון להתעלם מהעובדה שהילד הזה הוא בנו לכל דבר, הוא אפילו כל כך דומה לו", מספרת רננה. "אני לא רוצה להיכנס לפרטים טכניים, לתחושת העלבון וההלם ולרצון להעיף אותו לכל הרוחות. אני גם לא רוצה להיכנס לעניין הכלכלי הנלווה שיש עכשיו עוד נפש שצריך לגדל וזה עולה הרבה כסף. אני רק רוצה לומר דבר אחד: הילדים אינם אשמים. לא הילדים שלנו ולא הילד שנולד כתוצאה מהרומן המזדמן. אני החלטתי להתייחס לבן הלא חוקי של בעלי כבנו לכל דבר וכאח לילדים שלנו. לשמחתי נתקלתי בדמות נשית נוספת: האמא של אותו ילד היא אישה אינטליגנטית וחמה, ששיתפה איתי פעולה ומתייחסת לילדים שלי ולבן שלה באותה דרך.
"שיהיה ברור, אין פה איזו משפחה אחת גדולה ומאושרת. אני נחנקתי מהמצב, והכול מאוד ברור ומאוד מדויק. אני לא נפגשת עם האמא, אבל כלפי חוץ העניינים מאוד מסודרים. יש שעות קבועות וימים קבועים, וכשהילד בא אלינו הוא מרגיש ממש בבית. התוצאה היא שהדור הצעיר שגדל פה, אינו נפגע בגלל הבלגן שעבר עלינו. בהתחלה זה היה קצת מוזר, אבל התרגלנו".
תופעת הילדים מחוץ לנישואים תופסת תאוצה. יותר ויותר בני זוג מגדלים ילד כתוצאה מקשר רומנטי מהצד. במתירנות של שנות המילניום אין פלא שהאישה החוקית מוכנה לקבל את הילד שנולד לבעלה כתוצאה מקשר רומנטי מחוץ לנישואים, ואף להסכים להסדרי ביקורים בביתה. במקרים הטובים יותר מתייצבת האישה לצד בעלה למרות הקושי הרגשי. במקרים הטובים פחות, היא מתעלמת מהמצב החדש ואף מתנכרת לילד שהתווסף למשפחתה מאחורי גבה.
אבל התופעה לא תמה בכך. לאחרונה עולה מספר המקרים בהם מבקשים אבות לערוך בדיקת רקמות לילדיהם, מחשש שבת הזוג בגדה בו והילד שנולד ואותו גידלו אינו ילדם. בבתי המשפט קיים מספר תיקים בלתי מבוטל שבהם
סיפורם של בני הזוג חנה ודוד (כל השמות בדויים) מהמרכז, בני 40 פלוס, הנשואים יותר מעשור, ממחיש תופעה נוספת. מדובר בהורים לשני ילדים, שמקיימים קשר זוגי סביר. לאחר מספר שנות נישואים החלה האישה לנהל קשר רומנטי עם גבר פנוי, נקרא לו גדי. הקשר נמשך מספר חודשים, והאישה הסתירה אותו מבעלה.
עם הזמן החלה להרגיש שמשהו חורק במערכת הכפולה. גדי המאהב, שהפגין רגשות חמים, התברר כפרטנר ליחסי מין בלבד. חנה החליטה לנתק את הקשר איתו ולחזק את הזוגיות עם בעלה. אלא שלפני שהקשר ביניהם נותק, היא זכתה למתנת פרידה לא צפויה מגדי: היא הרתה לו. הפרידה ממנו התרחשה במהלך ההיריון, והקשר נותק לגמרי לשש שנים. לחנה נולדה בת מבלי שבעלה, דוד, היה מודע לאפשרות שזו איננה בתו.
כעבור שש שנים חודש הקשר בין חנה לגדי, שהבטיח לה כי כעת הוא בשל לקשר זוגי איתה, על כל המשתמע מכך. חנה התפתתה ושקלה ברצינות לעזוב את הבית ולעבור להתגורר עם המאהב לשעבר. כעבור זמן קצר גילתה חנה כי שוב הולכה שולל: התברר לה שגדי מעורב במעשי אלימות ובעבירות סמים. חנה הודיעה לגדי שהזוגיות ביניהם לא תוכל להתממש, ובתגובה איים עליה שהיא תצטער על כך.
ואכן, תוך זמן קצר החל להטריד אותה ולאיים עליה עד כדי הפצת הסיפור והוצאת דיבתה במקומות שונים, לרבות מקומות העבודה שלה ושל בעלה. גדי הגיש תביעה שלפיה תוכר אבהותו על הילדה, וביקש בדיקת רקמות להוכחת דבריו. חנה נאלצה לספר לבעלה את האמת. הבעל קיבל קשה את הבשורה, אבל בהמשך הבטיח לאשתו לתמוך בה במאבקה מול המאהב לשעבר כדי שחייהם יחזרו לשגרה.
"הנושא שעומד לנגד עיני בית המשפט הוא טובת הילדה", אומרת עו"ד פיק, המייצגת את השניים. האם יהיה זה לטובת הילדה לבדוק מיהו אביה הביולוגי באמצעות בדיקת רקמות, או שעדיף לה להמשיך את חייה עם אמה ועם משפחתה המגדלת אותה זה שש שנים ועם גבר שהיא מכירה כאביה היחיד? לדעתי, האבהות הפסיכולוגית, הרגשית והנפשית של הילדה חשובה במקרה זה מהאבהות הביולוגית, דבר שהוא נכון ברוב המקרים מסוג זה. על אחת כמה וכמה במקרה שבו האיש הטוען לאבהות, נוהג בדרך השוללת ממנו את הכשירות לשמש כאב" (אלימות ועבירות סמים)".
מניסיונך , עד כמה רחבה התופעה?
"העובדה שאצלי מונחים כרגע כמה מקרים דומים, מראה על תופעה, ואני לא עורכת הדין היחידה בשטח. אני מנסה להיזכר במקרים דומים שהיו לפני שנים, ולא זוכרת מצבים כאלה. בטח לא בדור של הוריי ולא בדור שלי, שהוא דור ביניים לדור החדש, שממנו עולה התופעה".
מה הסיבה?
"אני חושבת שזה בא ממתירנות, מהעובדה שערך המשפחתיות יורד משנה לשנה ומריבוי מקרי הגירושים. אני לא חושבת שפעם לא היו מקרים דומים, אבל בטח לא באותו היקף. פעם הסתירו מקרים כאלה. אנשים התביישו להודות שהם בגדו, או שנולדו להם ילדים מחוץ לנישואים, שלא לדבר על כך שאמא היתה מוכנה להכיר בילד שנולד לבעלה מאישה אחרת. הזמנים השתנו ואיתם מתרחבת התופעה".
כשטובת הילד מעל לכל דבר, עולה השאלה המוסרית: האם בכל מקרה מומלץ לדעת מיהו האב הביולוגי? בהקשר זה מזכירה עו"ד פיק כי רק לפני מספר חודשים פסק בית המשפט העליון בפרשת תינוק המריבה כי במקרים מסוימים טובת הילד היא להמשיך ולגדול במשפחה שאינה משפחתו הביולוגית, על אף שהוריו הביולוגיים תובעים עליו חזקה, מפני שהורגל לחיות אצל המשפחה המאמצת. "המקרה הנדון של חנה ודוד הוא אפילו מובהק יותר, מכיוון שהילדה גדלה מאז לידתה ועד גיל שש במשפחה נורמטיבית, ואינה מודעת לאפשרות שייתכן שיש אדם אחר, שיש ספק שהוא אביה הביולוגי".
באילו מקרים נוספים נתקלת?
"יש תיק נוסף של בני זוג בני 50 פלוס ממרכז הארץ הנשואים בטוב זה עשרות שנים. הגבר ניהל קשר מזדמן עם אישה, לא ייחס לכך משמעות רבה, אבל כתוצאה מהרומן נולדה לו בת. למרות הקושי שבדבר הבעל סיפר על כך לאשתו שעברה משבר קשה, אבל לבסוף החליטה לתמוך בבעלה ולשמר את הנישואים. אם הילדה הגישה תביעה להכרה באבהות הבעל ותביעת מזונות. בבדיקת הרקמות שנערכה נמצא שאכן הבעל הוא אבי הילדה, ולכן החל דיון בבית המשפט בתביעת המזונות".
"הנקודה המעניינת במקרה זה", לדברי עו"ד פיק, "היא נכונותה של האישה החוקית לקבל את הילדה לביקורים בביתה למשך ימים רצופים, כולל בכל סוף שבוע שני ובמחצית החופשות והחגים. גם האופן שבו התייצבה לימין בעלה, למרות בגידתו ותוצאותיה ולמרות הקושי הרגשי שנגרם לה, הוא יוצא דופן".
אז בסופו של תהליך, טובת הילד היא החשובה ביותר?
"הכרעות בתי המשפט ניתנות מתוך הרבה מאוד שיקול דעת. השופטים תמיד יסתמכו על חוות דעת של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, משום שבית המשפט רוצה לדעת מהי טובת הילד, מה ההשלכות הרגשיות-פסיכולוגיות עבורו ואיך זה ישפיע על המשך חייו. לא ניתן להתייחס לדברים בהיבט הצר של תביעת מזונות או סדרי ביקורים".
הפסיכולוגית ורדה רזיאל-ז'קונט נותנת טיפ מעשי: "אני בעד שהאישה תבלע את הצפרדע, כי יש פה ילד שלא ניתן להתעלם ממנו. אני לא יכולה להצביע על גידול בתופעה, אבל יכולה לומר בוודאות שהרבה יותר רווקות מחליטות להביא ילדים לעולם ולא מוכנות גם לשתוק. צריך לזכור שקודם כל ולפני הכול יש ילד שלא חטא ולא פשע, ומוסרית האבא חייב לו. אני לא ממליצה להיות בעורה של האישה שמגלה יום אחד שלבעלה יש ילד מחוץ לנישואים. אבל אם יש שם זוגיות טובה ומדובר במעידה חד-פעמית, אני ממליצה לבלוע את הצפרדע הזו, לתמוך בבעל ולעבור כמשפחה את הפרויקט החדש הזה. מה שקורה בשטח זה לא עוד טרנד. יותר ויותר רווקות מעיזות ללדת ילדים לגברים נשואים, רק שהן לא מוכנות לעבור על זה בשתיקה".
נא להמתין לטעינת התגובות
