רשת האופנה טאג וומן לא מספקת את הסחורה
בדים זולים, גימורים לא ראויים ומוסיקה מחרישת אוזניים
צפייה בתמונות המלוות, אישרה שביקורי בחנות לפני מספר חודשים, אכן היה באותו מקום. ועדיין, נדמה כי מילון המונחים שלי ושל בעלי החברה אילן לוי, לירן דרי ושגיב הלוי, מכיל בתוכו פרשנויות אחרות למילים "אירופאית", "רעננה" ו"קונספט".
לא מצאתי, גם כשחיפשתי בתא ההלבשה ומאחורי הקופה, שום רעננות או קונספט עיצובי.
להפך, החנות הייתה עמוסה בסחורה, הקולבים זעקו לקצת אוויר על המוט, ומוזיקת הדאנס הצעקנית בחלל, הייתה גורמת למלכת אנגליה והקולגות מנסיכות מונקו האנינה פריחה בכל הגוף.
וזה קורה דווקא החורף, כאשר הקולקציה של המותג עוצבה על ידי בוגרת שנקר שרה לוי, תחת הכותרת "מהאצולה הבריטית הויקטוריאנית אל העליזות הדרום אמריקאית, דרך סגנון המלוכה של הצאר הרוסי ועד הסגנון ההיפי שיק בהשראת הוודסטוק של שנות ה-70'." הבנתם משהו? אני לא.
מרוב התחכמות מילולית, מישהו במותג שכח לשים את הדגש על העיצוב, שלא לדבר על בחירת הבדים
מבחוץ ודאי נשמע כאילו אני יורק אש סתם ללא סיבה, אלא של"Tag Woman", המצהירה על עצמה כמי שרוצה לעמוד בקו ישר מול מותגים כמו "קסטרו", יש עוד דרך ארוכה כדי להתרחב. "רשת 'Tag Woman' בדרך להובלת שוק האופנה המקומי", מצהיר בגאווה לוי באתר האינטרנט.
"אנחנו מקפידים להיראות אחרת ולהביא מסר של חדשנות אופנתית מתוך תפישה אירופאית. אנחנו הופכים עולמות על מנת שהלקוחה הלובשת,Tag Woman" " תרגיש שיש לה מה שאין לאחרת."
עם 21 הסניפים שפתחה הרשת בשלוש השנים האחרונות, קשה להאמין שאישה תוכל לחוש ייחודית, גם אם תתאמץ מאוד להתרשם מהעיצובים של לוי, שעיצבה למותג מעיל עור חזיר בגזרת אופנוענים עם שני רוכסנים קדמיים, גופיית טריקו עם עיטור פאייטים, ז'קט ג'ינס משולב בפאצ'ים או גופיית ויסקוזה משולבת בבד תחרה.
אבל עזבו אתכם מייחודיות. קודם למשפטים המפותלים על השראות וז'אנרים, כדאי שקברניטי החברה ישימו דגש על איכות בדים משופרת וגימורים מכובדים. עד אז, אני בחופש.
נא להמתין לטעינת התגובות
