קימונו-גרסת המעצבת
"זיכרונותיה של גיישה" הוא אולי לא סרט מוצלח במיוחד אבל הוא מביא איתו אופנה משובחת
מפגשה הטראומטי עם בית הגיישות, שבו סבלה יחס קשה מבעלות המקום תאבות הבצע ומהגיישה הראשית האכזרית, ועד הפיכתה לגיישה מוכשרת ומצליחה – זכו להיחרט בזיכרונם של אלפי הקוראים.
עם יציאתו לאקרנים, עורר הסרט שערורייה בשל השימוש בשחקניות סיניות בנושא יפני כה מסורתי, ובנוסף זכה לביקורות קטלניות, שקברו אותו בתחתית רשימות המומלצים של מגזיני הקולנוע והבידור.
אלא שדבר אחד טוב יצא מהמעבר של הספר לסרט: בגדי הקימונו המרהיבים שעוצבו על ידי המעצבת קולן אטווד, שלקחה בעבר את האוסקר הביתה על עיצבו התלבושות לסרט "שיקאגו".
קימונו ביפנית פירושו "דבר שלובשים", והוא ביטוי מודרני שנכנס לשימוש בתקופת מייג'י (1912-1868). אבל קודם לכן, הוא הובא ליפן מסין במאה ה-7 לספירה. קוד הלבוש הסיני קבע שכאשר סוגרים את הבגד, צד שמאל עוטף את צד ימין. בגד שנסגר מימין לשמאל, נתפש בעיניהם כברברי. קוד הלבוש הזה, אגב, מאומץ עד היום.
במאה ה-16 צורתו הסופית של הקימונו נתגבשה, והוא הפך, למרות מחירו האסטרונומי (שכיום מתחיל ב-6,000 דולר לקימונו עבודת יד, לעומת 200 דולר לדגם
ועדיין, קימונו אינו קל ללבישה. בתקופת הייאן (1185-794) נהגו הנשים לכרוך על עצמן תריסר שכבות של קימונו, שמנעו מהם קצב הליכה מהיר וכיפוף הגב, מה שאילץ אותן לכרוע. בניגוד לקוד הלבוש המערבי שמתאים עצמו לגוף, כאן הגוף נדרש להתאים עצמו לבגד, וחוסר הדינאמיות והגמישות שלו, דורשים חשיבה לפני ביצוע כל פעולה.
הפעם הראשונה בה זוכים ילד או ילדה יפנים לקימונו, היא עם לידתם. לאחר מכן, בגילאים 5,3 ו -7, בביקורם הראשון במקדש, הם נוהגים להתכסות בקימונו. בגיל 20, נוהגות הצעירות לצאת לטקס ההתבגרות עטופות קימונו מרהיב, ששרווליו מגיעים עד לרצפה.
בחלוף השנים, אגב, מתקצר השרוול, ובקימונו המיועד לנשים קשישות, אורך השרוול הינו רק 20 סנטימטרים. ההסבר לכך טמון בחיי המשפחה היפנים - עד היום נהוג שהבן הבכור מזמין את הוריו המבוגרים אליו הביתה, וסבתא שרוצה לעזור לילדיה ונכדיה, לבשה שרוולים קצרים כדי לעזור במלאכת הבית.
עם היפתחותה של יפן לסגנון החיים והלבוש המערבי, כיום לובשים את הקימונו בעיקר בטקסים מסורתיים כחתונה, לוויה, טקס תה, או באירועים ציבוריים דוגמת טקס התבגרות של גיל עשרים, שמתקיים מדי שנה במחצית ינואר.
בעקבות יציאתו של הסרט, קמו מגזיני אופנה רבים ושונים, כמו גם אתרי אינטרנט מעודכנים, וקיבעו את הקימונו כאחד הטרנדים הבולטים לקיץ הקרוב. אלא שחגורות האובי והשרוולים הרחבים, הפכו לאחרונה לחלק בלתי נפרד מהנוף האופנתי, ומדי עונה אנו זוכים לאינטרפרטציה כזו או אחרת של הקימונו, אם על ידי מעצב מקומי או בינלאומי.
כך או כך, צרכני האופנה היפניים, לא זקוקים לעורכת ווג אמריקה אנה ווינטור או למעצב הבלגי דריס ואן נוטן ובטח לא לאיתי יעקב, כדי לדעת מה טוב עבורם. בשיחה שניהלתי לפני מספר חודשים עם מעצבת הקימונו המקומית טאיקו קושידה אליאש ממצפה מכמנים, היא מספרת כי הדור הצעיר ביפן חוזר אל הקימונו, כתהליך ריאקציוני לקצב החיים המהיר שנוכח היום ביפן.
"אחותי שמתגוררת ביפן מספרת שנשים חוזרות ללבוש קימונו", מסבירה קושידה. "רואים את זה בעיקר אצל בני הדור הצעיר, זה שלא עושה הרבה ילדים ורוצה לחיות יותר רגוע ואלגנטי. פעם כל הנשים היו ככה, אבל כשהמערב השתלט על יפן זה נעלם. נשים התחילו לפתוח עיניים. אבל היום התחילו ללבוש קימונו כי יש יותר זמן, יותר כסף ויותר זמן בראש. זה עדיין לא קימונו כמו פעם, עם 15, 11 חגורות, אלא כזה שנלבש בקלות, 2 שכבות בלבד".
נא להמתין לטעינת התגובות
