כדאי מאוד שיהיה לכם טעים
15 שנה היתה נעמי אנג'ל אשתו של אסיר העולם הכי מפורסם במדינה. ואז הוא מת, חודשיים אחרי ששוחרר מהכלא, והיא נותרה בלי גב כלכלי. בלית ברירה היא התחילה לעשות את מה שהיא יודעת: לבשל. עכשיו היא עוברת לתחום הקולינרי ומבשלת אוכל ביתי
"אני חושבת שמעולם, גם כשחייתי לצדו של שמעיה, מעולם לא פגעה בי הסטיגמה", היא אומרת. "השאלה היא איך אדם מציג את עצמו. אני תמיד השווצתי בפני כולם שמעולם לא סבלתי מגזענות בגלל מוצאי או מסטיגמה בגלל שהייתי נשואה לעבריין. אני בראש ובראשונה נעמי, ונעמי יודעת לבשל אוכל מאוד טעים. אדרבה, אני חושבת שהשם אנג'ל רק יכול להיות גימיק".
רגע אחרי שהיא מסיימת את הקניות היומיות בשוק הכרמל, בדרך להכנת הכבש בתנור עם הפירות היבשים שהזמינה משפחה לאירוע פרטי, עוצרת אנג' ל לרגע את החיים ועושה דבר שהיא לא רגילה: יושבת בבית קפה תל אביבי, בשמש החורפית, ושותה קפה הפוך. כי בכל זאת, צריך לקיים את הראיון העיתונאי הזה.
לבושה בטרינינג אפור אופנתי, חפה מכל איפור, בשיער אסוף ובחיוך, היא בוחנת אותי ואומרת: "רואים שאתה לא כתב פלילי". ואז מוסיפה: "בוא נדבר קודם על האוכל שלי, כי זה הדבר שאני יודעת לעשות הכי טוב. את היתר נעשה בהמשך".
"היתר" הוא כמובן סיפור חייה הלא שגרתי. בחורה צעירה שמעולם לא היתה קשורה בעולם הפשע מתאהבת באסיר עולם שמבוגר ממנה ב-14 שנה , בעקבות ביקור אקראי שהיא עורכת בכלא בארשבע בתור מלווה לחברה. ולא סתם אסיר עולם, אלא אחד מבכירי העבריינים של שנות ה-70 וה-80 ומי שאולי יצר את הזן הזה של עבריינים שהם גם כוכבי תקשורת - שבימים אלה רווח מאוד במקומותינו.
זה קרה ב-1989. שנתיים אחר-כך, במאי 91 התחתנה נעמי קדוש עם שמעיה אנג'ל בין כותלי הכלא. היא היתה אז בת 24 בלבד. אחרי 11 שנות נישואים, ב-2002, נולדה לשניים בת, כיום בת ארבע.
אנג'ל, שנידון ל-40 שנות מאסר על שני מעשי רצח (אחד מהם בוצע בתוך כותלי הכלא) אמור היה לשבת בכלא לפחות עד 2012, אולם בדצמבר 2003 הוא שוחרר בגלל מצבו הבריאותי. רופאים שבדקו אותו אמרו כי ימיו ספורים עקב סרטן ריאות שבו לקה. ואכן, חודשיים בלבד לאחר ששוחרר, הלך אנג'ל לעולמו. נעמי, בת 39 כיום, נותרה אלמנה עם ילדה בת שנתיים.
"מצאתי את עצמי אלמנה, ואחרי המון שנים שלא הייתי צריכה לעבוד, הבנתי שאני חייבת לפרנס את בתי
"המוזר הוא שאף פעם לא ישבתי עם אמא שלי במטבח וראיתי איך היא מבשלת. פשוט ביום בהיר אחד, בגיל 25, ידעתי שאני יודעת לבשל, התחלתי, והבנתי שיש לי יד נהדרת במטבח. אני חושבת שמאותו רגע זה יצא מוצלח כאילו שלקחתי מתכונים מאמא".
באיזה סגנון את מבשלת?
"אני מבשלת בישולים של בית, ברמה של גורמה. אני מכינה אוכל לאירועים כמו חינה שזה כולל עוגיות וריבות ביתיות, ואפשר להגיד שהיום, אחרי שהפכתי למקצועית, אני כבר מעבר לאוכל המזרחי.
בשנה האחרונה, כשהחלטתי להפוך את הבישול שלי לפרנסה, התחלתי לבשל לחברים, בלי כסף, רק כדי להתמקצע ולראות שאני מוכרת מוצר טוב. הזמנתי חברים מדי פעם ועשיתי משלוחים בחגים ללא תמורה. ורק בשבוע האחרון פתחתי את הקייטרינג תחת השם אנג' ל".
על שמעיה היא מדברת באהבה גדולה ובגעגועים. "שמעיה, שלא ידע לבשל שום דבר, ידע להחמיא לי על כל פירור אוכל. אפילו כשהייתי מכינה לו ביצת עין, הוא היה שופע מחמאות כאילו מי יודע מה הכנתי לו", היא מספרת בחיוך. גם אין לה שום צורך להתנצל על האהבה אליו. "אני מעולם לא הייתי קשורה לפשע", היא אומרת. "אהבתי את שמעיה נטו ואני חושבת שהצלחתי להביא אותו חצי דרך לעולם שלי. לצערי הוא נפטר ואף אחד לא יכול לדעת אם הייתי מצליחה לשקם אותו, אבל אני מאמינה שאם הוא היה חי, הוא היה בעולם שלי, מנותק לחלוטין מהפשע.
"במרס הקרוב ימלאו שנתיים למותו. הוא הספיק להיות איתי ועם בתי חודשיים ותשעה ימים מהרגע ששוחרר ועד היום שנפטר. זו היתה תקופה מאוד קשה. הכל היה סביב שמעיה: המחלה, בתי חולים, טיפולים. פשוט לא חשבתי על עצמי. נעמי נשארה בצד, וזה היה או שמעיה או הילדה.
"ידעתי ששמעיה חי על זמן שאול ושכל יום יכול לקרות משהו, וגם הוא ידע את זה. אני חושבת שהוא קיבל את העניין בצורה מעוררת הערצה. הוא אמר לי פעם 'אם זו גזירה - אני מקבל אותה, ואם זה מבחן - אני אעמוד בו'." שמעיה מאוד האמין באלוהים והוא לא פחד למות. אני יודעת שהפחד הכי גדול שלו היה הפרידה. הוא פחד להיפרד. היתה בינינו אהבה בשלה. אהבתי אותו מאוד".
הוא לא השאיר אותך מסודרת?
"הוא ידע שאני אסתדר ושאני לא אחיה על חשבון אחרים, והוא גם דאג להשאיר לי בסיס טוב. לאמו ולו היתה דירה ברמת אביב וכשהוא שמע שהוא חולה, הדבר הראשון שהוא עשה זה לדבר עם אמו. הוא אמר לה שהוא נותן לי את החלק שלו בדירה ושהוא מצפה ממנה אחרי לכתה לעולם הבא לעשות את אותו דבר בשבילי. אמא שלו אמרה לו שאני כמו הבת שלה ושיש גם נכדה, והם נתנו לי את הבית בעודם בחיים. אז יש לי בית ואוטו ואני לא נאלצת לגור בשכירות, וזה עושה לי נוח וטוב יותר.
"שמעיה ידע שאני טיפוס של שורדת. נכון, היה לי מאוד קשה בהתחלה, אבל אני מוכנה לוותר על הכול רק לא על הכבוד שלי. כדי לא להיחשב נזקקת חלילה, או תלותית או פרזיטית, הייתי מוכנה לעשות הכול, כי יש לי ילדה בבית וזה הדבר הכי חשוב בעולם".
בתך זוכרת אותו? היא היתה קטנה מאוד כשהוא נפטר
"מאז שהילדה שלנו נולדה לא החמצתי אף ביקור בכלא, וכשהוא יצא לחופשות, כל שלושה שבועות היא היתה חלק מהחופשת האלה. אחרי שהוא שוחרר מהכלא היו חודשיים ותשעה ימים שהוא היה בבית, והוא השאיר עליה רושם עז. לפעמים אני לא צריכה לדבר, כי היא זו שמדברת. היא ילדה מאוד פתוחה עם ביטחון עצמי, שתהיה בריאה, ואבא קיים, ויש תמונות שתלויות בבית כי הוא חלק מהחיים שלנו, עם זיכרונות נהדרים, למרות שהוא איננו".
שנתיים עברו. את כבר מוכנה להכיר מישהו חדש?
"ממש לא. כרגע זה לא משהו שאני אפילו חושבת עליו. כל כולי שלו. אני גם לא מבלה. אני בבית, והבילוי האחרון שאני זוכרת היה אירוע משפחתי. בגלל שאני מבשלת יש לי חברות שבאות אליי, מנשנשות ומתפנקות. מקסימום אני יוצאת להצגת ילדים עם הילדה. הכל סביב הילדה, ועכשיו אני גם מארגת לעצמי את החיים".
אז עוד כמה מילים על הקייטרינג שלכבודו התכנסנו?
"אני אבשל בבית שלי. אני מכינה אוכל עד לכמות של 150 איש, וגם רק למשפחה ממוצעת. אני מומחית בהכנת מזון לחינות מרוקאיות. המחירים שלי סבירים. זה יכול להיות עוף וירקות ב-20 שקל , או מנת כבש עם פירות יבשים ב-40 שקל . בינתיים זה עסק שרק התחיל ואני עובדת לבד, אבל בעזרת השם ברגע שייכנסו הזמנות גדולות, יש לי אפשרות לקחת עובדים".
התפריט שמציעה נעמי אנג'ל כולל קוסקוס, כבש בתנור, מבחר סלטים, דגים, ממולאים למיניהם, סיגרים ופסטלים ממולאים (בין היתר בכבד קצוץ) וגם עוגיות, מרציפנים ומתוקים למיניהם. "אני אוהבת לעשות הכל", היא מסכמת. "כל בוקר אני הולכת לשוק כי השירות שלי ללקוח מאוד אישי. אני לא עובדת על מאגרים. ברגע שמתקשר לקוח אני לוקחת הזמנה, ניגשת במיוחד בשבילו לשוק, קונה את המוצרים הכי טריים, מגיעה הביתה, עושה את הניקיון שלהם וכמובן הכשרה כי הכול כשר. וזהו, אני חייבת לחזור לעבודה ".
נא להמתין לטעינת התגובות
