גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


הרבה יותר מיורקשייר פודינג

שגיא כהן מתרשם מרוסט, מסעדה לונדונית עם תפריט מתחלף, המושפע מההיצע היומי בשוק. ובמונחים של מסעדנות רצינית, מדובר באתגר חסר תקדים

שגיא כהן | 16/1/2006 14:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
איקבל ווהאב, שהגיע לאנגליה בילדותו כפליט מבנגלדש, חי לו חיים נוחים כאיש יחסי ציבור שהתמחה
במסעדות ובאוכל. מאחר שהוא לא תמיד הצליח להכניס לעיתון את הידיעות שהוא רצה, הוא החליט פשוט להקים עיתון. העיתון שלו היה "הטנדורי", מגזין שבו שימש ווהאב (כמובן) גם כמבקר המסעדות.

בטור שלו הוא ביכה ללא הרף את מצבן של המסעדות ההודיות באנגליה ואת השירות הנחות והגרוע שנהוג בהן. לשונו החדה, אבחנותיו המדויקות והעובדה שהוא היה פטור מחשש הפוליטיקלי קורקט (חלק גדול מהמסעדות ההודיות באנגליה הן בעצם בנגלדשיות) הפכו אותו עד מהרה לשנוא נפשם של המסעדנים ההודים. כדרכם של מסעדנים, הביקורת שהם הטיחו בו היתה עניינית להפליא: נראה אותך, גיבור גדול, עושה את זה טוב יותר.

ווהאב, שהתחיל קצת להשתעמם מהקריירה המאוד מוצלחת שלו כיחצ"ן, לא היסס להרים את הכפפה. וכשהספרייה הישנה של ווסטמיניסטר הועמדה להשכרה הוא הציע כשלושה מיליון ליש"ט (פי שלושה מהמתחרה הקרוב ביותר) והקים בה את מסעדת הסינמון קלאב. המסעדה, בראשות השף ויוק סינג, היתה אחת המסעדות הראשונות בלונדון שהגישה אוכל הודי בהגשה מערבית, כלומר מנות אישיות ואלגנטיות ולא מנות גדולות באמצע השולחן.
 
איקבל ווהאב. צילום: יחסי ציבור
איקבל ווהאב. צילום: יחסי ציבור יחסי ציבור
לובסטרים שיודעים לשיר

הסינמון קלאב היתה (ועודנה) הצלחה גדולה, אבל כמה זמן כבר יכול איש כמו ווהאב להתעסק רק בעניין אחד? וכך, בפעם הבאה שבה הגיע לשוק נכס יוצא דופן, הוא הלך עליו. הנכס הזה הוא אחד החללים היפים ביותר בלונדון, הפלוראל הול, אולם שנמצא בקומה השנייה של בורו מרקט, שוק המזון ההומה והמקסים של לונדון.

בורו מרקט עצמו עבר בשנים האחרונות מהפכה. משוק סופי שבוע קטן של מגדלים אורגניים וחובבי עזים הוא הפך לאחד ממוקדי הקולינריה המובהקים של לונדון. בסופי שבוע, בעיקר שטופי שמש, אלפי אנשים מבקרים בשוק ועוברים בין הדוכנים שמציעים הכל, ממרמלדת פלפלים תאילנדית (עבודת יד, כמובן) ועד לובסטרים שיודעים לשיר "אל נצור המלכה".

השוק עצמו הוא עוד אחד מאותם מעשי תחרה ענקיים במתכת שהוויקטוריאנים

התמחו בהם (דוגמת תחנות הרכבת הגדולות של לונדון), והאולם העליון שלו, ששופץ בהשקעה אדירה, הוא פשוט פנינה. גם ההיסטוריה שלו מרתקת. האולם הזה הוקם ב-1856 על פי הנחיותיו של פרדריק גאי, מי שניהל באותם ימים את האופרה האיטלקית בקובנט גארדן כאולם מופעים.

הבניין המקורי נשרף אחרי שנתיים, ואדוארד מידלטון בארי, מי שהיה הארכיטקט של האולם המקורי, בנה אותו מחדש והוסיף לצדו אולם מקורה שנועד לשמש, כמו בקובנט גארדן (זוכרים את לייזה דוליטל? ), כשוק לפרחים ולפירות אקזוטיים. האולם (והשוק) עבר מאז לא מעט תהפוכות, אבל המבנה האלגנטי ממתכת ומזכוכית שמר על קווי המתאר המרהיבים שלו, ועכשיו, אחרי השיפוץ, הוא שווה ביקור גם אם לא מתחשק לכם לטעום מהאוכל של לורנס קוך (Lawrence Keogh).
 
לא יודע לשיר, אבל בהחלט לובסטר. צילום: עינב
לא יודע לשיר, אבל בהחלט לובסטר. צילום: עינב עינב

מיקומה של המסעדה, שבימים אלה ממש מסיימת את תקופת ההרצה שלה, קבע את אופיה. רוסט היא מסעדת שוק. התפריט במסעדה מתחלף מדי יום (גם זה של ארוחת הצהריים וגם זה של ארוחת הערב) על פי מה שנמצא בשוק. זה נשמע נחמד למסעדה קטנה עם שף ידען שיוצא לטייל בבוקר בין הדוכנים ובערב מבשל לתריסר לקוחות.

אבל רוסט היא משהו אחר לגמרי. זו מסעדה גדולה של עשרות שולחנות, וההקפדה על תפריט שוק מגוון למסעדה בסדר גודל זה היא אתגר כמעט חסר תקדים במונחים לונדוניים. לכן המסעדה גם נזקקה לתקופת הרצה ארוכה מהמקובל (כשלושה חודשים) כדי להגיע לסטנדרטים שווהאב מצפה מהמסעדות שלו, אבל עכשיו עושה רושם שהאוכל מתחיל להתקרב לרמת התפאורה.

מנות כמו פילצ'ארדס (סוג מקומי של סרדינים) מטוגנים עם סלט לימון, חביתיות קטנות מגבינת סטילטון עם ראגו של שלושה סוגי פטריות יער או מקרל בעישון ביתי הן חלק מהמנות הראשונות שהמקום מציע, כמו גם מגוון גדול ומיוחד של סלטים.

המנות העיקריות הן אלה שנתנו למקום את שמו. בלב המטבח נמצא אח ענק שעליו צולים, או מבשלים בבישול ארוך, את רוב המנות, ממש כפי שהיה נהוג בבתי האחוזה הגדולים. מהתנור הזה יכול להגיע דג סול מטוגן עם חמאת לימון שטרי ממנו ספק אם טעמתם, פסיון צלוי ועסיסי בניחוח רוזמרין, תבשיל מרהיב של כבד עגל בחזרת או סתם נתח מובחר של בקר מגזע אנגוס שטופל ויושן באהבה.
רוסט היא מסעדה מרהיבה שמשלבת את מה שידענו תמיד-שבאנגליה הוויקטוריאנית ידעו לבנות, עם מה שאנחנו מתחילים ללמוד עכשיו - שבאנגליה של היום יודעים לבשל.

Roast, The Floral Hall, Stoney Street, London SE1 1TL טלפון : 020-79401300.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים