אוהב להיות בבית
אסי עזר ניסה לברר עם הדוגמן יונתן כהן מה בדיוק גרם לו לוותר על קמפיין אצל דולצ'ה וגבאנה
אבל, במקום שיקרה לו מה שקרה לרבים מחבריו הדוגמנים (איתי אטיאס, איתי תירוש ודודי בלסר) שהפכו להיות מושא להערצה, אייטם קבוע במדורי הרכילות וסלבריטאים מין המניין, כהן נעלם. לפני שנה נמצאה האבידה בקמפיין הקיץ של חברת הבגדים גולף, אותו הוא מוביל בהצלחה כבר עונה שנייה.
לאן לעזאזל נעלמת לנו?
"סיימתי את פוקס וטסתי לדגמן בחו"ל. הייתי 4 חודשים במילאנו, חודשיים בניו יורק ועוד חודש בברצלונה. באיזה שהוא שלב נשבר לי וחזרתי לארץ. ואז טסתי לטייל קצת, לנקות את הראש".
הבנתי שעזבת את מילאנו ממש לפני שהיית אמור לעשות את הקמפיין של דולצ'ה וגבאנה.
"נכון, עבדתי בעיקר אצל דולצ'ה וגבאנה. עשיתי להם את כל התצוגות וממש לקראת הסוף נשארתי עם עוד מועמד אחד לקמפיין העולמי שלהם. דולצ'ה וגבאנה ידועים כקליינטים שנשארים עם אותם דוגמנים המון זמן, שנתיים שלוש אפילו, לא מחליפים כמעט. הם נורא דביקים במי שהם לוקחים. אם הם מתאהבים במישהו הוא יכול להיות בטוח שיש לו קמפיין שנתיים לפחות".
אז אני רוצה להבין, אתה אדיוט?
"תשמע, משהו קרה לי שם. הייתי במילאנו חודשיים, גרתי בדירת דוגמנים והיה לי רע שם. אתה מגיע למצב שנמאס לך, זה כבר מטלטל את המאזניים שלך. אני לא רוצה לחיות בחו"ל בשביל לרדוף אחרי אודישנים, או לעמוד מול הצלמים המטומטמים והמסטולים האלה שאין להם שום כבוד אליך. העולם הזה היה נורא זול בעיני, בייחוד שוק הבשר שמתרחש בשבוע האופנה ושבועיים אחריו. את זה אני לא רוצה והבנתי שאם אני נשאר שם עוד כמה ימים אני עם עולם הדוגמנות גמרתי".
מתחרט?
"לא, לא מתחרט, עשיתי הרבה החלטות בחיים וכל החלטה זורקת אותך למקום מסוים. אני חושב שאני בדקתי עד איפה אני יכול להתקדם עם עצמי ועם התחום הזה ועד לאן אני יכול להגיע בחו"ל, ראיתי מה הגבול שלי. בארץ עולם הדוגמנות זה דבר שמאוד מתאים לי, בחו"ל לא".
רגע אז בוא נחזור רגע אחורה. איך הגעת בכלל לעולם הדוגמנות?
"אוף", הוא מחייך. "נמאס לי לספר את הסיפור הזה!".
אין לך ברירה.
"הציעו לי לדגמן המון פעמים , גם בצבא, גם לפני וגם אחרי. היו עוצרים אותי סוכנים ברחוב, אבל תמיד סירבתי להכל. אני גם בא מבית מסורתי אז לא היה סיכוי שאני בכלל אתקרב לזה. אחרי הצבא התחלתי לעבוד כברמן ובשיפוצים אצל דוד שלי ופעם אחת נכנס מישהו למסעדה, שכנראה היה מחובר לבטי רוקוואי, ואמר לי, 'תקשיב, אני לא אומר את זה לכל אחד, אבל אם לא בא לך לעבוד פה יותר, ובא לך לעשות את זה בענק, אני יכול להכניס אותך לעולם הדוגמנות ואתה
"הוא נתן לי את המספר טלפון שלו והלך. אני מצידי חיכיתי עם זה קצת, בררתי עם חברים, ואמרתי בו נראה מה קורה. הלכתי להיפגש עם בטי רוקוואי ועל הפעם הראשונה שנכנסתי אליה, יצאתי חתום. אחרי חודש כבר הייתי בתאילנד, עם פוקס".
הפריצה הגדולה הגיעה, ואיתה הניסיון להצליח בחו"ל, שהוביל - כאמור - את כהן חזרה לארץ, מאוכזב מעולם הדוגמנות. על מנת להירגע קצת הוא טס לכמה חודשים שוב לחו"ל הפעם כדי לנוח.
לא ממש חכם לצאת לטיול בדיוק כשאור הזרקורים מופנה אליך, לא?
"שמע, בתחילת הדרך שלי בעולם הדוגמנות התחום הזה אף פעם לא נראה לי כמו הדרך הבטוחה לחיים שלי ומעולם לא הרגשתי שבא לי להשקיע את המאה אחוז בזה. הבנתי שאני עובד או בכל הכוח או בלי כוח. אחרי מילאנו וניו יורק אמרתי שבא לי להתאוורר לכמה חודשים, תפסתי חבר ילדות ועפנו למרכז ודרום אמריקה. זה היה כנראה סדר העדיפויות שלי אז".
ומה סדר העדיפויות שלך היום?
"היום אני יכול להגיד לך שאני רואה את התחום הזה בצורה אחרת, היום אני יותר מתחבר לעולם הבידור ואני אגיד לך את האמת - לפני חודשיים סיימתי קורס משחק מול מצלמה אצל ליאת ביין והייתי שמח להשתלב בעולם הטלוויזיה".
תפקיד ראשי בטלנובלה היה מתאים לך?
"לא, עדיין לא. אני רוצה להתפתח בצורה מינורית, לא תפקיד ראשי, גם אם יתנו לי אני לא אקח את זה. אני מודע למה שאני יכול. תפקיד ראשי דורש ממני בין שבע לעשר שעות צילום ביום ואין לי זמן. כדאי להתחיל לאט לאט, לבדוק את עצמך ולהמשיך הלאה".
"אני לומד כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית ועשיתי תעודה של מנהל עסקאות. אתה מבין למה אני לא מופיע כל היום בעיתונים, אני לומד, אין זמן לבילויים".
ואתה חושב שלעובדה שאתה לא גר בביצה התל אביבית, אלא ליד ירושלים, יש השפעה על מידת הכוכבות שלך?
"זה גם עצר אותי, אני בטוח שבישראל, בביצה הקטנה, העובדה שאתה רחוק מהמצלמה, זה מפריע. אבל אתה יודע מה, כל דבר צריך במינון מסוים: לא צריך להיות כל הזמן בביצה ושיראו אותך בכל מקום אבל אתה לא יכול שיראו אותך רק פעמיים בשנה בשני קטלוגים".
אבל זה פחות או יותר מה שאתה עושה כרגע.
"השתפרתי, אני יוצא יותר, ורואים אותי יותר אבל עדיין לא ברמה מספיקה. חוץ מזה יש סיכוי טוב שאני עובר לתל אביב, עכשיו שאני אעבוד פה במשרה מלאה, במסגרת הסטאז' שלי".
קשה להתעלם ממה שכהן עשה לחברת גולף בשנה האחרונה. תמונותיו המוצלחות החזירו את גולף למגרש של הגדולים בתחום האופנה ובעוד קסטרו מחפשים כבר שנתיים מחליף לבלסר, באו גולף וגנבו להם את ההצגה עם הבחור החתיך, השקט, והמופנם מהמושב.
תגיד, כמה אתה משקיע במראה שלך?
"אני שלוש פעמים בשבוע בחדר כושר ולפני קמפיינים זה מגיע לחמש פעמים בשבוע. אני מאד אוהב חדר כושר. כל החיים שלי התעסקתי בספורט. אני חי חיים בריאים, אני שוחה, הייתי בנוער לאומית בכדורסל עד כיתה י"ב ואני מבין בתזונה. לפני קמפיינים אני שומר על תזונה מאוד בריאה. אני מודע לגוף שלי, יש לי גוף טוב ואני יכול הרשות לעצמי לאכול מה שאני רוצה, אבל רק מה שצריך נכנס".
אז אתה נמנע ממתוקים?
"אני לא אוהב יותר מדי מתוק אבל אני אוכל. אני אוהב קינוחים, פירות, אני מאד אוהב דבש, אני אוכל 2 כפות דבש כל בוקר".
תגיד, לפני שאנחנו גולשים לשיחת כוסיות על בריאות ותזונה, זה נכון שהיית אמור לעשות קליפ עם ג'ניפר לופז בניו יורק וגם מזה הברזת?
"לפני שנתיים, הייתי בניו יורק", הוא נאנח שוב, "והלכתי לאודישן של הקליפ שלה. היא באה לאודישן כדי להתרשם מהמועמדים ומכיוון שהייתי בין השניים הסופיים גם נפגשתי איתה. לשמחתי, עברתי את האודישן ובאתי ליום צילומים. עם המזל שלי, היא היתה חולה ויום הצילומים בוטל עד להודעה חדשה. אחרי איזה שבועיים כבר חזרתי לארץ כי זה היה נראה באותו רגע כאילו בתקופה הקרובה לא מצלמים קליפ. אז זה לא ממש אשמתי הפעם, נכון?".
נא להמתין לטעינת התגובות
