וחשבתם שגפילטע פיש מגעיל
כדי להקל על הצום, הנה כמה מהמתכונים המגעילים ביותר שידועים לאנושות, מגמל ממולא ועד כריש מעופש
רשימת המזון המגעיל שלפניכם היא, כמובן, סובייקטיבית וחלקית. ראשית, הוסרו ממנה בכוח כל אותם מאכלים שציבור עם לב רגיש כמו שלנו לא יעמוד בהם. קטגוריה זו כוללת כל מתכון שכלל בתוכו עוברים של בעלי חיים, בשר אדם, בישול בדם חזיר (הוסר לאלתר מתכון מפורט של גרסה מיוחדת לשקשוקה בדם במקום בעגבניות) או כל שימוש בחיות בית. יחד עם זאת, אפשר לקבוע בוודאות: צמחונים, הכתבה הזו היא ממש לא בשבילכם.
אבל האמת היא שגם קרניבורים גדולים לא ימצאו כאן נחמה. שנית, מה שמגעיל אדם אחד, עלול להיראות כמו מאכל תאווה לאדם אחר. קחו, לדוגמה, רגל קרושה. גפילטע פיש. קישקע. לכן, ייתכן ש"צ'יפס המלחמה" של ההולנדים ישלח אתכם מיד בסוף הצום למטבח כשבידכם אוסף מרכיבים מוזר. רק אל תפספסו את המתכון הטיבטי המיוחד לתה שבסיום.
בספר בישול מיוחד וחוצה תרבויות שראה אור בתחילת שנות השמונים, בפרק שעסק בערב הסעודית, התפרסם מתכון קליל לעקרת הבית שרוצה להפתיע את השיח' בסעודה מרעננת. המצרכים הדרושים (אפשר למצוא בכל מקרר) הם: 1 גמל בגודל בינוני, 1 כבש, 20 עופות, 60 ביצים, 12 קילו אורז, 440 ליטרים של מים וקילו פלפל. המתכון מבקש מהטבח השאפתן לנקות היטב את הגמל, הכבש
את המלח, מציע המתכון, תשימו לפי הטעם. פשוט מדי פעם תטפסו על סולם גדול, תרימו בעזרת מנוף את המכסה מהסיר, תכניסו כפית ותבדקו. לא מלוח מספיק? אין בעיה. אולי תוסיפו שוב מלח בסיוע מסוק.
מדובר במאכל הולנדי, באמת לא מאיים כמו הגמל הממולא של הבדואים בערב הסעודית. בסך הכל צ'יפס. שלידו מגישים דבלולית קטנה של מיונז. ולידה קצת בצל חי קצוץ. ומעל שניהם וקצת מעל הצ'יפס הורסים את הכל עם כמות נדיבה של רוטב בוטנים אינדונזי. אפילו רוטב אלף האיים של מסעדות המבורגר נשמע לפתע כחלופה מעודנת ומזינה.
הרבה מטיילים למזרח, במיוחד לסין ולהונג-קונג, נתקלו במאכלים האלו, שכן הם נפוצים ביותר במסעדות דים-סאם. כמו הרבה מאכלים בסין, גם כאן לפעמים עדיף לא לדעת מה אתה אוכל.
במקרה הזה, המראה של המאכל מטעה. בסך הכל קערית קטנה עם אטריות פריכות ורוטב אדמדם בצד שאפשר לטבול בו. אבל את הצלופחים הזערוריים מסגירות העיניים. פתאום מגלים שהאטריות מביטות בך. את המדוזה מסגיר בקושי המרקם המוזר. ברגעי הבליעה הקשים כדאי לזכור שזוהי נקמתכם המתוקה במשביתי השמחה של חופי ישראל.
פרונו הוא משקה אלכוהולי פיראטי שהצליחו לאלתר אסירים מיואשים בבתי הכלא בארה"ב. התופעה התפשטה עד כדי כך שנאלצו להוריד את מנות הפרי בארוחות הצהריים בכלא. החומרים הדרושים הם פירות (כעשרה תפוזים יספיקו), קופסאת שימורים של קוקטייל פירות, כמות גדולה של סוכר, קטשופ (ממליצים במיוחד על היינץ) ושקית אטומה. וגם מים חמים כדי שיהיה.
את התערובת הנוראית הזו מתסיסים, והמבקרים נשבעים שהטעם דומה ביותר לליקר קיא. התססה מוצלחת תניב משקה ובו 14 אחוזי אלכוהול שיכולים אולי להשכיח את הטעם הנורא ובכלל את המציאות.
זוהי התרומה האיסלנדית לרשימה המפוקפקת. את המעדן מכינים מכריש גרינלנדי בכלל, שנחשב לרעיל כשהוא טרי. אבל נראה כי המין האנושי לא ויתר והחליט לבדוק שמא הדג הגדול לא יהרוג את אוכליו אחרי שיעלה קצת עובש. בשביל להגיע לתוצאה הרצויה נקבר הכריש באדמה לתקופה של ארבעה עד שישה חודשים (היום כבר לא מתעקשים על השיטה המסורתית ויש שמתסיסים אותו בתוך מכל או שקית אטומה, ממש כמו את הפרונו ממקודם). אחר-כך מוציאים אותו החוצה לייבוש. וכשהוא מריח כמו אוכל נורא ישן אפשר להתחיל לטרוף. גם לאסקימואים יש גרסה משלהם לכריש, אותו הם ממלאים בדגים קטנים ואז קוברים באדמה.
מדהים לגלות כמה הסינים מוכנים לשלם עבור מרק קני הציפורים. הם מייחסים לו, לרוע מזלן של הציפורים המסכנות, טווח רחב של סגולות רפואיות. אם מעורר בכם ולו מעט חלחלה רעיון השימוש בקן ציפור למרק, זה בגלל שאתם עוד לא יודעים שקן הציפור הספציפי המתאים למשימה עשוי למעשה מרוק ציפורים.
הציפור, ממשפחת הסיסיים, מייצרת כמויות גדולות של רוק במהלך תקופת ההזדווגות, המשמש להדבקת שערות, עשבים וחתיכות דגים ליצירת קן הולם לגידול צאצאים. הקנים דבוקים לקירות מערה, ואלו המכילים פחות רפש נחשבים טובים יותר. בשביל להכין מהם מרק, צריך להרתיח אותם במשך שעה. התוצאה קצת חסרת טעם ורירית.
זוהי כנראה הגרסה הסקוטית לקישקע, ולך תדע מה הם היו אומרים על הצ'ולנט שלנו. המאכל המסורתי של האנגלים עם המבטא העוד יותר מוזר כולל קיבת בקר או כבש ממולאת בלב, בריאות ובכבד של כבש, קצוצים היטב עם קצת בצל, תבלינים, שיבולת שועל ואיך לא, שומן כליות. את התוצאה מבשלים כארבע שעות והמשוגעים באמת גם אוכלים את זה אחר-כך.
לפני מכת הארבה האחרונה שאיימה על ישראל התגייסו מיטב המוחות להגות מתכונים למקק המקפץ. בארץ נרעשו כולם. בשביל להבין את הפוטנציאל הגלום בחרקים אין צורך להרחיק עד לסין. מספיק להגיע לצ'יינה טאון. עכבישים, חרגולים, צרצרים, נמלים בשוקולד, זבובים מקורמלים או סתם צרעה קלויה בשמן עמוק. כל מה שמעכתם על רשת החלון לאחרונה מוגש שם למאכל.
אבל לא רק בסין תמצאו חרקי מאכל. בקמבודיה אוכלים טרנטולות, באפריקה מגוונים עם זחלי פרפרים, בקוריאה מתפנקים עם תולעי משי ובוויטנאם עם עקרבים. לכל החברים הקטנים יש גם מתכונים מאורגנים ומגוונים, אם רק תרצו. בספר "לארח עם חרקים" של רונלד טיילור תוכלו למצוא 95 מתכונים.
יק היא בהמה טיבטית. מהחלב שלה מכינים חמאה. בחמאה משתמשים להכנת התה המשמין ביותר בהיסטוריה. חמאה רגילה, נשבעים יודעי דבר, לא עובדת. היא רק תצפה את התה שלכם בשכבת שומן. חמאת יק תסמיך אותו ותוסיף לו גושים. אין דרך טובה יותר לסיים את הצום.
נא להמתין לטעינת התגובות
