"הסיליקון היה טעות"
ביררנו עם מורן אטיאס את עמדותיה בסוגיות כמו פרווה, פלייבוי, דולצ'ה וגבאנה ופרחיות. יצא שמח
"בית, אבל לאחרונה הוא זמני, כי עכשיו אני בתקופת מעבר. אני לא יודעת לאן אני ממשיכה, זאת שאלה שאני
"הגבולות שלי הם לא לעשות משהו שלא יכבד את הסובבים אותי. בשלוש השנים האחרונות סירבתי להצטלם טופלס ללוחות שנה, שהם העובדה שהפכת לדבר הכי חם בשוק. מוניקה בלוצ'י עשתה לוח שנה כזה ל'מקס,' והיא נחשבת באיטליה ובצרפת לאישה הכי מדהימה. ראש עיריית פריז אפילו נתן לה לגזור את הסרט בשאנז אליזה לא מזמן. גם בסרט 'מלנה' היא מצולמת עירומה מכף רגל ועד ראש".
"אני מכבדת את המשפחה שלי, ולכן סירבתי להצטלם לסצינת עירום בסרט 'גאס.' לא היה לי נוח עם העובדה שבפרמיירה אבא שלי יישב בקולנוע ויראה אותי טופלס. אם אני אעבוד עם במאי שיעשה את זה באופן שונה עם תאורה מסוימת, שזה ייתן לצופים תחושה מדהימה ומרגשת - אז אולי. גם בסצינות של אונס, העירום לדעתי חיוני כדי להמחיש את הכאב של האישה, החדירה לגוף, למקום הכי אינטימי. שם זה צריך לזעזע, וזה תורם לעלילה, או מעודד בחורות נוספות להבין שעוד בחורה עברה את זה; אבל לגבי עירום פרונטאלי שלא משרת את המטרה, אני אסרב. גידלו אותי באופן מסוים וקשה לי להתנתק מהשורשים שלי. דת, צניעות וענווה, אלה דברים שאני רוצה לשמר".
"חמוד, מתוק, איש טוב. מאוד נהניתי לעבוד איתו, אבל השנה פחות. כשצילמנו את סרט הפרסומת לרנואר, הוא התעורר פתאום בחצות הלילה בצורה אלימה. אתה יודע מה, בוא נשבור את המיתוס: אני מרוקנית, אבל לא אלימה. הכל התחיל כשצילמנו, וסיפור הפרסומת הוא שאנחנו בבקתה, משחקים סטריפ-פוקר והוא מנצח, ולי לא נוח להפסיד ולהתפשט. כשהוא יוצא להביא עצים לאח, אני מחביאה את הקלפים שיכולים להביא לו ניצחון, ואז אני מנצחת והוא מתפשט לטובת בנות ובני ישראל. הוא תופס אותי כשהוא מגלה איזה קלף, ובצילום אמרו לו 'קאט' והוא לא הפסיק, עד שנהיו לי סימנים כחולים על הגוף. כנראה הוא דמיין סצינה עם מרוקנית אמיתית".
"אני נפגשת איתם באירועים, לפעמים בארוחות אינטימיות, במסיבות שהם עושים לחברים הקרובים. הם מכתיבים את האופנה, וכשאתה נכנס לאותה רשימה עם ארוס רמזוטי, מוניקה בלוצ'י וקיילי מינוג - זה רספקט; אבל דולצה וגבאנה בשבילי זה בעיקר הלבשה מכף רגל ועד ראש. בקיצור, אני יודעת את כל הקולקציה שלהם משנת 2002 בעל פה".
"לא יכולה לחיות בלי. אני אוהבת פסטה ארוכה: ספגטי, פטוצ'יני, לינגוויני. אני יכולה לאכול כל יום ספגטי פומודורו עם עגבניות ובזיליקום, וזה יכול להיות פסטה על בסיס דגים. אם אני יודעת לבשל פסטה? תעבור לשאלה הבאה".
"כשדולצ'ה וגבאנה מביאים לך פרווה לפתיחה של 'לה סקאלה' במילאנו, אז את לובשת; אבל אני לא אקנה פרווה. זה לא מדבר אליי, למרות שאין לי דעה מגובשת בנושא. אני אוכלת חיות, אבל יש הבדל גדול בין לאכול פרות ללבוש פרוות. לא מזמן עשיתי קמפיין נגד אנשים שנוטשים את חיות המחמד שלהם".
"יפהפייה. אני לא מכירה אותה בצורה מעמיקה כדי לדווח עליה. נפגשנו ביום הצילומים הראשון והיחיד שהיה לי בדרמה היומית 'אהבה מעבר לפינה,' והיא היתה מאוד נחמדה. הצוות על הסט היה מדהים, אבל הרגשתי כלואה במקום שאתה צריך לייצר בצורה תעשייתית 12 סצינות ביום".
"אני לא רואה צורך לעשות את זה, כי אני לא מאמינה שזה ייתן לי משהו. יש הרבה דרכים להשיג פרסום, על זה אני מוותרת".
"אני מאוד אוהבת שבארץ אפשר ללכת עם עקב שטוח גם בשעות היום וגם לאירועים בערב. יש לי הרבה זוגות עקבים, אבל זה לא הכמות, אלא האיכות. העקב הכי מטורף שלי הוא בערך 12 סנטימטר."
"אין לי שום דבר נגד פרחות. השיר הכי נפוץ זה 'שיר הפרחה.' בשבילי זה רק ביטוי. תמיד תמצא את הבוקיות, הבורגניות, הצפוניות, והמרוקניות, וכולן שרות את זה יחד, כי בכל אחת מאיתנו יש קצת פרחה. אני משכילה בנושאים מסוימים, בחלקם אני בורה, אני קלה כמו שאני קשה. איינשטיין, לפני שהוא מת, אמר שהוא לא יודע כלום".
"הסיליקון בחזה הוא טעות שאני מצטערת עליה. זה היה סוג של רצון רגעי של בחורה בת ,17 שרוצה ציצי גדול ועכשיו. ירד מאז הרבה, אם יורשה לי לומר. היום אני מאמינה שנשיות אמיתית לא מגיעה מהחזה, אלא מהמקום שאת חושבת, מתבטאת, מענגת".
"אני צוללת אליהם לפעמים. אני נהנית מזה, למרות שזה לא בריא. אני לפעמים אוהבת את השחור, כי הוא נותן לי תחושה מציאותית. לפעמים אני מרגישה שאני חיה בסרט, שאני בעצמי יוצרת אותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
