ראשי » סגנון » מגזיןגלוש ב - nrg מהסלולר

ריטלין: לתת או לא לתת, זאת השאלה

אם לבן 9: בני ילד נבון שסובל מבעיות למידה ומקשיי קשב וריכוז. האם כדאי לתת לו ריטלין?

נושא מתן הריטלין מעסיק הורים רבים. ההתלבטות לגבי מתן ריטלין לילד (תרופה ממשפחת הסימולנטים ששומרת על רמה אופטימלית של דופמין במוח) מורכבת מכמה גורמים:

1. עד כמה בעיית הלמידה (שעליה הריטלין לא משפיע ישירות) ובעיית הקשב והריכוז (שעליהם הריטלין עשוי להשפיע ישירות, אך לא תמיד) גורמות לפגיעה נרחבת בילד. כדאי לבדוק אם הפגיעה אינה מתמצה רק בלימודים אלא גם בהתנהגות, ואם הפגיעה גורמת לבעיה בקשר עם המורים, למתח בין הילד להורים ולפגיעה בדימוי העצמי ובאינטראקציה החברתית. הסבל של הילד צריך להיות שיקול מרכזי, יותר מאשר הסבל של הסביבה. אם הנזק מתרחב לתחומים נוספים מעבר ללמידה עצמה, יש מקום לשקול קבלת ריטלין.

2. האם נעשה אבחון מקיף שכולל את הילד, ההורים, המורים (לא רק מורה אחד), מומחה לליקויי למידה, פסיכולוג ונוירולוג (או רופא שמומחה להתפתחות הילד). אין מקום לתת ריטלין רק על סמך לחץ של בית הספר ובוודאי לא על סמך עצה של מורה בודד או של חבר.

3. אילו צעדים נלקחו כדי לעזור לילד לפני שנותנים לו תרופה. האם נעשה ניסיון לעזור על ידי הוראה מתקנת, טיפול פסיכולוגי, הדרכת הורים כדי שידעו לכוון את ילדם, ביופידבק שעוזר לווסת פעילות מוחית, וגם שמירה על שעות שינה מספיקות (היעדר שינה פוגע יותר בילדים עם הפרעות קשב וריכוז). כמו כן יש לבדוק אכילה מסודרת.

אם מחליטים לתת את התרופה, בשלב הראשון זו אינה החלטה לטווח ארוך אלא לניסיון, כדי לבדוק את תוצאות המהלך. אם מתקבלת החלטה שכדאי להמשיך לקחת ריטלין, אין לראות בו גורם טיפולי בלעדי. יש להמשיך במעקב ולתת תשומת לב לקשייו של הילד, תוך חיפוש יצירתי של פתרונות לימודיים והתנהגותיים גם בבית וגם בבית הספר.

ריטלין אינו פתרון פלאים ובוודאי לא פתרון בלעדי. יש מקום לשיקול דעת זהיר ומקיף (טרסט מוחות) לפני ההחלטה לתת אותו. יש ילדים (גם מבוגרים) שהריטלין שינה את חייהם לטובה. פסילה גורפת שלו עלולה למנוע מילדים ומבוגרים אלה את התועלת הרבה שהתרופה, הישג ראוי לציון של הרפואה, עשויה לתת.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...