מובילי המאבק נגד מנהרות הטרור נחשפים
שנה אחרי "עמוד ענן" מספר הרקטות ירד משמעותית, אך האיום המרכזי הפך להיות מנהרות הטרור, כמו זו שנחשפה ליד עין השלושה. מי שמובילים את משימת איתורן הם הגששים, שבזכות ניסיונם והכרת השטח מגלים שינויים בקרקע המעידים על חפירות תת-קרקעיות. במקביל הם נערכים ליום שאחרי הרגיעה: "אנחנו יודעים שחמאס מתעצם ומכין תוכניות"
המנהרה הנוכחית שאותרה היא אחת מבין שלוש שנחשפו רק בשנה האחרונה, כאשר על פי ההערכות בפיקוד דרום קיימות מנהרות נוספות כאלו. שותפים מרכזיים בניסיון לחשוף את המנהרות, שאמורות להוציא לפועל פיגועים או חטיפות של חיילים, הם אנשי יחידת הגששים הפרוסים במרחב רצועת עזה כולה. מהפיקוד והאוגדה ועד הפלוגות והמחלקות, בכל פעילות שהיא מעורב גם גשש.
גם בחשיפת המנהרה האחרונה נטלו הגששים חלק מרכזי, כאשר לאחר מידע מודיעיני שקיבלו החלו יחד עם לוחמי הנדסה לנסות לפצח את התעלומה.
מול משימת איתור המנהרות, החושים החדים של הגששים מהווים ערך מוסף, כשכל גילוי של שינוי קטן בקרקע החולית של עזה יכול להוביל לאיתור המנהרה הבאה. "המאפיינים של גשש זו נחישות, יוזמה וחשדנות", מסביר רס"ן רביע סועאד, קצין הגששים של אוגדת עזה. "גשש ללא מרכיבים אלו כנראה יהיה גשש פחות טוב, ומה שבולט בפעילות שהובילה לגילוי המנהרה זה קודם כל היוזמה והנחישות שהושקעו בכך".
פעילות לאיתור מטענים או פתיחת ציר מדי בוקר וערב מבוצעות בידי הגששים ככוח המוביל. "בכל שעה ושעה שיש אינדיקציה לאיום ביטחוני, הגששים באים לידי ביטוי בשביל לשלול חדירה ולא רק בהיבט המטענים", אומר רס"ן סועאד. "אין פעילות שיוצאת בלי גשש, והם כמו מוקד היסטוריה בגזרה לגדודים שמגיעים לתעסוקה מבצעית".
אף שהגששים מהווים נדבך מרכזי בפעילות השוטפת מול רצועת עזה, לא תמיד הם זוכים לקרדיט. כאשר כוח צה"ל מאתר מטען, בדרך כלל זוכים כוחות ההנדסה לקרדיט, לפחות בכלי התקשורת, ואילו הגששים נותרים מאחור.
שבועיים לפני פרוץ מבצע "עמוד ענן" הופעל מטען לעבר רס"ן סועאד בגזרת כיסופים, והוא נחלץ ממנו בנס. באירוע אחר נורה טיל נ"ט לעבר ג'יפ שנע על ציר המערכת, ואחד הגששים נפצע באורח בינוני וחזר לאחרונה לשירות.
עם זאת, בשנה החולפת מאז "עמוד ענן" מעידים גם הגששים על קיומו של שקט יחסי בגזרה. "גם אחרי'עופרת יצוקה' היה שקט, אבל אין ספק שהשקט אחרי'עמוד ענן' יותר ממשי", אומר רס"ן סועאד. "זה מתבטא בעבודת החקלאים שיוצאים לשדות שלהם ומרגישים בטוח יותר. היו תקופות שבהן הם לא הצליחו להגיע ולעבד את האדמה בגלל האיומים, ואחרי'עמוד ענן' אתה רואה את החקלאות פורחת".
רס "מ תמיר סעיד, אחד הגששים הוותיקים שמשרת בגדוד כיסופים, מוגדר כמומחה לגילוי מטענים בגזרת רצועת עזה. את דרכו החל עוד כשישראל החזיקה ברצועת עזה, והוא היה שותף בשנים האחרונות לחשיפת מטענים רבים.
סעיד מספר כי הוא זוכה לכבוד רב מהחיילים שמשרתים לצדו, שהיו יכולים להיות ילדיו, ומדי פעם הוא מספר להם על החוויות שעבר במרדף אחר מטען או בזיהוי חדירה. "יש הרבה מה ללמוד, וענף הגששים הוא גדול", אומר סעיד, "כמו שהאויב לומד אותנו אנחנו צריכים ללמוד אותו. עברנו הרבה אירועים, אין פה פעילות בלי גשש, וצריך להיות תמיד ערני וחשדן. המטרה שלנו היא להשיג את המטען לפני שישיג אותנו, וזה משהו שלומדים".
אף שמאז תום "עמוד ענן" שיעור הפיגועים ירד, הגששים נקראים יותר ויותר לטיפול בניסיונות חדירה של פלסטינים לשטח ישראל, בעיקר כאלה המבקשים למצוא עבודה בארץ ומסתמכים על כך שלא יבוצע לעברם ירי באופן מיידי. "יש עלייה בניסיונות החדירה, בעיקר של שב"חים, כי הם מרגישים בטוח יותר", אומר סעיד. "היינו שותפים למרדפים, אבל בעיקר סיכלנו אותם על הגדר, ואנחנו מנצלים את השקט כדי להשתפר ולהתאמן".
ביחידת הגששים משרתים מאות חיילים ברחבי הארץ, רובם בדואים. באוגדת עזה פועלים כמאה גששים. את מסלול הכשרתם מתחילים הגששים בטירונות בת ארבעה חודשים וממשיכים לקורס יסודות בבסיס האימונים בלכיש. עם זאת, לדבריהם, את המיומנות לתפקיד רוכשים מילדות.
לטענתם, "החוש השישי", הערך המוסף שצריך להיות לכל גשש, הכרחי על מנת להשתלב בעבודה. לדברי רס"ן סועאד, מדובר בטכניקה שעוברת מאב לבנו, וצעיר תל-אביבי, למשל, יתקשה להבין את המלאכה בניגוד לצעיר בדואי שחי בשטח כל חייו ולמד אותו על בוריו.
אף שהגששים עוברים הכשרה צבאית ולומדים טכניקות שיסייעו להם בעבודתם, רס"מ סעיד מספר כי באחת הפעמים שבהן נקרא לגדר המערכת גבר הניסיון שרכש על כל טכניקה שלמד. "הייתה חדירה לשטח הארץ וכשהגענו לגדר זיהינו עקבות. לכולם הייתה מסקנה אחת ברורה שמדובר בחדירה, אבל אני חשבתי שנכון לחשוב עוד צעד קדימה וביקשתי לבחון פעם נוספת את השטח. בזכות הסימן שהשאירה קת הנשק על החול ידעתי לומר שהמסתננים חדרו עם נשק".
התובנות הנלמדות מהשטח מועברות גם אל בית הספר לגששים, שם לומדים הצעירים על מה עשויים להעיד השינויים בקרקע. בעקבות חשיפת המנהרה ליד קיבוץ עין השלושה, אחד הדברים הבולטים שנלמדים בבית הספר בעת האחרונה הוא איתור מנהרות על בסיס השינוי שמוטבע בקרקע בשל החפירה.
במערכת הביטחון אמנם מאמינים כי חמאס מעוניין בשקט מול ישראל, וכי מרבית האירועים הביטחוניים מבוצעים על ידי ארגונים סוררים אשר מנסים לפגוע ברגיעה, אך הגששים נערכים ליום שבו הרגיעה הזמנית תסתיים.
"בעת פקודה אנחנו נידרש לתת את המענה בהתאם. אין ספק שזה אירוע שיכול להתרחש עוד דקה או יום או יומיים, ואנחנו צריכים להיות כל הזמן בחשדנות ובערנות", מסביר רס"ן סועאד.
"אנחנו צריכים להבין את הצד השני ואת המאפיינים שלו, ולפי זה להשתפר וללמוד בשביל לתת מענה. אנחנו לא חיים באשליות ומבינים שחמאס מתעצם ומכין תוכניות. לנוכח המידע שיש בידינו, אנחנו משתפרים ומשנים את דפוס הפעולה במקביל אליו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם