תקדים: בכירים ברשות מקומית יעמדו בפני תביעות אישיות
עובדת עיריית לוד שנדרשה לחתום על חוזה העסקה חדש עם שובה מחופשת לידה החליטה לתבוע אישית בכירים בעירייה. בית הדין לעבודה דחה את טענתם ל"חסינות עובד ציבור" והם עלולים לשלם לעובדת פיצוי מכספם הפרטי
אולם לצד חשיבותו של הסעיף, במהלך השנים נעשה בו לא פעם שימוש על ידי ראשי רשויות, מנהלי כוח אדם ובעלי תפקידים ברשויות מקומיות שאף שעברו עבירות על חוקי העבודה כלפי עובדיהם בין אם בפיטורים שלא כדין, הלנות שכר, מינוי מקורבים וכדומה שטענו כי כעובדי ציבור אין לחייב אותם אישית לשלם את הקנסות הכבדים והפיצויים לעובדים אם נקבעו כאלה, ומי ששילם הייתה העירייה עצמה, כלומר מכספי הקוםה הציבורית.
פסק דין תקדימי שניתן שלשום על ידי סגן נשיא בית הדין ארצי לעבודה ומי שבעוד כחודשיים ימונה לנשיא ביה"ד לעבודה, השופט יגאל פליטמן, אשר קבע כי מבחן החסינות של שלושה בכירים בעיריית לוד בהם יו"ר הוועדה הממונה מטעם משרד הפנים עד לאחרונה, מאיר ניצן, אינו יעמוד לצידם בתביעה שהוגשה נגדם ונגד עיריית לוד בשל פיטורים שלא כדין והלנת שכר, הפך באחת לתמרור אזהרה חסר תקדים לכל בעל תפקיד ברשות מקומית – שיידעו כי מעתה ניתן לתבוע אותם אישית ולדרוש גם ממנו פיצוי כספי במקרה שיוכח כי העירייה פעלה שלא כדין בכל הקשור לעבירות על חוקי העבודה.
הפרשה בגינה ניתנה שלשום הפסיקה התקדימית עוסקת בעובדת סוציאלית של עיריית לוד, אשר בשנת 2011, לאחר שיצאה לחופשת לידה, הופתעה לגלות עם חזרתה לעבודה כי משרתה נפתחה למכרז, היא נדרשה על ידי מעסיקיה לחתום על חוזה עבודה חדש ובתנאים פחותים משהיו לה עד ללידה, וכשסירבה לעשות כן – בהנחיית בכירי העירייה שכרה הולן והיא עבדה ללא שכר במשך שלושה חודשים.
עו"ד רם גמליאל, המתמחה בתביעות בתחום יחסי העבודה, המליץ לעובדת שלבסוף נאלצה לעזוב את עבודתה ולחתום אבטלה לתבוע הן את עיריית לוד אך במקביל - גם את מי שעמד בראש הוועדה הממונה בעיר באותה עת, ראש עיריית ראשון לציון לשעבר, מאיר ניצן, וכן את הגזבר ומנהל כוח האדם בעירייה שלטענתה היו מעורבים או ידעו על ההתנהלות מולה.
בתביעה שהגיש בשמה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ציין עו"ד גמליאל כי מנהליה של העובדת הסוציאלית התנו את תשלום משכורתיה בהסכמתה להמשיך לעבוד תחת הרעת תנאי העבודה, ובמשך תקופה ארוכה עברו על שורה של חוקים בדיני עבודה בכך שהפרו את הסכם העבודה עימה במהלך חופשת הלידה, הביאו לפיטוריה שלא כדין, לא הוציאו לה תלושי שכר לאחר חזרה מחופשת הלידה ולא שילמו את זכויותיה הפנסיוניות.
"השוק הציבורי רווי הפרות ביודעין ובכוונת מכוון של זכויות עובדים שכן המפרים אותם עד היום הסתתרו מאחורי תפקידם ומי ששילם לבסוף את הקנסות אם הוטלו, היו הרשויות המקומיות, כלומר מכספי משלמי המסים באותה רשות", סיפר עו"ד גמליאל.
עוד בטרם נכנס בית הדין לעומק התביעה עצמה, במשך למעלה משנתיים ניהלו שלושת בכירי העירייה מאבק משפטי נגד זכותה של העובדת הסוציאלית לתבוע אותם אישית על התנהלותם וטענו כי במסגרת חוק החסינות לעובד ציבור אין היא יכולה לעשות זאת. לפני מספר חודשים בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את בקשתם והשלושה הגישו ערעור לבית הדין הארצי, שכאמור עד היום נקט בגישה המצדדת בסעיף החסינות לעובד הציבור.
אולם, השופט פליטמן, ככל הנראה על רקע שינוי המגמה בשנים האחרונות בתחום יחסי העבודה ומשפט העבודה, כשברקע כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה שהוביל משרד התמ"ת בשנת 2011 ואפשר להטיל אחריות אישית על עובדי ציבור בכירים, החליט כאמור לדחות את בקשתם – ובכך למעשה קבע תקדים שעשוי להשפיע על יחסי העבודה במגזר הציבורי כולו.
"בית הדין צעד היום צעד גדול וחשוב קדימה כאשר קבע כי האחריות האישית במסגרת דיני העבודה הינה כלל משקית וחלה גם על המגזר הציבורי, נושאי משרה בגופים ציבוריים לא יוכלו להמשיך ולהפר זכויות יסוד של עובדיהם תוך אדישות למעשיהם והיעדר מוחלט של אחריות וחבות אישיים", אמר אתמול עו"ד רם גמליאל.
"אין שום סיבה שהאזרחים ימשיכו לממן בכספי המיסים את הפרות החוק בדיני העבודה של בכירי הגופים הציבוריים כאשר אלו גם ימשיכו לשמור על כיסאותיהם וגם לא יישאו בעלות הנזק שהם גורמים".
עו"ד דורית פרצ'יק, לשעבר מנהלת אגף הפנסיה בהסתדרות ומתמחה בתחום יחסי העבודה אמרה אתמול כי "הפסיקה הזו מצטרפת לשינויי החקיקה מהשנתיים האחרונות ואומרת למעסיק הציבורי 'אתה לא יכול להסתתר מאחורי התאגיד ולהגיד לא ידעתי', זה בפירוש הרמת מסך וכרטיסה אדום שמטיל את האחריות האישית על המעסיק ואומרת לו 'גם אם אתה עובד או מנהל בכיר בעירייה תפעל בסבירות, בהגינות ולא – תהיה חשוף לתביעות אישיות ואפילו להליך פלילי".
לשלושת בכיריה העירייה הנתבעים קיימת עדיין האפשרות לערער לבג"צ נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, אולם לאור ניסיון העבר ספק אם יעשו זאת וספק עוד יותר גדול אם בג"צ יתערב בנושא זה.
כעת ישוב הדיון לבית הדין האזורי לעבודה ואם אכן ימצא את טענות העובדת לשעבר נכונות, ראש הרשות לשעבר, הגזבר ומנהל כוח האדם עוד עלולים בסופו של דבר לפצות אותה מכספם האישי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם