מכתבי תמיכה מהעולם זורמים לביה"ח זיו: "תודה שאתם מצילים ילדים סורים"
בזמן שבבית החולים זיו שבצפת עושים הכל כדי לסייע לפצועים שמגיעים מסוריה, מכל רחבי העולם נשלחים מכתבי עידוד ותמיכה, בגדים וצעצועים למאושפזים שחוו את מלחמת האזרחים על בשרם. ח', ששוחרר אחרי שזכה לטיפול מסור: "40 שנה מכרו לנו שקרים, תודה על מה שאתם עושים למעננו"
לבית החולים הגיעו עד כה 121 פצועים, מתוכם כ-15 ילדים . צוותי תקשורת בינלאומיים מגיעים לכאן לא אחת כדי לסקר את הטיפול המסור וכדי לנסות להבין את מערכת היחסים בין ישראל לאויבים-שכנים מצפון לה.
לישראל. לא הירדנים, לא הלבנונים ולא המצרים נמצאים כאן - אלה הם אזרחי סוריה, שבארצם משתוללת מלחמה קשה בין אסד וצבאו לבין כוחות המורדים המבקשים להדיחו. וכך, לאחר 40 שנים של יחסים מתוחים נראה שעם היסדקותו של משטר אסד, נסדקות גם מחיצות נוספות.
בית החולים מנהל חמ"ל של תרומות בגדים, ציוד אישי וצעצועים לטובת המאושפזים שמגיעים מעבר לגבול כשהם חסרי כל. בשערי בית החולים אנחנו פוגשים את ח' מדרעאה, מובל בידי שני חובשים צבאיים שמשיבים אותו הביתה, לסוריה, לאחר שבבית החולים הצילו את חייו. הוא תופס בידי ואומר בעיניים דומעות: "40 שנה מכרו לנו שקרים. אמרו לנו שאתם אויבים שלנו, אבל אנחנו מבקשים שלום אתכם. אתם בסדר גמור ותודה על מה שאתם עושים למעננו".
אל הצעיר הסורי החבוש מגיע שמואל בלאי מירושלים, שמושיט לו מעיל חורפי. רק לפני כמה דקות הוא הגיע לבית החולים עם כמה מחבריו מארגון 'נוצרים אוהבי ישראל' ובאמתחתם 120 מעילים לטובת הפצועים הסורים.
"קראתי את העיתונים וכששמעתי שאנחנו, עם ישראל, מקבלים את הסורים ומטפלים בהם, זה חימם את לבי", הוא אומר. "למרות שהם אויבים אנחנו פועלים בדיוק להפך. אנחנו נותנים לאור של ארץ ישראל לזרוח בגולה, ומחר אני אראה בטלוויזיה את הבחור בבית שלו, עם המעיל שנתתי לו. זה מחמם את הלב".
במחסן הציוד נמצא פארס, העובד הסוציאלי של בית החולים, שהפך לאוזן ולפה של הפצועים הסורים. הוא מראה לי את מלאי הבגדים שנתרמו, את הצעצועים ואת הציוד שאותו הוא מחלק לפצועים שמגיעים. הוא מספר שכשהם מגיעים בגדיהם קרועים ומוכתמים בדם, זכר לתלאות שאותם עברו עד שהגיעו לכאן. כאן הם זוכים לבגדים, לנעליים ולציוד אישי שיישאר איתם. לילדים נותנים גם מתנות.
מספר עובדים מצוות בית החולים ובעלי חנויות מצפת תרמו בגדים וצעצועים, הצלב האדום תרם 50 חבילות אישיות לפצועים הסורים בהן מוצרי היגיינה, תחתונים, גופיות, חליפות טרנינג ונעלי גומי למקלחת.
לפני מספר שבועות אנשי קיבוץ עין השופט תרמו מוצרי היגיינה וביגוד לפצועים, תושבים מיסוד המעלה תרמו בגדים, ותושב הכפר מרר תרם פרוטזה בעלות של 20 אלף שקלים עבור ילדה סורית שאיבדה את רגלה וזרם המתנות והסיוע לא פוסק.
פוטרמן ואני חוזרים אל משרדה. היא ממיינת את ערמת מכתבי הברכה ותמסור אותם לפארס לאחר השיחה שלנו. במכתבים המרגשים נשזרים תקוות ותפילות למטופלים הסורים. "ילד יקר, שלחנו את הגלויה מהולנד כדי לאחל לך רפואה שלמה. אנשים מכל העולם חושבים במיוחד עליך, שנמצא כעת בבית החולים בישראל.
אנחנו מתפללים למענך ולמען השלום", כותבת אן מריה וינק. טום אמנגה, גם הוא מהולנד, כותב: "שלום לך ילד יקר. אנחנו לא מכירים אחד את השני אבל קראנו עליך בעיתון. עוברת עליך תקופה רעה, ואנחנו שמחים שאתה נמצא כעת בידיים טובות".
פוטרמן מספרת כי התגובות לא מגיעות רק בדואר. "באתר שלנו מתקבלות תגובות רבות מכל העולם שבהן מודים לנו על העבודה ועל הטיפול בפצועים", היא אומרת. "העברתי לא מזמן חבילת צעצועים לילדה בת 8 שאשת שגריר אוסטרליה שלחה לי, והיא זרחה. אתה רואה שהילדים שמחים כל כך על תשומת הלב, אבל מהצד השני אני יודעת שכמה שיותר נפנק אותם, יהיה להם קשה אחר כך לחזור לסוריה, שנמצאת במצב של מלחמה".
את לא מרגישה קונפליקט עם העובדה שאת מגייסת תרומות ומסייעת למי שלאחר שישוב לסוריה ייחשב לאויב של המדינה?
"האם הרגשת אי פעם שאתה במלחמה מול סוריה? משנת 1973 הגבול הזה שקט, ואני לא מרגישה שיש קונפליקט. נכון שאין לנו יחסים דיפלומטיים איתם אבל אני חושבת שכעת, עם הסיוע שלנו וההתגייסות ההומניטרית הרחבה, ייתכן שזה אומר משהו ברובד הפוליטי הסבוך כל כך. אולי זה לא יעשה הבדל גדול והדעות של הסורים על ישראל יישארו שליליות, אבל משהו מזה מחלחל גם לצד השני".
מלבד עשרות המכתבים שמגיעים מרחבי תבל הופתעו בבית החולים לקבל גם מעטפות עם תרומות לחולים. ד"ר אוסקר אמבון, מנהל בית החולים, קיבל בשבוע שעבר מכתב עלום מגרמניה ובו גזיר עיתון. "פתחתי מעטפה שהופנתה אליי וראיתי בפנים חתיכת עיתון גרמני שכתוב בכתב יד באנגלית 'תודה רבה על מה שאתם עושים, תקנו משהו נחמד לאחד הילדים הסורים'", הוא משחזר.
"פתאום נופל לרצפה שטר של 100 דולר, שהיה בתוך המעטפה. אתה רואה כיצד מישהו שמרגיש מכל הלב שעליו לתרום משהו משלו עושה מהלך ספונטני שעימו הוא מרגיש טוב".
עלויות הטיפול בחולים הסורים שמגיעים מעבר לגבול הגיעו כבר לכשישה מיליון שקל, והזרוע עוד נטויה. מחלוקת בין משרד הבריאות לבין משרד הבטחון לגבי מי ישלם את המחיר מותירה את בית החולים עם גירעון גדול. "התרומות האלה יכסו לפחות את החוב?" אני שואל את אמבון, שמצדו צוחק. "זו טיפה בים. משהו סמלי בלבד".
חוץ מהמכתב עם השטר המכובד הגיעו מכתבים נוספים עם כספים לטובת המאושפזים הזרים. לאחרונה הגיעה למשרדה של פוטרמן מעטפה מארה"ב ובה 125 דולר ומכתב מהתורם המספר כי הכסף יועד כמתנת חתונה לחברים, אך בעצה אחת עם הזוג הטרי נתרם במקום זאת למען הפצועים הסורים המטופלים בבית החולים זיו.
התרומות המפתיעות מועברות לחשבון בנק מיוחד שפתחו בבית החולים לצורך רכישת ציוד רפואי עבור הפצועים הסורים. מכתב נוסף עם צ'ק בסך 100 דולר הגיע גם הוא מארה"ב, ובו נכתב על ידי השולח כי הוא התרגש מהמחוות הישראליות.
גם בסוף השבוע האחרון ביקרו עיתונאים זרים בבית החולים וסיקרו את המחווה ההומניטרית. ניתן לצפות כי זרם המכתבים, התמיכה והתגובות מהעולם עוד יימשך. בבית החולים זיו פתחו חשבון בנק לאיסוף תרומות ומזמין גופים פרטיים וציבוריים לתרום לרכישת ציוד רפואי עבור הפצועים הסורים (קביים, כיסאות גלגלים, פרוטזות וכד'): בנק דיסקונט, סניף צפת, מספר חשבון: 11-098-44591.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם