מדיניות העמימות: גרסת התיק הרפואי של ראשי הממשלה
ההיסטוריה הפוליטית מלאה מקרים שבהם מנהיגים מנעו מידע על מצבם הבריאותי מהציבור. לוי אשכול הסתיר מחלת לב, גולדה מאיר שמרה בסוד את הסרטן שבו לקתה והשבץ של אריאל שרון הוגדר כ"קל". בעידן החדש ראשי ממשלה מדווחים כמעט על כל בעיה בריאותית, מלווים ברופא צמוד ומקפידים להדגיש שהם בכושר מצוין
פעם יכלו ראשי ממשלה להסתיר בעיות בריאותיות כאלה, אך כיום כבר נהוג לפרסם מידע כזה לציבור.
על ראש הממשלה לא מוטלת חובה משפטית לפרסם את מצבו הבריאותי.
הצעות חוק המחייבות את ראשי הממשלה בישראל למסור דוח רפואי פומבי שהועלו בעבר, לא הבשילו לכדי חקיקה, אולם בעקבות פרשת התמוטטותו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שלקה בשבץ, התקבעה בישראל נורמה שלטונית שלפיה ראשי ממשלה מוסרים לציבור מידע על בריאותם.
בשנת 2006 התקיים דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, על הצעת חוק של דני נוה, שהיה אז ח"כ מטעם הליכוד. בדיון נטען כי יש לחייב ראשי ממשלה לפרסם את מצב בריאותם וסופר בו הסיפור הבא שהתרחש ב-1945 בוועידת ילטה, לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה: נשיא ארה"ב פרקנלין רוזוולט ביקש לפגוש את ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ' יל במעון שבו התאכסן.
הוא הקדים לפגישה בכרבע שעה. בשל כך הוא נתקל בצ' רצ'יל יוצא מחדר האמבטיה עירום כביום היוולדו. רוזוולט חש מבוכה אך צ' רצ'יל אמר לו: "president nothing to hide from the American The British prime minister has" (לראש ממשלת בריטניה אין דבר להסתיר מנשיא ארה"ב). אלא שלמרות זאת, לשניהם היה מה להסתיר מהציבור בכל הנוגע לבריאותם.
רופאו האישי של צ'רצ'יל, שפרסם ספר זיכרונות כמה שנים אחרי פטירתו, חשף את העובדה שהמנהיג הבריטי הנערץ היה אלכוהוליסט. הדבר השפיע בצורה לא מבוטלת על תפקודו כראש ממשלה ואילו רוזוולט עצמו, כך נודע, סבל מלחץ דם גבוה, נפחת, טרשת עורקים ותעוקת לב.
הוא נפטר בסופו של דבר מדימום תוך מוחי בגלל יתר לחץ דם שלא טופל. רוזוולט היה מרותק לכיסא גלגלים אך גם עובדה זו לא הגיעה למרבית אזרחי ארה"ב.
בהיסטוריה הפוליטית של ישראל אמנם לא נתקלנו בראשי ממשלות עירומים, אולם זכורים מקרים רבים שבהם נעשה ניסיון להסתיר מהציבור את האמת על מצבם הבריאותי האמיתי של המנהיגים.
זה התחיל בימי ראש הממשלה לוי אשכול המנוח. בעיתוני התקופה נכתב כי הוא נכנס מדי פעם לבית חולים בגלל "הצטננות קלה", בעוד שלמעשה סבל ממחלת לב ויש אומרים גם מסרטן.
כשנפטר פרסמו העיתונים שמותו נגרם בעקבות סיבוכים של מחלת השפעת ורק בהמשך דווח על התקף לב. יגאל אלון, שר בכיר בממשלה, אושפז אז בתל השומר בשל "קלקול קיבה", כשלמעשה עבר שני התקפי לב.
ויש גם מידע שהוסתר מהציבור בנוגע למצב בריאותה של ראש הממשלה לשעבר, גולדה מאיר: לאחר מותה התברר כי בזמן שכיהנה כראש ממשלה היא לקתה בסרטן. מאיר הייתה מגיעה בשעת בוקר מוקדמת מאוד לבית החולים, מטופלת בהקרנות ונוסעת למשרדה לפני שראשון המטופלים היה מגיע למרפאה. הציבור, שלא ידע כמעט דבר על מחלתה למעט דיווחים על נזלת או שלבקת חוגרת, התפעל מבריאותה של הגברת הקשישה, שעישנה סיגריות בשרשרת.
המקרה הבולט ביותר נגע למצב בריאותו של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין. רבות דובר על הדיכאון הקליני שפקד את בגין בתקופת מלחמת לבנון, דיכאון שהשפיע על תפקודו והביא לבסוף לפרישתו מהחיים הפוליטיים באוגוסט 1983 ולהסתגרותו בביתו.
ד"ר עופר גרוזברד, פסיכולוג קליני, טען בספר שכתב כי לא מלחמת לבנון הביאה לדיכאונו של ראש הממשלה בגין אלא להיפך, דיכאונו הקליני הביא לוואקום השלטוני שלתוכו שעט אריאל שרון והוא התקשה להבין כיצד במשך שנים, גם כשראש הממשלה גילה תסמינים של מאניה דיפרסיה, הצליחו הסובבים אותו להסתיר את מחלתו מהציבור.
בדיון על הצעת החוק של ח"כ לשעבר דני נוה סיפר פרופסור אבינועם רכס, יו"ר ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית: "הייתה לי זכות לטפל גם בגולדה מאיר וגם במנחם בגין ז"ל, אני בידי כתבתי פתקים על שם זהבה גולד, כך זה היה השם שלה בהדסה כשהיא הייתה מגיעה בלילה.
"לגבי מנחם בגין, אני לא אפר שום סודיות רפואית כי התפרסם שהיה לו אירוע מוחי, הוא היה חולה אצלנו במחלקה. הדבר האחד שאני אספר לכם זה שקראתי בעיתון שכשהוא היה ראש ממשלה, היה אינסידנט אחד שדווח בעיתונות, שהוא בא לכנסת והתיישב בכיסא של יו"ר האופוזיציה.
"הוא מצא שזה לא נכון, התיישב כיסא ליד ואז הסדרנים לקחו אותו אחר כך והובילו אותו לכיסא שלו, כראש הממשלה. אני כנוירולוג יכול להסביר לכם את המשמעות הקלינית, שראש ממשלה לא יודע מימינו לשמאלו".
הדרישה לדווח בפומבי על מצבם הבריאותי של המנהיגים חזרה לכותרות בעקבות אשפוזו של ראש הממשלה אריאל שרון בדצמבר 2005. האבחנה הייתה אז "אירוע מוחי קל" שנגרם מקריש. בעקבות אותו מקרה תבע ח"כ לשעבר אריה אלדד (האיחוד הלאומי) מרופאיו של שרון למסור לציבור דיווח מלא ומפורט על מצבו הבריאותי. "לא ייתכן שגורל המדינה יהיה תלוי בקריש דם בגודל מילימטר", אמר .
הטיפול שהוחלט להעניק לשרון היה תרופות מדללות דם וצנתור בלבו שנועד לתקן פגם מולד שגרם לו ככל הנראה הנראה לאוטם בכלי הדם במוחו, דבר שהוסתר במשך השנים מהציבור. לתקשורת דווח לאחר האשפוז הראשון כי שרון שוחח מבית החולים עם עיתונאים כדי להרגיע ולהבטיח שהוא כשיר ומתפקד.
הדיווחים המעיטו בחשיבות ובחומרה של האירוע הרפואי והסיטו את הדיון לכיוון הומוריסטי קליל. אבל אז בא לתדהמת הציבור האירוע המוחי השני שממנו לא התאושש שרון עד היום והוא מאושפז מאז בתרדמת.
מקרה שרון העלה ביתר שאת את הצורך לשנות המצב הקיים ולחשוף את מצבו הבריאותי של ראש הממשלה. בכנסת החלה להתגבש יוזמה חדשה לקביעת כללי אתיקה, שלפיהם ראש ממשלה ושרים בכירים יהיו חייבים בדיווח תקופתי לציבור אחת לשנה על מצב בריאותם.
ח"כ דני נוה וח"כ אורי אריאל (היום שר הבינוי והשיכון) ניסו לקדם חקיקה בנושא אך היא נתקלה בהתנגדות לשכת רה"מ שטענה כי גם לראש ממשלה יש זכות לפרטיות וסודיות רפואית. לצד זכות הציבור לדעת חובה לשמור על מידתיות ואין צורך לחייב ראש ממשלה לחשוף את תיקו הרפואי, טענו.
מי שהתנדב למסור מידע על בריאותו ללא חקיקה היה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שכינס מסיבת עיתונאים ובה הודיע לציבור כי התגלו אצלו סימנים של גידול בסרטן הערמונית.
רופאיו של ראש הממשלה אמרו אז כי ניתן להמשיך לתפקד כך ללא בעיות. משרד ראש הממשלה הודיע באותו מעמד כי מידע בדבר מחלתו של אולמרט ואפשרות למילוי מקום זמני הועבר לידיעת שרת החוץ ציפי לבני וכי גם נשיא המדינה ויו"ר הכנסת קיבלו דיווח על ההתפתחות.
בשלהי כהונתו של אולמרט גובש במשרד ראש הממשלה נוהל מיוחד של עדכון הציבור בדבר מצבו הבריאותי של ראש הממשלה. הנוהל הוכן בהתייעצות עם גורמי יחידת אבטחת האישים 730; מנהל בית החולים הדסה, פרופ' שלמה מור יוסף; מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אילן כהן; מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי; היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז; והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע-פרגו.
בין היתר קובע הנוהל שראש הממשלה יעמוד במעקב רפואי סדיר של ראש הצוות הרפואי, רופא בכיר אשר יהיה פנוי 24 שעות ביממה לטיפול בראש הממשלה.
בנוסף, צוות של שלושה רופאים ישמש לייעוץ במצבו הרפואי של ראש הממשלה. רופא של היחידה לאבטחת אישים יתלווה לראש הממשלה לנסיעה של מעל 20 דקות ממרכז רפואי גדול או לנסיעות לחו"ל.
בנוהל פורטו סדרת הבדיקות שעל ראש הממשלה לעבור, חשיפת מצב הבריאותי בפני הציבור פעם בשנה, דרכי טיפול במצבי טראומה וחירום, הכוללים התנקשות, פיגוע, פציעה או תאונה והטיפול הסדיר בבריאות ראש הממשלה.
תיקו הרפואי של ראש הממשלה יימצא באופן סדיר על ידי שלושה גורמים שונים - הרופא האחראי, הרופא שמלווה את ראש הממשלה בנסיעותיו והפרמדיק והצוות הרפואי שנמצאים איתו באופן קבוע.
ראש הממשלה נתניהו, שאושפז שלשום לניתוח בקע, אימץ את הנהלים ופרסם פעמיים ברציפות, בשנת 2010 ובשנת 2011 דוח שנתי על מצב בריאותו. את הדוח כתב ראש הצוות הרפואי של ראש הממשלה, ד"ר צבי הרמן ברקוביץ' ובדוח האחרון נכתב:
"ראש הממשלה בנימין נתניהו עבר בדיקות שגרתיות שנתיות על ידי רופאו האישי ד"ר צבי הרמן ברקוביץ'. בדיקות הדם של ראש הממשלה תקינות לחלוטין כולל בדיקות סוכר, כולסטרול ושומנים.
"מבחן המאמץ הראה כושר גופני טוב ללא בעיות כלשהן בתפקוד לב ריאה. לחץ הדם של ראש הממשלה נבדק בתדירות ועומד על 120/80 בסיוע תרופתי קל. ראש הממשלה מתאמן מספר פעמים בשבוע אימון גופני הכולל הליכה והרמת משקולות.
"רופאו ממליץ על הרגלי תזונה נכונה ומזון בריאותי. מסיכום הבדיקות שכללו בדיקות דם ומבחן מאמץ מגדיר רופאו האישי של ראש הממשלה שמצבו הבריאותי מצוין".
השבוע שוב נזקקנו לטרמינולוגיה של "ראש הממשלה מתלוצץ עם רופאיו" אבל לפחות קיבלנו עדכון מלא בעוד מועד על ההתפתחויות במצבו הבריאותי של נתניהו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם