ההפרטה נכשלה, שירתי הבריאות בבתי הספר במצב מזעזע
שבע שנים אחרי ששירותי בריאות התלמיד הופרטו, המצב בבתי הספר חמור: אין מי שיבצע מעקב אחר הילדים, וימנע מקרים של הפרעות אכילה או שימוש בסמים. "עושים להם בדיקת שמיעה וראייה וזהו". צוות משותף של משרד הבריאות והסתדרות האחיות עומד להגיש השבוע מסקנות והכיוון ברור: להחזיר את הטיפול בילדים לאחריות המדינה
אלא שבשנים האחרונות עלתה השאלה מי רשאי לספק את השירות שיממש את הפוטנציאל של הילדים, מה יהיה אופיו ומהו סל השירותים הרפואיים שעליו לכלול. הנושא נמצא במחלוקת כשכל הגורמים הנוגעים בדבר מציגים את עמדתם, ואפילו הגיע עד לכנסת.
דוח של מרכז המידע והמחקר, שהוזמן לפני כמה שנים לבקשת ח"כ שלי יחימוביץ', וסקר את שירותי בריאות התלמיד בישראל בשנים 2008-1998, נפתח בשתי שאלות הסוקרות את העניין: מהו אופיו הרצוי של השירות על פי מעצבי המדיניות בתחום - כלומר משרד הבריאות - וכיצד יש להעריך את העלות והתועלת למשק ולחברה משירות נרחב ואיכותי.
גם היום, ארבע שנים אחרי פרסום הדוח, נושא שירותי בריאות התלמיד עדיין במחלוקת. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת כבר קיימה כמה דיונים במשמעויות הפרטת שירותי בריאות התלמיד ובעניין זה אמר יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, כי ההפרטה אינה הפתרון.
"מדינת ישראל חייבת לבטל את ההפרטה ולקחת את האחריות על בריאות התלמידים", הוא ציין. "לא הכל זה כסף. תלמידים לא מתחסנים או מקבלים זריקות בקצב של עופות בלול. מתרחשות טעויות בטיפול, האחיות מועסקות בתנאים לא תנאים, והמדינה ממשיכה בשלה. כדי להרוויח כמה גרושים פגעו מאוד בבריאות התלמידים ובתנאי האחיות". הוועדה תדון השבוע ככל הנראה, בהצעה לסדר שהוגשה אליה, הקוראת להעביר את השירות חזרה לאחריות המדינה.
עד שנת 1997 ניתנו שירותי בריאות התלמידים, ברובם, על ידי הרשויות המקומיות. חלק מסוים היה באחריות משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית, כשמימון השירותים נפל על כתפי ההורים. החל משנת 1997, עם תיקונו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, נקבע כי בריאות התלמיד תופקד בידי משרד הבריאות ועל חשבון המדינה.
האגודה לשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות קיבל את האחריות על השירות ולפי הדוח של מרכז המידע הוא הפך ל"קבלן כוח אדם". מכיוון שהאגודה לבריאות הציבור היא עמותה ללא כוונת רווח, עלתה אז השאלה אם המשרד יכול להעסיק צוות רפואי באמצעות חברות שמספקות שירות. בג"ץ קבע לבסוף שהתשובה לכך היא כן.
המצב הזה נמשך עד 2007 ובשנים האחרונות להפעלת השירות עמד התקציב המיועד על 54 מיליון שקלים בשנה. מאז המשיכה האגודה לבריאות הציבור להפעיל את השירות לסירוגין, ובשנים האחרונות עושה זאת חברת נטלי.
"ההפרטה הזו, שמתנהלת למעלה משבע שנים, כשלה ופגעה בבריאות הילדים לטווח הקצר והארוך", אומרת מוריה אשכנזי, יו"ר חטיבת בריאות הציבור בהסתדרות האחיות. "כמובן שישנה פגיעה גורפת באחיות עצמן ובמקצוע, שאיבד את הליבה שלו מכיוון שבהתאם לדרישות תפוקה של קבלן התעלמו מהתנאים הפיזיים הכי פשוטים ומהיחס כלפי התלמידים".
אשכנזי היא הדוגמה המייצגת לאחות מטעם חברת נטלי שהגיעה לאחד מבתי הספר בתל אביב, שם לטענתה לא נמצא לה חדר ראוי לחיסון הילדים. כמו כן היא זכתה ליחס לא הולם ולבסוף קרה שגם שלוש שעות אחרי שהגיעה עדיין לא התחילה בבדיקות הרפואיות. במקרה אחר היא מציינת כי אחת האחיות חיסנה תלמידים על שולחן פינג פונג במרתף בית ספר.
"יש פה מחדל", טוענת אשכנזי. "דורשים מהאחיות רק חיסונים ועוד חיסונים - כלומר תפוקה גבוהה. אני אומרת שחיסונים זה לא הכל. התפקיד שלנו כאחיות דורש גם ביצוע בדיקות ראייה ושמיעה, קידום בריאות ואיתור של אוכלוסיות בסיכון - אם זה הפרעות אכילה, עישון, סמים ואפילו מפגעים פשוטים בבית הספר כמו חלון שבור. היום המעסיק לא מתעניין בתנאים שבהם האחיות עובדות.
"האחות מגיעה לעבודה ולא מכירה את מצבם הבריאותי של התלמידים - אולי יש ילד סוכרתי שיכול להיכנס להיפו (מצב שבו רמת הסוכר יורדת מהלחץ שבו הוא נמצא) אחות צריכה לדעת את זה".
החל מהשנה שעברה נמצאים מחוזות דרום ואשקלון באחריות המדינה ועל פי מכרז שתוקפו יפקע בעוד שנתיים, שאר האזורים מתחלקים בין נטלי, שמפעילה את השירות כבר שלוש שנים, לבין חברה חדשה שנכנסת לשוק: פמי פרימיום.
על פי נתונים של חטיבת בריאות התלמיד בנטלי, שמסכמים את שנת הלימודים תשע"ג, השיגה החברה כיסוי חיסוני של 94.7 אחוז מהתלמידים במחוזות שבאחריותה. בתחום ביצוע בדיקות הראייה הגיעה החברה לכיסוי של 93.6 אחוז ובבדיקות השמיעה לכיסוי של 94.6 אחוז . "היום נטלי מעסיקה קלינאי תקשורת ואופטמיטריסטים כקבלני משנה ואין מעקב אחרי הילדים", אומרת בתגובה אשכנזי.
"השירות הזה חייב לחזור לרשות המדינה. המצב בדרום משתקם ורואים את החיוניות שבמקצוע שלנו, אז למה מפצלים את השירות ומכניסים עוד חברה? שיכירו בטעות ויתקנו אותה". כרגע מאיימות האחיות, שכ-300 מהן מפוזרות ברחבי הארץ תחת ההעסקה של פמי פרימיום ונטלי, לא לפתוח את שנת הלימודים הקרובה, מכיוון שהן עומדות על כך שהשירות יהיה באחריות לאומית.
רמי אדוט, ראש תחום הזכות לבריאות באגודה לזכויות האזרח, גוף שצידד לאורך השנים בעמדה של האחיות ובהחזרת השירות לידי המדינה, מעלה שאלה נוספת: "נניח שכולם מסכימים שהתפקידים היחידים של האחות הם החיסון, בדיקות הראייה ומבדקי השמיעה. אלה דברים שאפשר לעשות בשיטת הסרט הנע ואני לא בטוח שיש כזה הבדל אם האדם שיעשה את זה יעבוד באחריות המדינה או תחת חברה פרטית.
"עם זאת, אני חושב שמדובר בבזבוז אדיר של משאבים אם למרות המחסור באחיות זה כל מה שהן יעשו במסגרת השירות. זו פשוט איוולת. התפיסה של השירות הפכה לרזה מדי ובשביל זה לא צריך אחות. אם חושבים שאחיות צריכות לבצע עוד משימות, אז יש להחזיר אותן לבתי הספר. אם אין עוד משימות, שיפזרו אותן בבתי חולים ובמוסדות בריאות".
גם שרת הבריאות יעל גרמן נדרשה לעניין וקיימה לאחרונה ישיבה עם יו"ר הסתדרות האחיות אילנה כהן. השתיים הגיעו להסכמה על הקמתו של צוות משותף שיבחן את הסוגייה. למעריב נודע כי נציגי הצדדים כבר הגיעו למסקנות שיוגשו לגרמן בתחילת השבוע, והכיוון ברור - העברת הטיפול בתחום לאחריות המדינה כדי לספק לאחיות ביטחון תעסוקתי ותנאים הולמים.
עמדתו המקצועית של משרד הבריאות בכל הקשור לנושא היא: "מתן עדיפות לניהול, ארגון ומתן השירות על ידי מסגרת מטעם המדינה, ובאחריות כוללת תחת בקרה ופיקוח".
" הוכחנו כי ניתן לעשות זאת באזור הדרום ובאשקלון", אומרים שם. "יחד עם זאת, המשרד מבין את גישתו של משרד האוצר בהקשר של מגבלת תקני המדינה ולכן התפשר בעניין בשלוש השנים האחרונות, תוך החזרה חלקית של השירות לידי המדינה. כרגע ישנן הסכמות בין משרדי הבריאות והאוצר לסטטוס קוו בשתי שנות התקציב שאנו נמצאים בהן".
נראה כי רק במידה שהממשלה תחליט להתערב בעניין, תהיה אפשירות להעביר את השירות מידי הקבלן המבצע. מנכ"ל נטלי, נמרוד אלטמן, בוחר שלא להתעסק בעניין הזה כרגע. "בכל השנים שאנחנו פועלים בנושא אנחנו מקפידים שלא להתערב במדיניות", הוא אומר.
"נכנסנו לפרויקט שנקבע לפני שנים וקיבלנו שירות שהיה במצב לא טוב. בשנה האחרונה החטיבה הגיעה להישגים חסרי תקדים בתחומי הביצוע של הרפואה המונעת בבתי הספר לפי נתוני המערכת הממוחשבת במשרד הבריאות, שהם נתונים בלתי תלויים. הצלחנו גם להטמיע מחדש את נושא אורח החיים הבריא והתזונה הנכונה, וקרוב ל-20 אלף כיתות עברו הדרכות בעניין".
מה לגבי המתקנים שבהם משתמשות האחיות במהלך העבודה?
"הנושא הזה באחריות משרדי החינוך והבריאות. חדרי האחיות עברו שינוי מהרגע שהמודל השתנה ואין אחות קבועה בבתי הספר. המקרים השונים לא קשורים לנטלי.
"משרד הבריאות בנה מכרז שייתן יותר תשומת לב לתלמיד, אבל בסופו של דבר השאלה מתייחסת למדיניות. גם אני הייתי שמח שתהיה אחות צמודה בכל בית ספר ואפילו רופא. השאלה היא האם במסגרת התקציב הנוכחי זה אפשרי. במצב הקיים נטלי מספקת את המענה הטוב ביותר".
"אני מכבד את ההסכמים הקיבוציים", מבהיר אלטמן. "אין טענה שמתייחסת ישירות אלי. נטלי משלמת לאחיות במסגרת הסכם קיבוצי כמו בשאר המגזרים. מה שאנחנו עושים זה לבצע פרויקט שנמצא באחריות משרד הבריאות. אני ספק השירות עבורו.
"להערכתי, את כל הדברים שתלויים בנו אנחנו עושים לשביעות רצון כולם. אנחנו מסתכלים על השירות כשליחות, לא כמס שפתיים. מבחינתנו כל ילד שאנחנו פוגשים הוא הילד שלנו. אנחנו רואים חשיבות ואתגר להפעיל פרויקט בסדר גודל כזה ואחרי שהקמנו מערך שלם חבל לי שיוציאו את זה ממני ויחזירו את השירות לרמה הלא טובה שבה הוא היה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם