חוקר הזמן מסביר: איך לנצח את המרוץ נגד השעון?
ד"ר עומרי מורג, מחבר הספר "הכל זמני", מדבר על זמנה הקצוב של העיתונות הכתובה ועל המרוץ התמידי נגד השעון: "לזמן יש חיים משלו ואין שום דרך לעצור אותו"
"מרגע שנולדתי העיתונים היו חלק מהעולם שלי ופתאום זה נעלם לי", אומר מורג. "אני שומע הרבה 'אני מתגעגע לריח הנייר'. בעיתון מודפס יש הרבה חסרונות. נתחיל מזה שהוא לא מעודכן. ברגע שהוא הודפס אין דרך לשנות אותו. הוא תורם בצורה בלתי רגילה לבזבוז משאבים, בנוסף, הוא מגביר את זיהום הסביבה.
"נכון שזה עצוב שחלק מתמורות הזמן הוא שמקצועות מסוימים נעלמים, אבל לזמן יש חיים משלו. השעון מתקתק והזמן נע קדימה ללא הרף. אי אפשר לעצור את הזמן, לעכב אותו או לגרום לו למהר. גם אי אפשר לחסוך אותו, למרות שאנחנו משתמשים הרבה בביטוי 'חסכתי זמן'. זה פשוט לא עובד ככה".
מורג, מנכ"ל חברת אנרגיה, מרצה באוניברסיטה הפתוחה ומשתדל שלא לפספס את שיעורי ריקודי העם, אימוני הספורט או את ההופעות עם הרכב המפוחית. נשמע שלבחור יש לא מעט זמן, אבל למורג יש הסבר אחר.
"מערכת היחסים שלנו עם הזמן הולכת ונהיית יותר ויותר מורכבת", הוא אומר. "פעם הייתי הולך לישון והעולם היה הולך לישון איתי. היום העולם עובד מסביב לשעון".
איך זה משפיע עלינו?
"הפכנו להיות חסרי סבלנות. הכל כאן עכשיו ומהר. למשל זיפזופ בטלוויזיה. למה אנחנו מזפזפים? כי אנחנו פוחדים שאם אנחנו בערוץ הזה באותו רגע אנחנו מפסידים מאה ומשהו ערוצים אחרים. זה קורה לנו גם בחנות בגדים, לכן גם קשה לנו לקבל החלטה, אנחנו מרגישים שאנחנו מחמיצים משהו אחר. אני קורא לתופעה הזאת 'פחד מהחמצה'".
אז מה עושים?
"הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה היא לא להחליט. לדחות את ההחלטה. כשאתה בוחר לדחות אתה מקווה שעם הזמן התמונה תתבהר, אבל זה לא קורה. עם הזמן נפתחות לך עוד אופציות ועוד צמתים".
רוב האנשים עובדים קשה במהלך החיים כדי שיגיעו לגיל 70 ויוכלו לשבת ולהירגע, אבל לדברי מורג יש אנשים שניצחו את השיטה הזו. "מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, הפך ברגע אחד למולטי מיליונר. נינט טייב פרצה ברגע אחד. בזכות דוגמאות כאלה אנשים שנמצאים שנתיים באותו תפקיד מרגישים תקועים. העולם נהיה 'העתק-הדבק'. כולם רוצים מאוד מהר להתקדם לדבר הבא".
זה טוב או רע שהכל זמני?
"כל אחד והפרשנות שלו. מצד אחד, זה נותן משמעות רבה יותר לחיים, אך מצד שני הכל קצר כל כך. אגב, צירוף המילים שהכול זמני זהה מבחינת הערך המספרי שלו בגימטרייה למילה 'עצוב', וסביר שרובנו היה מעדיף להתבסס על ממד זמן שאינו סופי, כדי שנוכל לחיות לנצח".
אחד האנשים שהפנים את תמורות הזמן הוא נשיא המדינה, שמעון פרס, שכתב למורג כי "שינויים בעולמנו עולים במעליות, התפיסות שלנו עולות לעיתים במדרגות".
"פרס התכוון לומר שאנחנו תמיד ברדיפה אחרי השינויים", אומר מורג. "אפשר לראות את זה בברור אם נסתכל לרגע על המזרח התיכון בשלוש שנים האחרונות, על מהפכת הסלולר בארץ, על השינויים שהאייפון עשה לנו בחיים. כשאנחנו חיים מיום ליום אנחנו לא שמים לב לשינויים אבל בהסתכלות לאחור רואים הבדל גדול. וזה מה שמסקרן אותי".
בשנים האחרונות נפוצה תיאוריה כי בשנת 2048 יסתיים עידן האנושות. לדברי מורג, הכוונה היא לא שיימחקו האנשים מעל פני כדור הארץ אלא שימציאו מוח שהוא בעוצמתו פי מיליון ביכולות שלו.
יש דברים שלא ייעלמו.
"כמו מה? בגדים? מכוניות? הענף ישתנה, אולי בצורה של חומרים, אולי לא יהיו יותר חנויות בגדים ונוכל להיכנס לאתר, לעצב לנו בגד לבחור צבע ובד והוא יגיע אליו עוד שבוע במשלוח".
מורג מחלק את הזמן לשני סוגים: זמן הרוצה וזמן הצריך. "העולם שלנו מחולק לדברים שאנחנו צריכים לעשות, כמו לעבוד, לאכול, לישון, לעשות סידורים ודברים שאנחנו רוצים לעשות", הוא מסביר.
"הדור של ההורים שלנו למשל עשה הרבה פחות דברים מהדור שלנו. לא רק שתוחלת החיים שלנו גדולה יותר, מבחינת חוויות ואירועים בחיים אנחנו מספיקים בשנה את מה שהם עשו בשלוש שנים. הכל מהיר ונגיש יותר. כשאתה רואה מה קורה מסביבך אתה לא יכול להוריד את הרגל מהגז".
מה הזיכרון הראשון שלך?
"הזיכרון הראשון שלי הוא מגיל 11. נסעתי עם אבא באוטו, והוא שאל אותי כמו הרבה אבות ששואלים את הילדים 'מה תרצה לעשות כשתהיה גדול?'. החיים אז נראו לי כמו נצח. אמרתי לו שיש לי עוד הרבה זמן להחליט. אני שאלתי אותו 'מה אתה רוצה לעשות בהמשך החיים?' והוא אמר לי את המשפט המחונן הבא: 'כסף אני לא צריך יותר, אבל חסר לי זמן'.
"לא הבנתי על מה הוא מדבר. כיום, כשאני בגיל יותר מבוגר מגילו, אני מבין למה התכוון. מישהו אמר לי פעם שהחיים נעים כמו גליל של נייר טואלט. ככל שאתה מתקרב לסוף הם רצים יותר מהר".
הזמן מטריד אותך גם אחרי עשרות מאמרים שקראת?
"עכשיו אף עוד יותר. ככל שאתה מודע לזמן אתה מבין שהוא רץ מאוד מהר. זמן הוא המשאב הכי יקר שיש לנו, ומשאב צריך לנהל, כמו כסף. אני אקצין את זה ואגיד שכשאדם נולד הוא חותם לעצמו בעצם גזר דין מוות. הוא פשוט לא יודע מתי ואיך, אבל זה יקרה. אבל זו לא דרך להסתכל על העולם".
לסיום שמתי לב שיש לך שעון על היד. זה מקרי או שאתה לא זז בלי שעון?
"אצל חוקר זמן אין מקריות. פשוט אין סיכוי שתתפסי אותי בלי שעון".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם